www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בניתוח להסרת קעקוע, מתי תוגש תביעה?

רשלנות רפואית בניתוח להסרת קעקוע, מתי תוגש תביעה?

ניתוח להסרת קעקועים הוא הליך כירורגי, המבוצע אצל כירורג פלסטי בעל ניסיון בסוג זה של ניתוחים פלסטיים. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית, והמנתח מבצע חתך בהתאם לצירי הרוחב והאורך של הקעקוע, וכורת את שכבת העור המקועקעת. כדי להימנע מצלקות, בדרך כלל יש לעבור מספר פעמים את ההליך הכירורגי.


ניתוח להסרת קעקוע נחשב לטיפול רפואי לכל דבר ועניין, והכלל הוא כי לא יבוצע טיפול רפואי באדם, מבלי שתינתן לכך הסכמתו מדעת, כלומר הסכמה המבוססת על החלטה מושכלת לבחור בביצוע ההליך הרפואי, בהסתמך על כל המידע הרלוונטי להחלטה זו לפי סעיף 13 לחוק זכויות החולה.


כלל זה מצא ביטויו אף בפסיקה שקדמה לחקיקת החוק. מתן טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת, הכרוך בהפרה של הרופא את חובת הגילוי המוטלת עליו, מהווה הן עוולה של תקיפה והן עוולה של התרשלות.


אי מתן הסכמה מדעת לניתוח להסרת קעקוע


כדי שהסכמתו של חולה לטיפול רפואי שעתיד להיעשות בגופו תהיה הסכמה מדעת, יש לספק לו מידע הולם על מצבו, על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים והסיכויים הטמונים בו ועל אלטרנטיבות טיפוליות סבירות לטיפול האמור. זאת באופן שיהיה בידי המטופל מידע הדרוש לו באורח סביר כדי לגבש החלטה בדבר הסכמה או אי הסכמה לניתוח או לטיפול רפואי. 

 

החתמת המטופל על טופס ההסכמה אינה כשלעצמה תנאי מספיק לקיומה של הסכמה מדעת. היקפה של חובת הגילוי אינו מוחלט, אך ככלל, יש לבחון את שכיחותם של הסיכונים הצפויים מהטיפול והיקפם מול אופי הטיפול ודחיפותו. במקרה של טיפול אלקטיבי, מורחב היקפה של חובת הגילוי. 


תביעת רשלנות רפואית בניתוח אלקטיבי


רשלנות רפואית בניתוח להסרת קעקוע יכולה לבוא לידי ביטוי באי מתן הסברים למטופל תוך פירוט הסיכונים והסיכויים הכרוכים בהליך הכירורגי, וכן בביצוע הניתוח עצמו בחוסר מיומנות וחוסר מקצועיות, תוך הפרת חובת הזהירות של הרופא כלפי המטופל וכדומה. תביעת בעילת רשלנות רפואית תוגש כאשר כתוצאה מהפרת חובתו של הרופא נגרם למטופל נזק וכי קיים קשר סיבתי בין התנהלותו הלקויה של הרופא לנזק.


על התובע בתביעת רשלנות רפואית, לרבות בגין הפרת חובת הגילוי ופגיעה באוטונומיה, מוטל הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי בין התרשלות הרופאים לנזק שלו הוא טוען. במסגרת בחינת קיומו של קשר סיבתי, על בית המשפט להעריך את ההסתברות שמסירת המידע כנדרש הייתה גורמת למטופל להתנגד לביצוע הפרוצדורה הרפואית.


כדי להכריע בשאלה זו, על בית המשפט להביא בחשבון את סוג הטיפול שקיבל החולה ואת מידת חיוניותו אל מול הסיכון הטמון בו, ולהעריך את תגובתו המסתברת של החולה על פי אמות מידה של חולה סביר בנסיבות דומות ובעת שבו נדרשה הסכמת המטופל.


רשלנות רפואית בהסרת קעקוע בלייזר


התובעת, סטודנטית, ילידת 1978, ביצעה בהיותה כבת 15 שנים קעקוע על כתפה השמאלית. הקעקוע הכיל ציור של מלאך צבעוני בעל כנפיים, מסגרת בצבע שחור כשהחלק הפנימי מולא ברובו בצבעי ירוק וכחול ומעט צהוב.


עם השנים מאסה התובעת בקעקוע ובנובמבר 2003 פנתה אל רשת מרפאות פרטית העוסקת ברפואה אסתטית, בעקבות פרסום בעיתון, כדי לבחון אפשרות הסרת הקעקוע. התובעת נפגשה עם יועצת יופי אצל הנתבעת, סיכמה עמה את פרטי ועלויות הטיפולים ולאחר הנחת סטודנט של 25%, שילמה לנתבעת סך של 2,880 שקלים. בכך נכרת בין הצדדים חוזה.

