פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

תא 91 / 20195 אפרת גולן נ’ ד"ר דוד פרדי

• חקירת מומחה
• גישת המשפט לפסיקה בתחום הרפואה
• חריגה מהפרקטיקה המקובלת
• ביצוע פרוצדורה רפואית בלחץ עבודה מוגזם

עובדות המקרה:

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק, והיא קיבלה תרופות לכיווץ הרחם בבית החולים.

בשיחה טלפונית, אשר התקיימה לאחר מכן בין התובעת לבין הנתבע, הוא הורה לה להפסיק ליטול את התרופות. כעבור מספר ימים החל דימום חריף בגוף התובעת והיא עברה גרידה נוספת, אשר לאחריה ירדה רמת ההמוגלובין בגופה עד כדי סיכון חייה. התובעת נותחה ורחמה נכרת. הדימום האמור נגרם כתוצאה מנקב שנעשה בדופן הרחם.

לטענת התובעת, הנקב אשר גרם לסיכון חייה נוצר במהלך הטיפול הרשלני שקיבלה מן הנתבע. לטענת הנתבע, אין ראיה לכך שהנקב האמור נוצר דווקא על-ידיו, וסביר יותר להניח, כי בוצע במהלך הגרידה השנייה, שכן רק לאחריה נאלצו הרופאים לכרות את רחמה של התובעת.

האם ניתן לחקור מומחה המעיד במשפט ובאיזה עניינים ניתן לחקור את אותו המומחה?

מומחה המעיד במשפט לגבי שאלות עובדתיות מסוימות, ניתן לחקור אותו גם בעניינים שבמומחיותו, ובלבד שהם מתייחסים לשאלות העובדתיות.

האם ניתן לדרוש כי מומחה אחר יתן פרשנות מקצועית לעובדת שמסר המומחה מטעם התביעה או ההגנה?

נפסק כי הדרישה, שפרשנות מקצועית לעובדות שמוסר עד מומחה תיעשה על-ידי מומחה אחר, אינה ראויה, מאחר שהיא מסרבלת ומקשה שלא לצורך ומטילה דופי במומחה מראש, וללא הצדקה לכך.

מה גישת המשפט לגבי פסיקה בתחום הרפואה?

הסקת מסקנות רפואיות ממסמכים רפואיים על-ידי עורך-דין או שופט היא עניין מסוכן. ההכרעה בשאלות הרפואיות שבמחלוקת היא תמיד של בית המשפט, הרשאי, ואף חייב, להעביר את פעולות הרופאים תחת ביקורתו. יחד עם זאת, חייב המשפטן לזכור, כי מעולם לא ניתח, לא החזיק בידיו רחם ולא ביצע פעולה כירורגית.

במידה וחרג הרופא המטפל מהפרקטיקה המקובלת - מה יש להוכיח על מנת לבסס את התרשלותו?

כדי להטיל אחריות על רופא, היכן שנטענת סטייה מן הפרקטיקה המקובלת, יש להוכיח שלוש עובדות:
1. כי קיימת פרקטיקה מקובלת ורגילה
2. כי הנתבע לא פעל לפי פרקטיקה זו
3. כי דרך הפעולה שאימץ הרופא, היא דרך אשר אף רופא בעל כישורים רגילים לא היה בוחר, אילו היה פועל בזהירות רגילה.

עד כמה סדר יום עמוס של הרופא יכול להשפיע על פסיקת בית המשפט בעניין רשלנותו?

בפסק הדין נפסק כי בנסיבות בהן ביצע הנתבע מספר רב של פעולות גרידה ביום בו טיפל בתובעת, כאשר הרמה הסבירה היא שלוש עד ארבע הפלות ליום, יש סיכוי גדול יותר להתרשלות מצידו. רופא הנמצא בלחץ עבודה מוגזם, המבצע פעולה שיש בה סיכון רב יותר, עלול לגרום נקב ברחמה של המטופלת (או לנזק אחר במקרה אחר).

מה המשמעות של ביצוע פעולה שאינה נחוצה מיידית בלחץ עבודה מוגזם?

אם ניתן לבצע אותה הפעולה עצמה, באופן אחר או במועד אחר, תוך הקטנת הסיכון לחולה, הרי ביצוע הפעולה עולה כדי רשלנות מן הבחינה המשפטית. רופא חייב לפעול בדרך הפחות מסוכנת והיותר זהירה.