פסק דין בעניין הארכת מועד הגשת חוות דעת בתביעת רשלנות רפואית

תא (נצ’) 6244-07 בי"ח פוריה טבריה נ’ עוקבי אריאל

• הארכת מועד הגשת חוות דעת רפואית מטעמים כלכליים
• הוכחה ראייתית של עניין שברפואה
• התיישנות תביעות רשלנות רפואית
• התיישנות בגין עילת תביעה חדשה - אימתי?

עובדות המקרה:

התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה בגין נזקי גוף, שנגרמו לו, לטענתו, עקב רשלנות הנתבעים בטיפול הרפואי שהעניקו לו. במסגרת כתב התביעה עתר התובע להארכת מועד להגשת חוות דעת רפואית מטעמו ב- 90 ימים, בשל אילוצים כלכליים, שלא אפשרו לו להגישה יחד עם כתב התביעה.

מה האופן בו ניתן לבסס טענות רשלנות רפואית בבית המשפט מבחינה ראייתית?

תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין שנערכה לפי סע’ 24 לפקודת הראיות...".

במקרה זה היה מדובר בתביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, על פי הנטען, עקב רשלנותם של הנתבעים במהלך הטיפול שהעניקו לתובע. לצורך הוכחת הטענות המועלות בכתב התביעה זקוק התובע לחוות דעת רפואית, אחרת הוא לא יוכל להוכיח, למעט אם תתקבל הטענה בדבר תחולת הכלל "הדבר מדבר בעדו", את עילת התובענה (כלל המעביר את נטל ההוכחה לנתבע שצריך להוכיח כי לא היתה הרשלות, הכלל מופעל במצבים בהם לתובע אין אפשרות להוכיח את רשלנות הנתבע).

מה מגמת בתי המשפט בהארכת המועד שנקבע להגשת חוות הדעת הרפואית?

מאחר שמדובר במסמך חשוב מעין כמותו להוכחת עילת התביעה, נוהגים בתי המשפט בסלחנות ומאריכים את המועדים להגשת חוות דעת, אף אם אין בפיו של התובע טעם מיוחד, אשר מצדיק הארכת המועד. לדברי בית המשפט:

"בנסיבות המקרה ראוי, לדעתי, להיעתר לבקשה כזו אם תוגש. הוכחת רשלנות מצד המשיבות בנסיבות המקרה מותנית בהגשת חוות דעת רפואית בעניינים רפואיים אשר יהיה בה לבסס רשלנות כזו. חוות הדעת השנייה אם תמצא מהימנה ומשכנעת, כוללת חוות דעת בעניינים שברפואה שיש בהם לבסס טענת רשלנות כזו מצד המשיבות, ועל כן יש לה חשיבות לצורך הכרעה בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. ללא חוות דעת כזו, ייבצר מהמבקשת להוכיח את טענתה בדבר התרשלות רפואית מצד המשיבות או מין מהן".

האם מהרגע שהחל הליך משפטי נפסקת ספירת ה"התיישנות" גם אם עדין לא הוגשו חוות דעת?

ההליך לא ייחשב כהליך חדש המקים עילת התיישנות כאשר חוות הדעת שבכוונת התובע להגיש באה כדי לתמוך ולהוכיח פרטי הרשלנות המפורטים בכתב התביעה, ואינה מהווה עילת תביעה חדשה, השונה באופן מהותי מכתב התביעה המקורי.

מה ההבחנה שמבצע בית המשפט לבחינה האם מתקיימת "עילת תביעה חדשה"?

ההלכה הפסוקה מבחינה בין עילת תביעה במובן הרחב לבין עילת התביעה במובן הצר. לעניין שאלת ההתיישנות מגדירים את "עילת התביעה" הגדרה רחבה, הכוללת את סיפור המעשה בכללותו. כאשר תיקון כתב התביעה אינו חורג מגדר עילת התביעה במובנה הרחב ומטרתו אך ורק השלמת החסר, יתיר בית המשפט תיקון כתב התביעה ולא תעמוד לנתבע, במקרה זה, טענת ההתיישנות.