רשלנות רפואית בניתוח מעקפים, מתי כדאי להגיש תביעה לפיצויים?

ניתוח מעקפים הוא הליך רפואי אשר נועד להחזיר את אספקת הדם אל שריר הלב, במקרה של חסימה חמורה של העורקים הכליליים. הניתוח מבוצע בדרך כלל בחולים הסובלים ממחלת לב כללית, ובאמצעותו ניתן לעקוף את החסימה ולהוביל להמשך זרימת הדם במסלולו המקורי. מטרת הניתוח היא להקל על תעוקת החזה, לשפר את תפקוד שריר הלב, ולהאריך את חיי החולה.

ניתוח מעקפים נמשך בין שלוש עד שש שעות ומבוצע בבית חולים תחת הרדמה מלאה. לאחר שהמטופל הורדם המנתח מבצע חתך גדול בחזה וחושף את הלב, לאחר מכן פעולת הלב נעצרת והלב מחובר למכונת לב חזה המאפשרת את הזרמת הדם לגוף. בהמשך המנתח נוטל כלי דם תקין מקיר החזה או מהרגל, ומשתמש בהם ליצירת המעקף.

לאחר שהניתוח הסתיים, המטופל מאושפז למשך מספר ימים ביחידה לטיפול נמרץ ובהיעדר סיבוכים הוא משוחרר מבית חולים תוך שבוע ימים. לאחר ההחלמה יש צורך להמשיך בטיפול תרופתי ולבצע מעקב לבבי. המטופל נדרש להקפיד על אורח חיים בריא, כדי לשמור על הלב ולמנוע חסימה חוזרת.

פגיעה אפשרית בכלי הדם

ניתוח מעקפים כולל סיכונים וסיבוכים שונים, בדומה לכל ניתוח לב שהוא איבר רגיש ומועד לסיבוכים. הסיבוכים העיקריים הם דימום מוגבר שנוצר בשל פגיעה אפשרית בכלי הדם השונים בלב, היווצרות של הפרעות קצב בעקבות הגבלה באספקת דם, זיהום של פצע הניתוח, אבדן זיכרון ופגיעה קוגניטיבית ועוד.

על פי חוק זכויות החולה, על המנתח מוטלת החובה להסביר למטופל על הסיכונים אפשריים, לפני עריכת הניתוח, כדי לאפשר לו להסכים באופן מושכל לעריכתו. עילה לרשלנות רפואית בניתוח מעקפים יכולה להיות בשל היעדר הסכמה מדעת של המנותח אודות הסיכונים והסיבוכים האפשריים, זאת כאשר החולה לא היה מודע לסיכונים ולסיבוכים הכרוכים בביצוע הניתוח. במצב זה ניתן להגיש תביעה בגין פגיעה באוטונומיה של המטופל, גם אם לא נגרם נזק גופני.  

חוסר מיומנות של הרופא המנתח

עילות תביעה נוספות בגין רשלנות רפואית בניתוח מעקפים יכולות להיות עקב ביצוע ההליך הרפואי בחוסר מקצועיות ובחוסר מיומנות של הרופא המנתח, תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המבחן הנדרשות לפי מבחן הרופא הסביר, או בשל אי ביצוע בדיקות נדרשות לפני ניתוח או מעקב רפואי רשלני לאחר הניתוח, עקב רשלנות במתן תרופות ועוד. כאשר הרופא פעל שלא על פי הפרקטיה המקובלת בעולם הרפואה, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק נפשי או גופי, ייתכן ותקום עילה להגשת תביעה נגד הגורם הרפואי האחראי וניתן יהיה לדרוש ממנו פיצויים על פי חומרת הנזק שהוא גרם.

כדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח מעקפים, יש לקבל חוות דעת של מומחים רפואיים, כדי לבסס את התביעה ולהוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לתובע להתנהלותו של המנתח. כדי לקבל פיצויים יש להוכיח כי הרופא הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל, ונהג שלא על פי מבחן הרופא הסביר. בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, באמצעות בחינת הגליון הרפואי, הצגת ראיות שונות וחוות דעת של מומחים רפואיים הן מטעם התביעה והן מטעם הנתבע, ואף במקרה הצורך ממנה מומחה רפואי מטעם בית המשפט. 

סיבוך נדיר במהלך ניתוח מעקפים

בתביעה שהוגשה לבית המשפט השלום בראשון לציון, טען התובע כי בעקבות ניתוח המעקפים איבד את מאור עיניו, ודרש לקבל פיצויים בגין עוולת הרשלנות. התובע טען כי הגיע לבית החולים קפלן ברחובות, כדי לעבור ניתוח מעקפים בלבו.

צוות בית החולים הסביר למנותח אודות הסיבוכים הרגילים שעלולים לצוץ לאחר הניתוח ובמהלכו, והתובע נתן את הסכמתו. אולם עקב סיבוך נדיר שאירע במהלך הניתוח, התובע איבד את ראייתו, וכיום הוא סובל מעיוורון כמעט מוחלט. התובע טען כי הצוות הרפואי הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו, מאחר שלא העלה בפניו את האפשרות שהוא עלול להתעוור בעקבות הניתוח.

בית המשפט קיבל את תביעת הרשלנות, וקבע כי על הרופאים מוטלת החובה החוקית לפרט בפני המטופל את כל הסיכונים האפשריים שעלולים לנבוע מהניתוח, לרבות סיכונים נדירים. לפיכך קבע בית המשפט כי התובע זכאי לקבל פיצויים בעקבות הפרת עיקרון ההסכמה מדעת, ופסק כי יש לפצות את התובע בסך של כמיליון שקלים בגין נזקיו.