פסק דין העוסק באיחור באבחון תסביב אשך שמאל - האם רשלנות רפואית?
תא 3847/06
עובדות המקרה
תביעה זו עניינה רשלנות רפואית שמייחס התובע לנתבעים בטענה כי היה איחור באבחון תסביב אשך שמאל, אשר גרם לו לנזקים. לטענת התובע, הבדיקה שערכה לו רופאת הילדים, הנתבעת 2 והאבחון היו רשלניים, וכתוצאה מכך אובחן התסביב באיחור וצריך היה לכרות את האשך הנמקי.
אין מחלוקת כי הנתבעת 1 בדקה את התובע ביום 8.6.05. אין גם מחלוקת כי ביום 9.6.05 אושפז התובע בבית החולים שערי צדק עם אבחנה של תסביב אשך. עיקר המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת עובדתית אשר מתייחסת למידע אשר מסרו הורי התובע לנתבעת 2 בתאריך 8.6.05 והבדיקה אשר ערכה הרופאה לתובע באותו מועד.
האם יש לקבל את התביעה?
האם ערכה ד"ר ו' בדיקה של האשכים
1. עדויות ההורים בעניין הבדיקות שערכה הנתבעת לתובע סותרות את המידע שמסרו לד"ר יעקבי לפיו היא לא בדקה אותו כלל.
2. במסגרת הבדיקות שהנתבעת רשמה שהיא ערכה נרשמה בדיקת "גניטליה". הבדיקה הייתה ללא ממצא פתולוגי. בדיקת גניטליה היא בדיקת האשכים ואיבר המין הזכרי. הרישום תומך בעדות הנתבעת כי היא ביצעה את הבדיקה ולא מצאה כל ממצא. העובדה שבדיקת גניטליה לא תמיד רשומה בבדיקות שמבצעת הנתבעת, תומכת בכך שהיא ביצעה את הבדיקה.
מתי אירע התסביב
3. הסתמנות תסביב אשך היא תופעה דינמית ומלווה בהסתמנות קלינית סוערת, כאבים עזים המביאים כל אדם ולבטח ילדים לבדיקה דחופה.
4. מתצהירה של הנתבעת עולה כי במהלך הביקור אצלה התובע לא צעק ולא צרח מכאבים. נהפוך הוא, בבדיקתו נמצא במצב כללי טוב, פרט לתלונה על כאבי בטן מזה מספר ימים. עוד לפי התצהיר, הכאב עליו התלונן התובע לא היה חריף או קשה ולכן עם שחרורו אף לא נזקק למשככי כאבים.
5. מהראיות עולה כי התובע כבר לא בכה כאשר הגיע אל הנתבעת. עוד לפי הראיות הבן הבכור נבדק ראשון. עובדה זו, יחד עם העובדה שהנתבעת לא מצאה ממצאים ולא נתנה לתובע משככי כאבים, תומכים בכך שהתסביב ארע בשעות הלילה. על פי התלונות והתסמינים הקליניים במהלך הבדיקה, לא ניתן היה באותו מועד לאבחן תסביב אשך ולכן ד"ר וכטל פעלה נכונה כאשר קבעה כי אין למצוא כל ממצא פתולוגי, כולל עדות לתסביב אשך.
הוראה לחזור במקרה של החמרה
6. לטענת התובע, הנתבעת כלל לא הדריכה את ההורים בדבר מעקב אחר מצבו של התובע ואף לא ציינה שאם הכאבים מחמירים יש לקחת אותו למיון באופן מיידי. לטענתו, לא כך מתנהג רופא אשר האבחנה המבדלת של תסביב אשך נמצאת במודעותו. עוד לטענתו, היה על הנתבעת להבהיר להורים כי אם לא יגיעו לחדר מיון באופן מיידי, יכול התובע לאבד אשך.
7. את התנהלות הרופאה בכל הנוגע למתן ההוראה להורים, יש לבחון על רקע תלונות ההורים והממצאים שמצאה בבדיקה ולא במבחן של חכמים שלאחר מעשה.
8. אם היו ממצאים בעת הבדיקה או אם היה חשד לתסביב, היה על הנתבעת להפנות את התובע לחדר מיון או לבדיקת אורולוג, באופן מיידי. אם לא היה תסביב ולא היו תלונות וממצאים המצביעים על תסביב, לא היה על הנתבעת לחשוב על אבחנה מבדלת של תסביב ולא היה עליה להפנות את ההורים לחדר מיון במקרה של החמרה.
9. ההורים ידעו כי במקרה של החמרה יש לפנות למיון. הם גם פנו למיון עם הבן הבכור במהלך אותו לילה. ספק אם בנסיבות אלה, כאשר ההורים לא ראו דבר חריג וחשבו שהתובע מתפנק, הייתה עוזרת הנחיה של הנתבעת.
הדבר מעיד על עצמו
10. שלושה תנאים לקיומו של הכלל, הראשון, כי לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה לו יכולת לדעת מהן הנסיבות שהביאו לאירוע שבו ניזוק; השני, כי הנזק נגרם על ידי נכס שהיה בשליטתו המלאה של הנתבע; והשלישי, כי אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע התרשל מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה.
11. גם אם התקיימו דרישות הסעיף, כטענת התובע, והנטל עבר אל הנתבעים, הרי לאור קביעותיו של ביהמ"ש לפיהן הנתבעת ערכה לתובע בדיקת גניטליה, עמדו הנתבעים בנטל והוכיחו כי הנתבעת לא התרשלה.
לסיכום,
יש לדחות את התביעה. הנתבעת אכן ערכה לתובע בדיקת אשכים ולא נמצא כל ממצא פתולוגי שיכול היה להעיד על תסביב אשך שמאל.