 

התובעת טופלה כאחת לחודש או ששה שבועות, משך כ - 15 דקות בכל פעם, באמצעות מכשיר לייזר בררני בשם RUBY. שמונת הטיפולים הראשונים בוצעו על ידי רופא אחד, הטיפול התשיעי בוצע על ידי רופא שני והטיפול העשירי והאחרון בוצע על ידי רופא שלישי. הקעקוע לא הוסר בעקבות הטיפולים, אלא הפך לרקמה צלקתית בשטח של כ – 2.5 ס"מ X 3 ס"מ.

 

הרקמה בולטת במספר מילימטרים מעל שטח העור, בגווני כחלחל – ירקרק ולא ניתן עוד להבחין בפרטי הציור והצבעים המקוריים שלו. מעבר לתמונה שצירפה התובעת לתיק מוצגיה, הציגה את הקעקוע במהלך עדותה בפני בית המשפט. בעקבות כישלון הטיפולים הפנתה הנתבעת את התובעת לרופא נוסף, שהציע לה ניתוח דו שלבי להסרת הקעקוע אך התובעת סירבה לכך. 


אי מתן הסכמה מדעת לביצוע הטיפולים


במקרה זה קבע בית המשפט שלא הייתה הסכמה מדעת לטיפול מהטעמים הבאים:


ראשית, התובעת לא הוחתמה על טופס הסכמה קונקרטי ותואם את הטיפולים, לפני תחילת הטיפולים. במועד אחד לא ידוע ובמועד לאחר תחילת הטיפולים הוחתמה התובעת על טפסים לטיפולים אחרים לחלוטין להסרת שיער שהם לא רלוונטיים.


שנית, התובעת הוחתמה על טופס הסכמה קונקרטי ורלוונטי רק לאחר שעברה כבר כשמונה טיפולים, שעד לשלב זה, לא צלחו ולמעשה כבר כשלו ויצרו רקמה צלקתית ללא אפשרות תיקון. רק בשלב זה קיבלה התובעת הסברים לגבי הסיכויים והסיכונים, ועל אף זאת הוחתמה לפי לשון הטקסט והקשר הדברים על טופס צופה פני עתיד.


שלישית, עלה כי הנתבעת או מי מעובדיה, היו מודאגים יותר מאי החתמת התובעת על טפסים, יהיו אשר יהיו, מאשר ממילוי חובת הגילוי שלהם כלפיה. 


לפי פסיקת בית המשפט, קיום עילה שמקורה בענף משפטי אחד אינו שולל, עקרונית, קיום עילה בענף משפטי אחר. כך למשל כשמדובר בעילה נזיקית או חוזית מול עילה בגין עשיית עושר ולא במשפט וכך אף כשמדובר, כמו בעניין זה, בעילה נזיקית מול עילה חוזית. מהותית, אין כל מניעה לפסוק פיצוי על חלק מהנזק על פי דיני חוזים ועל חלקו האחר – על פי דיני הנזיקין, ובלבד שהתובע לא יפוצה מעבר לנזקו.


בסופו של דבר בית המשפט פסק פיצוי בסך 35,000 שקלים לתובעת בגין כאב וסבל ובנוסף החזר התמורה החוזית. כך שסך הכל נפסק כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 38,744 שקלים.


תא (ת"א) 29093/06

 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין העוסק בלידה לאחר קשירת חצוצרות - האם פיצויים בגין רשלנות?

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קיצור קיבה בשיטת סקופינרו

התובעת הגיעה לנתבע על מנת לעבור ניתוח קיצור קיבה. המנתח בחר לנתחה בשיטה שאינה מקובלת הקרויה ניתוח על שם סקופינרו... 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה - גרימת צלקות בולטות

פיצויי בשל רשלנות רפואית בניתוח הקטנת שדים - לטענת התובעת, תוצאות הניתוח הן איומות כלשונה, לאחר שבשדיה נותרו אף כיום, 7 שנים לאחר הניתוח, צלקות מכוערות ומגעילות לא נוחות קשות להסתרה ובולטות 

פיצויים בגין נזקים אסתטים כתוצאה מניתוח מתיחת פנים - שיטת אפטוס

התובעת פנתה לנתבעת, לקבלת יעוץ בדבר אפשרות למתיחת פנים, והוצע על ידה, טיפול חדשני בשיטת אפאטוס.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח השתלת שיער - גרימת צלקות

ניתוח השתלת שיער נכשל וגרם לנזק אסתטי ולצלקות בראשו של התובע. 

רשלנות רפואית באי מתן מידע על הסיכונים לפני ביצוע ניתוח אף

הנתבע, רופא מומחה לכירורגיה פלסטית, ביצע ניתוח פלסטי-אסתטי באפה של התובעת. ניתוח זה בוצע, לטענת התובעת, ברשלנות, והיא תובעת פיצוי בגין נזקיה.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה - כריתת יתר

התביעה הינה תביעה בגין רשלנות רפואית ונזק שנגרם לתובעת ולבני משפחתה בעקבות ניתוח שעברה התובעת בעקבות זאת שסבלה מהשמנת יתר.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח אף עקב בעיות נשימה

התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבע לפיצויים, עפ"י פקודת הנזיקין, בגין ניתוחי אף כושלים שבצעו באפו בבית חולים "כרמל" חיפה ע"ש ליידי דיוויס.  

פיצויים לאחר רשלנות רפואית בניתוח פלסטי באף - צלקת וחור בקצה האף

התובע עבר ניתוח פלסטי אשר הותיר באפו מספר כשלים בולטים: צלקות, חור במחיצת האף ונפיחות בולטת. התובע זכה בפיצוי על נזק לא ממוני והחזר כספי בגין הניתוח 

רשלנות רפואית בביצוע ניתוח הארכת איבר מין זכרי - פיצויים

התובע הגיע לניתוח באיבר מינו לצורך הארכה ועיבוי האיבר. בפני התובע הוצגו דוגמאות של אברי מין לאחר ניתוח. לתובע לא הוצגו הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח. התוובע סובל מתופעות קשות באיבר מינו. 

פיצויים בגין ניתוח לתיקון רוחק ראיה ללא הסכמה מדעת

בית המשפט פסק פיצויים בעקבות נזקים אשר נגרמו למטופל לאחר ניתוח לתיקון רוחק ראיה. הפיצויים נבעו מהעדר הסכמה מדעת ולא בגין רשלנות רפואית... 

רשלנות בניתוח לתיקון ראיה בשיטת Lasik בשל העדר הסכמה מדעת

בית המשפט פסק פיצויים בסך כמיליון שקלים בגין רשלנות רפואית בקבלת הסכמה מדעת לניתוח תיקון ראיה Lasik... 

דחיית תביעה בגין רשלנות בניתוח הקטנת חזה

בית המשפט קבע כי חוות הדעת הרפואית אשר צורפה לכתב התביעה לא הייתה מפורטת כנדרש. אי לכך, נדחתה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה... 

הסכמה מדעת לניתוח פלסטי - הקטנת חזה מטעמים אסטטיים ורפואיים

על פי חוק זכויות החולה, כל מטופל או מטופלת חייב\ת לתת הסכמה מדעת לפני טיפול רפואי. עניין זה הינו בעל חשיבות יתרה בניתוחי ברירה כגון ניתוח להקטנת חזה... 

קרטוקונוס לאחר ניתוח לייזר לתיקון ראייה - האם רשלנות רפואית?

התובע טען כי הרופאים לא השכילו לאבחן קרטוקונוס ממנו סבל, האם מדובר ברשלנות רפואית בניתוח לייזר מסוג Lasik?  

האם המטופל נתן הסכמה מדעת לביצוע ניתוח Lasik לתיקון ראיה בלייזר?

האם המטופל נתן הסכמה מדעת לביצוע ניתוח לייזר מסוג Lasik לתיקון ראיה? האם התובע היה מסרב לו ידע את הסיכון המדובר? 

אובדן טופס הסכמה מדעת לניתוח הגדלת שדיים

ניתוח הגדלת חזה הינו ניתוח אלקטיבי, דהיינו ניתוח מבחירה. אי לכך, הפסיקה קבעה כי ההסבר הנדרש לביצוע הליכים רפואיים אלו, שאינם מחויביי המציאות, הינו נרחב יותר מניתוח רגיל... 

האם קיימת חובה לעבור טיפול מתקן להפחתת הנזק לאחר רשלנות רפואית?

האם חובה על מטופל, אשר נגרם לו נזק בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר לתיקון ראיה, לעבור ניתוח מתקן על מנת לשפר מצבו הבריאותי? 

טיפול חדשני לתיקון ראייה בלייזר ללא הסכמה של המטופל

האם ניתוח לייזר לתיקון רוחק ראיה, אשר בוצע באופן חדשני במכון לניתוחי לייזר, התבצע בצורה רשלנית? האם הופרה חובת הזהירות? 

פיצויים בגין נזקים בראייה בעקבות ניתוח לתיקון קוצר רואי

האם הניתוח הראשוני (בשתי העיניים) והניתוח המתקן (בעין ימין) בוצעו ברשלנות? האם הייתה הסכמה מדעת? האם התקיים קשר סיבתי? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית 



תגיות: דליפת סיליקון,