פסק דין - תביעת רשלנות רפואית על העדר הסכמה לסטייה במהלך הניתוח המקורי

ע"א 3108/91 נועם רייבי נ’ ד"ר קורט וייגל

עובדות המקרה:

התובע סבל בפגם מולד בגב התחתון. במסגרת ניתוח איחוי חוליות, לאחר חשיפת עמוד השידרה ובטרם נעשה איחוי החוליות, החליט הרופא המנתח להסיר צלקת עבה ורחבה הדבוקה בין השרירים העוטפים את עמוד השדרה והמכסה את שורשי העצבים היוצאים מעמוד השידרה. המנתח סבר שייתכן וכאבי המנותח נובעים מהצלקת. הסרת הצלקת גרמה לתובע לפגיעה במעטפת חוט השידרה.

מה משמעותו של ניתוח ללא הסכמת החולה?

ניתוח בגופו של חולה ללא הסכמתו החופשית של החול הינו תקיפה, עוולה נזיקית לפי ס’ 32(א) לפקודת הנזיקין. ההסכמה לא חייבת להיות מפורשת ובכתב. ניתן ללמוד על הסכמה גם לאור נסיבות המקרה.

מהם הערכים שישפיעו על פסיקת בית המשפט כדי לבסס הסכמה לאור נסיבות המקרה גם כשזו לא התקבלה על ידי המטופל בצורה מפורשת?

הערכים על פיהם יבסס בית המשפט את החלטתו האם הייתה הסכמה לאור הנסיבות הינם זכות החולה לשליטה על גופו, הרצון המשותף בהצלחת הטיפול וצורך במניעת נזק חמור.

מהם השיקולים שישפיעו על פסיקת בית המשפט כדי לבסס הסכמה לאור נסיבות המקרה גם כשזו לא התקבלה על ידי המטופל בצורה מפורשת?

השיקולים הרלוונטים שיבחן בית המשפט כדי להכריע השאלה הינם ההקשר הטיפולי,טיב הטיפול מבחינת הסיכויים והסיכונים, טיב הטיפולים אשר לביצועם ניתנה הסכמה מפורשת והשוואה לטיפול שניתן בפועל, קיום אפשרות לקבלת הסכמה מפורשת מהחולה בנסיבות העניין.

פסיקת ביהמ"ש:

במקרה המדובר לא נדרש הניתוח לטובת הצלת חיים. כמו כן, קיומה של הצלקת היה צפוי והיה ניתן לקבל את הסכמת המטופל להסרתה טרם תחילת הניתוח. זכותו של החולה להגדרה עצמית ולשליטה בגורלו חייבה את הרופא להמנע מלהרחיב את סוג הטיפול לו הוסכם בצורה מפורשת ע"י המטופל. נקבע כי בוצעה ע"י הרופא עוולת התקיפה. במילים אחרות, הנתבעים ישלמו פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח.