אי גילוי מום מולד, מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית?

אי גילוי מום מולד בעובר במהלך ההריון, מונע מההורים את האפשרות לבצע הפסקת הריון והם נאלצים לגדל ילד אשר סובל מנכות קשה, הפרעות תפקודיות באיברים ומערכות שונות, פיגור שכלי וכדומה. במצב זה ההורים רשאים להגיש תביעה בגין הולדה בעוולה, כך שכתוצאה מרשלנות רפואית, הם לא הפילו עובר שנולד עם מומים.

כאשר הרופא לא ביצע סקירת מערכות או לא הפנה לייעוץ גנטי ולא ציין בפני ההורים את האפשרות לבצע בדיקה מקיפה יותר, ניתן להגיש נגדו תביעה בגין רשלנות בבדיקות במהלך ההריון, על כך שלא נמצאו מומים אצל העובר, ואם היו מתגלים בשלבים מוקדמים לפני הלידה, הם היו מעדיפים לבצע הפלה.

כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין אי גילוי מום מולד, יש לפנות אל מומחה רפואי בתחום הילודה או מומחה למומים מולדים, ובשלב הבא יש לפנות לעורך דין בדיני נזיקין, אשר יאסוף את כל החומר הרפואי שנמצא בתיק מעקב ההריון ויבחן האם קיים קשר סיבתי והאם קיימת עילה להגשת תביעה לתשלום פיצויים. 

התובעת אובחנה בלידתה כסובלת ממום באברי המין. לאחר שנים התברר, כי היא סובלת גם ממום מולד בדרכי השתן. בהמשך התגלה פגם בתפקודי הכליות, והיא נאלצה לעבור ניתוח להשתלת כליה. בתביעתה התעוררו שאלות בדבר אחריותה של הנתבעת לגילוי הרפלוקס, ובדבר הקשר הסיבתי בין אי הגילוי במועד לבין הנזק הכלייתי שנגרם לה בהמשך חייה.

האם הרופאה אחראית לאי גילוי המום?

באיזון בין חוות הדעת של המומחים מטעם שני הצדדים, עדיפה חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת. כאשר מאבחנים אצל תינוקת מום באברי המין, יש מקום לביצוע פעולות נוספות, כגון: הפניה לבדיקות שתן או בירור אורולוגי מקיף יותר. אף מומחה הנתבעת הסכים כי מן הראוי היה לבצע בדיקת שתן לאחר הלידה. כמו כן ניתן היה, למשל, לתת הדרכה מתאימה להורים, תוך הבהרה כי עליהם לתת תשומת לב גדולה יותר למצבים של חום או זיהום.

גם אם צודק המומחה מבחינה מקצועית, ואבחון אינו מצריך כל טיפול או בדיקה, יש לזכור שאמירה זו נאמרה בדיעבד. אין בתיעוד הרפואי דיון בזמן אמת. אילו היו הרופאים שגילו את הפגם המולד מקיימים דיון, ומגיעים לכלל מסקנה כי לא צריך לנקוט בכל פעולה נוספת שהיא, ניתן היה לטעון להעדרה של התרשלות.

לא כך קרה במקרה זה. אין אמירה של רופא כלשהו, בזמן אמת, שלפיה מום מולד מסוג זה שקיים אצל התובעת אינו מצריך שום בדיקה או טיפול רפואי. הצוות הרפואי נמנע מלבצע בדיקות בעקבות אבחון ה-IH, ללא כל סיבה מנומקת, ומבלי לבחון את האפשרויות העומדות בפניו. מכאן שהייתה התרשלות בטיפול שניתן לתובעת בסמוך לאחר לידתה. ניתן היה לערוך לה בדיקות מקיפות יותר במועד מוקדם יותר, בדיקות אשר היה בהן כדי להביא, בסופו של דבר, לגילוי הרפלוקס.

לדברי הנתבעת, אין תיעוד בדבר אינדיקציות לדלקות בדרכי השתן עד גיל 10 וחצי, ולפיכך לא היה צורך בבדיקות נוספות. אין מדובר במצב שבו רופאת הילדים בחנה את מצבה של התובעת, הייתה מודעת למום המולד, והחליטה כי חרף המום המולד אין צורך לנקוט בפעולה כלשהי. הרופאה החליטה שלא לבצע בדיקות מפני שלא ידעה על המום המולד, מקום שהיה עליה לדעת עליו. במקרה זה, ההחלטה שלא לבצע בדיקות מהווה התרשלות.

התובעת הוסיפה וטענה, שגם משאובחן הזיהום, הבירור האורולוגי התעכב למעלה מן הצורך. לטענת הנתבעת, התובעת הופנתה לבדיקה על ידי רופאת המשפחה, אך העיכוב נגרם בשל התנהלות אמה. עם זאת, בעדויות אין כדי לבסס את אחריותה של הנתבעת לעיכוב. עיון בתיעוד הרפואי מראה כי משאבחנה רופאת הילדים את הזיהום, היא פעלה כדי לקדם את הבדיקות ולספק טיפול תרופתי הולם.

התובעת טענה, כי גם לאחר שאובחן לבסוף הרפלוקס, חל עיכוב בלתי סביר, בן שמונה חודשים, בביצוע הניתוח. אין מקום לבקר את שיקול הדעת המקצועי של הצוות הרפואי במקרה זה. הצוות הרפואי ערך בדיקות ובירור מתאים, ובחר באופן טיפול לפי שיקול דעתו המקצועי. גם אם דרך פעולה אחרת עשויה הייתה להתברר כטובה יותר, ההחלטה שנתקבלה היא בגדר הסביר בנסיבות העניין.

האם קיים קשר סיבתי בין התנהלות הנתבעת לבין הנזק?

לטענת הנתבעת, נזקה הכלייתי של התובעת היה מולד, ולפיכך אין קשר סיבתי בין התנהלותה לבין הנזק. הנתבעת התרשלה בכך שלא ביצעה בדיקות נוספות. ואולם, גם אילו ביצעה אותן, אין לדעת מתי החל הזיהום בדרכי השתן, והאם ביצוע הבדיקות היה מגלה אותו.

הקשר הסיבתי בענייננו לא ייבחן על פי העיקרון של "הכול או כלום". התרשלותה של הנתבעת ונזקה של התובעת הוכחו, אך נראה כי מן הנמנע להוכיח מה היה תהליך הגרימה. המבחן שיש להפעיל במקרה מעין זה הוא מבחן הסיבתיות העמומה. הזיהומים בדרכי השתן לא נבדקו, בשל התרשלות הנתבעת, ואין לדעת מתי החלו ומה הייתה השפעתם על המצב הכלייתי. לצורך הוכחת הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבעת לבין הנזק, די לומר כי התנהלותה של הנתבעת הגבירה את הסיכון לאי גילויים של זיהומים קיימים ואבחון מקורם.