פסק דין בגין הגשת תביעת רשלנות רפואית באיחור ניכר - התיישנות

בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. הבקשה נוגעת לתביעה נזיקית שהגישה המשיבה כנגד המבקשים, ביום 27.6.06, וזאת בגין הטיפול הרשלני שקיבלה המשיבה, לטענתה, מטעם המבקשים. לטענת המבקשים, בתביעות שעילתן רשלנות רפואית, המועד הרלוונטי לקביעת תחילת מרוץ ההתיישנות, הוא מועד ביצוע הפעולה הרפואית בעטיה טוען התובע כי נפגע.

במקרה שלפנינו, הניתוח בוצע ביום 3.3.98 והמשיבה ידעה על קיומו של הנזק שנגרם לה, לטענתה, בעקבות הניתוח, כבר בסמוך לאירוע (יום הניתוח) ובהתאם לדבריה שבועות ספורים לאחריו. לפיכך, ומשהוגשה התביעה רק ביום 27.6.06, חלפו למעלה מ-8 שנים ממועד הרשלנות הנטענת, יש להורות על דחיית התביעה מחמת התיישנות.

האם יש לקבל את הבקשה?

1. ככלל, תובענה אזרחית, שעילתה אינה מבוססת על זכות במקרקעין, מתיישנת כעבור שבע שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה.

2. סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע, כי המועד של היווצרות עילת התביעה אינו המועד בו אירע הנזק, במקום שבו גילויו של הנזק חל במועד מאוחר יותר. מאידך, נקבעה מגבלה של עשר שנים ממועד אירוע הנזק ועד להגשת התביעה.

3. מכתב התביעה עולה, כי כבר לאחר שחלפו מספר שבועות מהיום שבו בוצע הניתוח, המשיבה הייתה מודעת לעצם העובדה שהניתוח נכשל ולא צלח. היא הייתה מודעת גם לנזק שנגרם לה בעקבות אותו ניתוח כושל. לפיכך, הואיל והניתוח בוצע ביום 3.3.98, והתביעה הוגשה רק ביום 27.6.06, ולכל המאוחר, היא הייתה מודעת לנזק שנגרם לה, מספר שבועות לאחר ביצוע הניתוח, אזי, חלפו יותר מ- 8 שנים מהיום שבו נתגלה הנזק, לפיכך, על פניו, נראה, כי התביעה התיישנה.

4. יחד עם זאת, מרוץ ההתיישנות יופסק אם אחד מיתר רכיבי עילת התביעה, להבדיל מהנזק, נעלם מהניזוק. ותקופת ההתיישנות תתחיל ביום שבו נתגלה לניזוק אותו רכיב נעלם. כך למשל לגבי גילוי הקשר הסיבתי.

5. המבחן לגילוי הקשר הסיבתי, אינו מבחן סובייקטיבי בלבד, דהיינו - המועד בו בפועל ידע הניזוק אודות הקשר הסיבתי שבין הנזק לבין ההתרחשות, אלא מבחן אובייקטיבי, דהיינו - מבחן הידיעה בכוח. מועד גילוי הקשר הסיבתי "מתבטא בגילוי בסיס רפואי-מדעי לקשר בין הנזק לבין תאונת הדרכים" ו"די בכך שנתגלה לתובע ’קצה חוט’ הקושר מבחינה רפואית-מדעית בין המעשה או המחדל של המזיק לבין הנזק המאוחר".

6. במקרה שלפנינו, עיון חוזר בכתב התביעה ובתגובת המבקשת לבקשת המבקשים, מעלה, כי כבר לאחר שעברו מספר שבועות מהיום בו בוצע הניתוח, המשיבה הייתה למעשה מודעת לקיומו של קשר סיבתי בין הניתוח שעברה לבין הנזק שנגרם לה, לטענתה, בעקבות הניתוח שעברה. לפיכך ולכל המאוחר, הידיעה או ההערכה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הניתוח שנעשה לבין הנזק שנגרם למשיבה, התגלה למשיבה, "מספר שבועות" לאחר ביצוע הניתוח, דהיינו, למעלה מ-8 שנים קודם להגשת התובענה, על כן, התביעה התיישנה בהתאם להסדר ההתיישנות הכללי שבחוק המוחל לעניין גילוי מאוחר של רכיב הקשר הסיבתי.

לסיכום,

דין הבקשה להתקבל. הואיל והניתוח בוצע ביום 3.3.98, והתביעה הוגשה רק ביום 27.6.06, ולכל המאוחר, התובעת הייתה מודעת לנזק שנגרם לה, מספר שבועות לאחר ביצוע הניתוח, אזי, חלפו יותר מ- 8 שנים מהיום שבו נתגלה הנזק, לפיכך התביעה התיישנה.