פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בביצוע בדיקה לפני עבודה - חובת הזהירות

4025/91 יצחק צבי נ’ ד"ר יעקב קרול

חובת זהירות בין רופא וחולה - מתי קיימת ומה המשמעות המשפטית של חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית? מה היקף הבדיקות שנדרש רופא סביר לבצע?

עובדות המקרה:

טרם התחלת עבודתו של התובע במשרה שדרשה ממנו פעילות פיזית של הרמת משקלים כבדים נשלח לצילום רנטגן על מנת לבדוק את מצבו הבריאותי של גבו. מספר חודשים לאחר תחילת העבודה החל התובע לסבול מכאבי גב קשים. בדיקת רנטגן נוספת הצביעה על פגם אנטומי מסויים בגבו שלא אובחן בבדיקה הראשונה. התביעה הינה על הנזק שנגרם בהחמרת המצב הרפואי בגבו של התובע עקב הרשלנות הרפואית באי האבחון בבדיקה הראשונה.

מה השאלה שיבחן ביהמ"ש כדי לענות האם קיימת חובת הזהירות מושגית?

לטובת בחינת קיום חובת הזהירות דן ביהמ"ש בשאלה האם ראוי להחיל את דיני הרשלנות בין סוג מסויים של מזיקים לסוג מסויים של ניזוקים לסוג מסויים של נזק. 

מה תוכן חובת הזהירות בין רופא ומטופל? 

על כל רופא מוטלת חובת זהירות כלפי כל מטופל שמטופל על ידיו. תוכן החובה הינו כי הרופא חייב לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע את הסכנה לה חשוף המטופל. לעניין קיום חובת הזהירות המושגית אין כל חשיבות אם המטופל הוא יוזם הפניה לרופא או שהמטופל מופנה לרופא על ידי צד ג’- בשני המצבים מוטלת על הרופא חובת זהירות מושגית לנקוט כלפי המטופל אמצעי זהירות סבירים ואין חשיבות לאופן בו נוצר הקשר בין הרופא למטופל.

במצב בו המטופל טוען בפני הרופא כי הינו "בריא"- מה המשמעות הדבר בהקשר לחובת הזהירות של הרופא?

אמירה כזו מצד המטופל לגבי בריאותו אינה שוללת בשום אופן או צורה את חובת הזהירות של הרופא כלפי המטופל.

במצב בו המטופל נשלח ע"י צד ג’- האם קיימת חובת זהירות של הרופא כלפי השולח?

חובת הזהירות שהרופא חב למטופל אינה שוללת את האפשרות כי הרופא יהיה חייב חובת זהירות גם כלפי צד ג’ ששלח את המטופל לטיפול.

מהי השאלה שיבחן ביהמ"ש כדי לבחון קיום חובת זהירות קונקרטית?

השאלה שיבחן ביהמ"ש היא האם המזיק הספציפי צריך היה לצפות לקיומו של סיכון לניזוק הספציפי.

מה היקף הבדיקות להן נדרש "רופא סביר" לבצע?

רופא סביר אינו מסתפק רק בהסקת מסקנות מהמידע המונח לפניו אלא הוא יוזם בדיקות אשר יבססו מידע חדש שבאמצעותו ניתן יהיה לבצע אבחנה סבירה. ייזום הבדיקות הנוספות צריך להתבקש מנסיבות העניין. בהקשר זה - כאשר אדם מציג עצמו כאדם בריא וכאשר הבדיקה הכללית אינה מצביעה על חשש/סיכון כלשהו - רשאי הרופא להסתפק בבדיקה הראשונית.

בפסק הדין נקבע כי הרופא לא התרשל שכן לאור העובדות שהצילום הראשון לא העלה חשד לפגם והתובע לא התלונן על כאבים - לא נדרש הרופא ליזום עריכת בדיקות נוספות לפי חובת הזהירות שהוא חב כלפי המטופל.