www.rashlanut-refuit.org

תסמונת גולדנהר רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

תסמונת גולדנהר רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

תסמונת גולדנהר היא פגם מולד נדיר, המאופיינת בחוסר התפתחות סימטרית של הפנים ופגיעה בשמיעה. ניתן לתקן את הליקוי באמצעות ניתוח, לצורך שיקום אסתטי ושחזור האפרכסת, וכן כדי לשקם את השמיעה.


תסמונת גולדנהר הידועה גם בשם Oculo Auriculo Vertebral Syndrome (OAVS), כוללת טווח רחב של מומי פנים ומוח, הנובעים בעיקר מליקוי התפתחותי של הקשתות הברנכיליות הראשונות. התסמונת מאופיינת על ידי טווח הפגיעה המבנית באזור הפנים של הנולד, בדרך כלל בצד אחד עם מומים באזור האפרכסת ובאוזן הפנימית, בעיניים, באף, בשפה וכן גידולי עור לאורך הלחיים בין האפרכסת לקצה הפה. 


המום מלווה ברוב המקרים בחסימה של תעלת האוזן וירידה בשמיעה, וניתן לתקן אותו באמצעות ניתוח, לצורך שיקום אסתטי ושחזור אפרכסת, וכן כדי לשקם את השמיעה. עם זאת, היכולת לאתר את מאפייני התסמונת באמצעות בדיקות אולטרה סאונד שנויה במחלוקת בין מומחים בתחום, בעוד שמחוות דעת אחת עולה שבדיקת אולטרה סאונד היא הכלי העיקרי להתחקות אחר התסמונת והסימנים המחשידים לקיומה ברחם, וחוות דעת אחרת גורסת שאבחון התסמונת באמצעות מכשיר האולטרה סאונד אינו עומד במבחן המעשה.


אי ביצוע סריקת פנים בבדיקת אולטרסאונד


תביעת רשלנות רפואית בעילה של הולדה בעוולה, הוגשה עקב לידתו של התובע יליד 1996, המאובחן כלוקה בתסמונת גולדנהר, שבאה לידי ביטוי בסדרת ליקויים גופניים. התביעה הוגשה נגד הרופא שביצע לאם סקירת מערכות בשליש השני להריונה. בית המשפט נדרש להכריע האם תסמונת גולדנהר נגרמה בגין רשלנות רפואית בהריון והאם התובע זכאי לפיצויים


על פי עובדות התביעה, באוקטובר 1996, נולד התובע בלידה רגילה. לאחר לידתו אובחן שהוא סובל מתסמונת גנטית המכונה תסמונת גולדנהר, אשר באה לידי ביטוי בסדרת מומים במבנה הגולגולת, המוח והפנים. בדיקת CT מוח שנערכה לתובע לאחר לידתו נמצאה תקינה פרט לממצא אקסטריטוריאלי בקו האמצע הנראה כ - Midline Limpoma ופורש במסגרת מכתב השחרור המחלקה לטיפול מיוחד ביילוד כ"וריאנט נורמלי". אקו לב - נמצא מבנה לב תקין. אולטרה סאונד של הכליות נמצא במבנה תקין פרט להרחבה קלה של אגן הכליה השמאלי.


התובע עבר מספר ניתוחים וטיפולים, ונמצא במעקב במרפאות עיניים, כירורגיה פלסטית, שיניים, א.א.ג, נוירוכירורגיה, ומכון שמיעה. הוא הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 100% לצמיתות, על רקע פגיעותיו המולדות. 


לטענת התביעה, היה זה הריונה השני של האם, ילידת 1974, ללא רקע גנטי או סיכון מיילדותי. מהלך ההיריון היה תקין. במסגרת מעקב ההיריון שבוצע לאם, היא הופנתה על ידי רופא מטעם קופת חולים לביצוע שלוש בדיקות אולטרה סאונד: הראשונה נערכה בשבוע ה- 10, השנייה בשבוע ה- 22 והשלישית בשבוע ה- 30 להיריון. 


מדו"ח הבדיקה השנייה עלה שבמסגרתה נערכה סקירה אנטומית לעובר ונצפו הגולגולת, הקיבה, הכליות, עמוד השדרה, מבנה הבטן, כיס השתן, הלב, והאנטומיה המוחית. עוד מפורטים בדו"ח הביומטריה העוברית והפרופיל הביופיזיקלי. התובעים טענו כי בשל התרשלותם של הנתבעים לא אותרה התסמונת שממנה הוא סובל בבדיקת האולטרה סאונד שנערכה לאם בהריונה, ועל כן נולד במומו. 


האם נגרם נזק ראייתי באי תיעוד בדיקת האולטרסאונד? 


לטענת התביעה, אי תיעודה של בדיקת האולטרה סאונד באמצעות הקלטתה גרמה נזק ראייתי. לדבריו, בהיעדר הקלטה הרשומה הרפואית היא חלקית בלבד ואינה מאפשרת להתחקות אחר ההתרחשויות ולקבל את מירב המידע אודות מהלך הבדיקה. בהיעדרה נמנעה ממנו היכולת להוכיח בנקל את שצריך היה לאתר בבדיקה שבוצעה.


משמעה של טענת הנזק הראייתי היא העברתו של נטל ההוכחה אל כתפי הנתבע, להוכיח את שיכול היה להתברר מן התיעוד החסר. הנטל יועבר במצב שבו יוכיח התובע התרשלות הנתבע בעריכת הרשומות הרפואיות, שמירתן או אופן רישומן. כדי להוכיח זאת, על התובע להציג ראיות שלפיהן אי הקלטת הבדיקות מהווה סטייה מן הסטנדרט הסביר.


במקרה זה נפסק כי ראיות כאלו לא הוצגו. טענת התובע כי היה להקליט את הבדיקה אינה מגובה בחוות הדעת של המומחה מטעמו, אשר לא נדרש כלל לעניין. כן לא הוגשו ראיות אחרות שיש בהן כדי ללמד כי רופא סביר היה מקליט בדיקותיו בשנת 1996. מומחה מטעם הנתבעים העיד שבשנת 1996 לא היה נהוג להקליט את הבדיקה, למרות שטכנולוגית ניתן היה לעשות כן. לדבריו מדובר בטכנולוגיה יקרה שבזמנו לא הייתה מקובלת. אמנם היו מקומות בעולם בהם הבדיקות הוקלטו, אולם הדבר נעשה שם לצרכי מחקר בלבד.


האם אי ביצוע סריקת הפנים מהווה התרשלות?


לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ומומחים מטעמם, סבר בית המשפט כי טענת התובע בדבר החובה לצפות בליפומה מתבססת על הרחבת סריקת המוח. ואולם, לא נמצא בעדות המומחה הסבר מספק כיצד הוא הסיק שהבדיקה הורחבה באופן שאפשר לצפות בליפומה. 


בחוות דעתו מציין המומחה שהצפייה בחלל המכונה ספקטום פלוצידום מעידה שמישור הסריקה היה אכן נוח לגילוי פתולוגיות אפשריות, אך במהלך עדותו לא ידע להסביר באיזה מישור מדובר, ולא תמך טענותיו באסמכתאות או שרטוטים כלשהן. לא הוסבר באיזה חתך ניתן לצפות בספקטרום פלוצידום, והאם ומדוע אינו ניתן לאיתור במסגרת החתך העילי.


בית המשפט קבע כי לא די בעצם ציון האיברים שאין הבודק נדרש לאתרם כדי לקבוע שביצע בדיקה מורחבת, להבדיל מרגילה. כדי לקבוע התרשלותו של הנתבע היה על התובע להוכיח שסריקת המוח בוצעה באופן ובחתך שהבודק לא יכול היה שלא להבחין בליפומה, אשר כבר הייתה קיימת אז, ובגודל שניתן לאבחון באמצעות מכשיר האולטרסאונד. בנסיבות אלו נפסק כי אי ביצוע סריקת הפנים בבדיקה אינה מהווה התרשלות.


000834/02

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,