רשלנות רפואית בבדיקת א.ק.ג – באילו מקרים תוגש תביעה?

פעימות לב הן התכווצויות של שריר הלב המופעלות באמצעות אותות חשמליים. כאשר עולה חשד להפרעה כלשהי בלב, נערכת בדיקת א.ק.ג שבה נרשמת הפעילות החשמלית של הלב. מכשיר הא.ק.ג קולט את האותות החשמליים שעוברים בשריר הלב ומתרגם אותם לקווים בעלי צורה אופיינית.

בדיקת א.ק.ג אינה פולשנית, ונפוצה מאוד במקרים רבים. הפנייה לבדיקת א.ק.ג ניתנת כאשר המטופל סובל מכאבים בחזה ודופק לא סדיר וקיים חשד להפרעה כלשהי, כמו: חסימה באחד מהעורקים, או היצרות בעורקי הלב וכאשר ישנן בעיות במבנה הלב. הבדיקה מבוצעת על ידי טכנאי, אחות או רופא, ונמשכת כרבע שעה, במהלכה מוצמדות אלקטרודות לגפיים ולחזה, בעזרת מדבקות, רצועות או ואקום.

תוצאות הבדיקה יכולות להעיד על מספר רב של מחלות כגון הפרעות קצב, הפרעות מבניות, התקף לב או מחלות של העורקים הכליליים, כאשר הטיפול במחלה מתבצע בהתאם לסוג ההפרעה. אי הפניית מטופל לאבחון, או אבחון שגוי של מצבו הרפואי ומתן טיפול לא מתאים, עלולים להוביל לגרימת נזקים חמורים. רשלנות רפואית בבדיקת א.ק.ג יכולה להתרחש כאשר הרופא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו ולא התנהג בהתאם לפרקטיקה המקובלת.

תביעה בגין אי הפנייה לביצוע בדיקת א.ק.ג

כאשר התובע היה כבן 65, הוא התלונן בפני רופאת משפחה על כאבי בטן, וקיבל הפניה לביצוע בדיקת אולטרסאונד. לאחר ימים ספורים, התלונן שוב על כאבים בחזה, כאבים בכתף, הזעה וקוצר נשימה בעיקר בזמן עליה במדרגות, וכן על שיעול יבש. בתום הבדיקה קיבל תרופות והופנה לבדיקות מעבדה, רנטגן, וא.ק.ג והתבקש לשוב עם התוצאות.

ביומיים שלאחר מכן חזר לעבודתו, כקצין בטחון בחברת אבטחה, אולם עדיין חש בכאבים, ובשעות הערב איבד את הכרתו. אשתו הזעיקה מיד נט"ן, ולאחר טיפול שכלל מכות חשמל ועיסוי לב, פונה לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה ומונשם, שם טופל, ובסופו של יום נותר בתרדמת מוחלטת.

לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות דעת של מומחים רפואיים, סבר בית המשפט כי אם התובע היה מופנה מיד לבדיקת א.ק.ג., בהתאם לתלונותיו, ייתכן שהיה ניתן לראות אם עבר אירוע לבבי, ואז היה מופנה מיד לחדר מיון. בית המשפט השתכנע כי הימנעות מביצוע הבדיקה גרמה לנזק ראייתי באופן המעביר אל הנתבעת את הנטל לשכנע שבאותו שלב סבל, או לא סבל מאירוע לבבי כלשהו.

בית המשפט קבע כי אם יקבל את דברי הרופאה כי אשת התובע הופיעה בפניה והיא הפנתה את התובע לבצע בדיקת א.ק.ג., וחלפה תקופה והיא לא קיבלה את התוצאות, לא רשמה זאת, ולאחר זמן קצר החולה מגיע פעם נוספת ומתלונן על כאבים בחזה, והאבחנה היא: "CHEST PAIN", כפי שהרופאה עצמה כתבה, ברשומה הרפואית, הרי שהיה עליה לבצע בדיקת א.ק.ג. בו במקום שכן ידוע כי מדובר בבדיקה קלה, מהירה שאינה עולה כסף לקופת החולים.

עוד ציין בית המשפט כי רופא משפחה, נדרש, להבנה בתחום רחב של מחלות והוא הראשון בשרשרת המטפלים, והאבחון נעשה בשיטת האלימינציה - שלילת אבחנות שכיחות וידועות בשלב הראשון, ובדיקת קיומן של מחלות נדירות בשלב השני. כל אלו מעמידים בפני רופא משפחה בקופת החולים רף מומחיות שונה מהסטנדרט הנדרש ממומחה בבית החולים, או במרפאת מומחים בנוגע למחלה בתחום מומחיותו.

בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין אי הפנייה לביצוע בדיקת א.ק.ג, למצבו של המטופל שנגרם לו נזק בלתי הפיך בגזע המוח, והוא מצוי בתרדמת מוחלטת, על כן התביעה בגין רשלנות רפואית התקבלה, ולאחר הפחתת אשם תורם בסך של 50% בכך שהתובע לא ביצע את בדיקת הא.ק.ג. שאליה הופנה, חויבה הנתבעת לשלם פיצויים למשפחה בסך של כחצי מיליון שקלים.