פסק דין בגין גרימת פיגור שכלי ותסמונת אפילפטית - רשלנות בהריון בסיכון

עא 03 / 2809 פלוני נ’ הסתדרות מדיצינית הדסה

• הפרעה אפילפטית ושיתוק מוחין
• קיום תשניק במהלך הלידה
• זיהום במהלך הלידה
• אי מתן סטרואידים במהלך הלידה
• העברה למחלקת יילודים בה קיים טיפול נמרץ

עובדות המקרה:

האם רשלנות רפואית בלידה? ביום 25.3.1990 אושפזה התובעת, בשבוע ה-20 להריונה, בבית החולים הדסה עין כרם, כשהיא סובלת מדימום נרתיקי. עוד קודם לכן אובחנה אצל התובעת שיליית-פתח, שהוא מצב שבו השלייה חוסמת את תעלת הלידה, אשר מחייב לבצע את הלידה בדרך של ניתוח קיסרי. על רקע זה, לאור הפלות קודמות, לידת פג והדבקויות רחמיות קודמות עקב העדר רקמת שריר, נחשב הריונה של התובעת כהריון בר-סיכון.

ביום 19.5.1990 ילדה התובעת את בנה (גם הוא תובע במסגרת ההליך), בניתוח קיסרי שבוצע בבית החולים. לאחר הלידה, נמצא שהתובע סובל מהפרעה אפילפטית קשה הידועה כתסמונת Lennox-Gastaut ופיגור שכלי. בתביעה נטען כי הנזק המוחי ממנו סובל התובע נגרם עקב התרשלותם של הנתבעים , ואלה אחראים, לפיכך, לפצות את התובעים בגין נזקיהם.

ההליך בפני בית המשפט המחוזי:

טענתם המרכזית של התובעים הייתה כי התובע סבל עובר ללידתו ממצוקה עוברית. עקב מצוקה זו, נטען, היה על הנתבעים להביא לסיום ההיריון באמצעות ניתוח קיסרי, עת הופיעו לראשונה שינויים בדופק העובר, וזאת, שעות רבות בטרם בוצע הניתוח בפועל. אילו כך נעשה, טען בחוות דעתו ד"ר וייס, גניקולוג מומחה שהגיש חוות דעת מטעם התובעים, היה בכך "כדי למנוע או להקטין עד למזעור את הליקויים הנובעים מחמצון לקוי לעובר ולנזקים שנגרמו לו בשל כך" (קראו עוד על רשלנות בהריון).

האם התובע סובל משיתוק מוחין?

בית המשפט פסק כי התובע אינו סובל משיתוק מוחין, אלא מתסמונת Lennox-Gastaut, שהיא הפרעה אפילפטית קשה הנראית בבדיקת EEG ומלווה בפיגור שכלי.

במרכז פסיקתו של בית המשפט, עומדת הקביעה, שהתובע לא סבל עובר ללידה ממצוקת עובר עקב תשניק (מחסור בחמצן) אשר יכולים לגרום לנזק מוחי. קביעה זו בוססה על מצבו של התובע מיד בסמוך לאחר הלידה, שלפי חוות דעת רפואיות שהוצגו בפני בית המשפט, שלל קיומו של תשניק כאמור. הואיל וכך, נקבע בפסק הדין, גם אם נפל פגם בטיפול הרפואי שניתן למערער על-ידי הנתבעים , "הרי שמצבו של התובע עם לידתו ובימים שלאחר מכן, מנתק כל קשר סיבתי אפשרי בין מעשי הנתבעים או מחדליהם לבין הנזקים הגופניים של התובע בלידתו או אחרי כן".

בית המשפט הוסיף וקבע, שתשניק סב לידתי יגרום תחילה לנכות מוטורית ורק אם התשניק הוא בדרגה קשה מאוד, תהיה גם פגיעה נוירולוגית. במקרה שלפנינו, נכותו העיקרית של התובע היא נכות קוגניטיבית, ולא מוטורית, מה ששולל אף הוא את האפשרות לקיומו של תשניק סב לידתי.

לעניין הדימום ממנו סבלה התובעת , נקבע בפסק הדין, שרק דימום מסיבי, שמביא את היולדת למצב של הלם, הוא דימום מסוכן לעובר. על יסוד הראיות שהוצגו, בכלל זה עדויותיהם של מומחי התובע ים, ד"ר וייס ופרופ’ ברנט, לאור בדיקות הדם וההמטוקריט שבוצעו לתובעת, נתוני לחץ הדם והדופק שלה שנותרו יציבים ותקינים במהלך כל ימי האשפוז, ובהתחשב בכך שרמת ההמוגלובין של התובעת נותרה יציבה, גם לאחר הניתוח הקיסרי שבמהלכו היא קיבלה שתי מנות דם, נקבע שהתובעת לא סבלה מירידה משמעותית בנפח הדם, ובכל מקרה לא כזו שיכולה לגרום לסבל עוברי.

קיום זיהום במהלך הלידה- אימתי?

גם הטענה בדבר הזיהום בו לקתה התובעת נדחתה על-ידי בית המשפט. כך נקבע, לאור רמת כדוריות הדם הלבנות בדמה, שלא עלתה ונותרה יציבה לכל אורך האשפוז, והעדר דימום אצל הילוד.

אי מתן סטרואידים במהלך הלידה - האם רשלנות בנסיבות התביעה?

בית המשפט דן גם בטענה בדבר אי מתן סטרואידים (דקסמטזון), חרף העובדה שטענה זו לא נטענה בכתב התביעה. נקבע, שהתרופה אמנם ניתנה באיחור, מה שגם מנע הזרקת מנה נוספת של סטרואידים לפני הלידה, אלא שמחדל זה לא גרם לנזקו של התובע . זאת, משום שמטרתו של טיפול זה היא לזרז את הבשלת הריאות, אך נזקי התובע אינם נובעים מכשל ריאתי בשל חוסר בשלות ריאותיו.

אי העברה למרכז רפואי בו קיימת מחלקת טיפול נמרך ליילודים- האם רשלנות בנסיבות התביעה?

נדחתה גם הטענה שעל הנתבעים היה להעביר את התובעת עוד לפני הלידה למרכז הרפואי בהר הצופים, שבו קיימת מחלקה לטיפול נמרץ ביילודים ובפגים (שאינה קיימת במרכז הרפואי בעין כרם). בנושא זה קיבל בית המשפט את עדותו של פרופ’ אידלמן, ממייסדי הניאונטולוגיה בישראל, אשר העיד כי העברת פגים הנולדים בבתי חולים שאין בהם מחלקות לטיפול בפגים, למרכזים רפואיים שיש בהם מחלקות כאלה, היא פרוצדורה מקובלת בעולם כולו ואין בה משום סטייה מפרקטיקה רפואית מקובלת.

המצב בו הייתה נתונה התובעת, כאשר השלייה הייתה עלולה להינתק ממקומה בכל עת ולגרום לדימום קטלני ולמותה, נקבע בפסק הדין, מנע אף הוא את העברתה לבית חולים אחר לפני הלידה.