פסק דין העוסק ברשלנות רפואית באי אבחון דלקת בשריר הלב

188932/02 בושוויר נ’ מרכז רפואי בני ציון-

הפרת חובת זהירות של רופא חדר מיון באי אבחון מחלה קשה - אימתי?

עובדות המקרה:

גבר בן 27 הגיע לחדר מיון כשהוא סובל מחום גבוה, כאבי גרון ושלשולים.

במסגרת הבדיקות בחדר המיון עבר בדיקת דם, בדיקת שתן, צילום רנטגן של הסינוסים ובדיקת א.ק.ג שהצביע על קצב לב מואץ. הגבר שוחרר מהמיון ללא אשפוז ומת בביתו 36 שעות לאחר שחרורו. בנתיחה שלאחר המוות נקבע כי הסיבה למותו הינה "כשל לב בעקבות דלקת חריפה בשריר הלב (מיוקרדיטיס)".

 
חוות דעת מומחה התביעה:

 בדיקת הא.ק.ג מצביעה על מחלת הלב ממנה נפטר המנוח.

חוות דעת מומחה ההגנה:

מדובר במחלה שקשה לאבחן ואשר הנתונים לא הצביעו עליה כלל. לטענת הנתבעים הממצאים עליהם הצביעו תוצאות הבדיקות מתאימים למחלה ויראלית ולא לדלקת בשריר הלב וכי חוות הדעת מטעם התובעים הינה "חכמה לאחר מעשה" בעקבות תוצאות הנתיחה לאחר המוות.

האם הופרה חובת הזהירות של רופא חדר המיון כלפי המנוח בכך שלא אובחנה מחלת הלב שלו?

על הרופא לא מוטלת חובה מוחלטת כלפי המטופל אלא רק חובה לביצוע עבודתו בצורה סבירה ונאותה. הבחינה האם ביצע הרופא את עבודתו בצורה סבירה ונאותה תתבצע על פי מדדים אובייקטבים מצד עולם הרפואה.

האם אבחנה רפואית שגויה משמעותה רשלנות רפואית?

אבחנה רפואית שגויה לכשעצמה לא מקימה רשלנות רפואית אלא אם בוצעה שלא בזהירות סבירה.

האם אי ביצוע של בדיקה מסויימת יכול לשלול התקיימות רשלנות רפואית?

כל החלטה המתבססת על ממצאים חסרים תהיה לוקה בחסר ללא חשיבות אם הרופא המליץ על הטיפול הנכון לפי הממצאים שלפניו.

במקרה זה נפסק כי הרופא לא התרשל שכן פעל כרופא חדר מיון סביר בהתאם לנהלים ולתוצאות הבדיקות. זאת לאור העובדה שמומחה ביהמ"ש סבר כי בדיקת הא.ק.ג לא מחשידה בהכרח לדלקת בשריר הלב (כאשר מומחה ביהמ"ש הינו קרדיולוג ורופא חדר המיון אינו מתמחה ברפואת הלב ומכאן חיזוק כי רופא חדר מיון סביר לא היה מאבחן את המחלה גם לו היה מתייעץ עם קרדיולוג).