רשלנות רפואית הרדמה ספינלית, באילו מקרים תוגש תביעה?

הרדמה ספינלית היא הרדמה אזורית לעומת הרדמה מלאה, המיועדת בעיקר לניתוחים בפלג הגוף התחתון ולניתוחים נוירוכירורגיים. חומר ההרדמה מוזרק ישירות אל נוזל העוטף את עמוד השדרה, ואמור לאלחש את כל האזור כולו, כך שבעת הניתוח החולה נותר ערני ומודע לסביבתו, אך לא אמור להרגיש דבר.

הרדמה ספינלית עלולה לגרום לתופעות לוואי שונות, כגון חולשת שרירים שחולפת בתום השפעת החומר המרדים, ירידה בלחץ דם, בחילה, גרד, רעד, כאבי גב וכאבי ראש. במקרים נדירים ההרדמה עלולה לגרום לפגיעות עצביות קבועות כתוצאה מדימום, זיהום, רעילות או נזק מכני.

רשלנות רפואית בביצוע הרדמה ספינלית יכולה לבוא לידי ביטוי בביצוע ההליך ללא מתן הסבר מפורט למטופל על הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בביצוע ההרדמה וחתימה על טופס הסכמה מדעת, או ביצוע בחוסר מיומנות או בחוסר מקצועיות וכדומה. תביעה בגין רשלנות רפואית בהרדמה ספינלית תוגש כאשר נגרם למטופל נזק חמור כתוצאה מהפרת חובתו של הרופא המרדים. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בביצוע הרדמה ספינלית 

אדם אשר נפגע ברגלו בעת ביצוע הרדמה ספינלית הגיש תביעה לתשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית, בטענה כי נגרמו לו נזקי גוף עקב רשלנות רפואית בניתוח. התובע, יליד 1929, אושפז באוקטובר 1992, בבית החולים לניתוח ריסוק אבנים חוץ גופי, בכליה השמאלית.

לצורך הניתוח עבר התובע הרדמה ספינלית, תהליך שבו מוחדרת מחט עם חומר ההרדמה, לעמוד השדרה. על פי הרשומות הרפואיות של בית החולים, תוך כדי החדרת המחט לגבו, פגע הרופא המרדים בשורש העצב של התובע, אשר נתקף מיד בכאבים חזקים ברגלו הימנית וקפץ מהמיטה בעוד המחט נעוצה בגבו.

הרופא המרדים לא הפסיק את פעולת ההזרקה והניתוח הושלם. לאחר התאוששות מהניתוח, המשיך התובע להתלונן על כאבים ברגלו הימנית ועקב כך אושפז בבית החולים למשך חודש ימים. לטענת התובע, לא ניתן לו, עובר לביצוע ההרדמה, הסבר מלא על הסיכונים הכרוכים בהרדמה ספינלית ולא הוצעה לו האלטרנטיבה של הרדמה הכללית.

התובע טוען בנוסף, כי הפגיעה ברגלו הימנית נגרמה עקב רשלנותו של הרופא המרדים. לגרסתו, לאחר שנוכח כי המחט פגעה בשורש העצב, היה על הרופא המרדים לסגת עם המחט, כדי למנוע פגיעה מיותרת, ולא להמשיך להזריק את חומר ההרדמה באותו מקום אלא לנסות להחדיר את המחט במקום אחר מבלי לפגוע שוב בעצב.

הסכמה מדעת לביצוע הרדמה ספינלית

כדי שמטופל יוכל לתת הסכמתו לטיפול המוצע לו, יש לספק לו מידע הולם על מצבו, מהות הטיפול, הסיכויים והסיכונים הטמונים בו והאלטרנטיבות הטיפוליות הקיימות. חתימת התובע על טופס ההסכמה להרדמה ולניתוח, אינה ראיה ודאית לכך שאמנם ניתנה הסכמה מדעת, אלא אם חתימתו לוותה במתן הסבר כאמור על ידי הרופא המרדים. לטענת התובע, הסבר כזה לא ניתן לו ולפיכך לא ניתנה הסכמתו מדעת לביצוע ההרדמה הספינלית. 

הקשר הסיבתי הנדרש בתביעות רשלנות רפואית בסוגיית ההסכמה מדעת הוא הקשר בין אי גילוי המידע המלא ואי קבלת ההסכמה מדעת לבין ההחלטה על הסכמה לטיפול. על המטופל להוכיח כי אילו היה מקבל את המידע המלא היה נמנע מן הטיפול.

האם הרופא המרדים התרשל בביצוע ההרדמה?

מומחה רפואי מטעם התובע הסכים כי לא הייתה סטייה מסטנדרט רפואי סביר בעצם הבחירה בהרדמה ספינלית ובחומרים שבהם השתמש הרופא המרדים. לטענתו גם עצם הפגיעה בשורשי העצב בעת החדרת המחט אינה מהווה רשלנות של הרופא המרדים, אולם הפרקטיקה הרפואית המקובלת היא שברגע שהרופא מרדים מבחין שהוא סטה מהכיוון הנכון וגרם לכאב שורשי, כמו במקרה זה, היה עליו לסגת מיד ולנסות להחדיר את המחט לרווח אחר בין החוליות או לעבור להרדמה כללית. 

לטענת המומחה, רשלנות הרופא המרדים נובעת מאי הוצאת המחט והמשך הזרקת חומר ההרדמה באותו מקום. לטענת הנתבעת והרופא המרדים, הוצאת המחט ברגע שהמטופל מתלונן על כאב, איננה הפרקטיקה הרפואית המקובלת בהרדמה מסוג זה. גם מומחה הנתבעת טען כי הוא לא מכיר מחקר שאפשר להאמין ולהגיד באופן חד משמעי שאם נוגעים בעצב צריך להוציא לגמרי את המחט וללכת למקום אחר ולעשות דקירה אחרת.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, העדיף בית המשפט את קביעת מומחה התובע כי הרופא המרדים הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו ונהג ברשלנות כאשר המשיך להזריק את חומר ההרדמה באותו מקום תוך התעלמות מסימני האזהרה שבאו לידי ביטוי בצעקות הכאב של התובע.

בית המשפט סבר כי התובע הצליח להוכיח כי הנזק אשר נגרם לו - נגרם כתוצאה ישירה מההרדמה הספינלית, אשר בוצעה ברשלנות על ידי הרופא המרדים, על כן מדובר במקרה של רשלנות רפואית המצדיק תשלום פיצויים. 

018207/99