היפוך עובר רשלנות רפואית, מתי ניתן לקבל פיצויים?

היפוך עובר נערך כאשר העובר נמצא במצג עכוז לפני הלידה, ובפני היולדת עומדת ההחלטה שבין ביצוע ניתוח קיסרי לבין ניסיון היפוך חיצוני ממצג עכוז לראש. ההיפוך נעשה על ידי רופא בכיר באמצעות הפעלת לחץ מתון ומבוקר על בטן היולדת, כדי לגרום לסיבוב העובר. שיעור הצלחת ההיפוך תלוי במספר הלידות בעבר, כמות מי השפיר, גודל העובר ומיקום השליה.

רשלנות רפואית בביצוע היפוך עובר יכולה לבוא לידי ביטוי בביצוע ההליך בצורה לא מבוקרת, אשר גרמה נזק ליולדת או לעובר. וכן, עקב ביצוע ההליך ללא הסכמה מדעת תוך פגיעה באוטונומיה עקב אי קבלת המידע הרלוונטי לגבי מצב העובר כדי לאפשר ליולדת להחליט ולדעת מה באפשרותה לעשות. וכן עקב אי ביצוע היפוך עובר במהלך לידה למרות שההליך היה מונע ביצוע ניתוח קיסרי שעלול לגרום סכנה ליולדת ולתינוק. 

אי ביצוע היפוך עובר במהלך לידה

אישה שעברה ניתוח קיסרי פנתה אל בית המשפט והגישה תביעה בעילת רשלנות רפואית נגד בית החולים, בטענה שניתן היה למנוע את הניתוח הקיסרי, באמצעות ביצוע הליך של היפוך העובר. עניינה של התובענה הן טענותיה של התובעת לגבי הנסיבות שהובילו לביצוע הניתוח ובאשר לנזקים שנגרמו לה עקב ביצוע הניתוח. 

התובעת פנתה לבית החולים בשבוע ה-40 להריונה, בשל שחשה ירידות בתנועות העובר. היא התקבלה בשעה 13:55 בחדר לידה ונבדקה על ידי הרופא הנתבע. במהלך הבדיקה מסר לתובעת כי העובר נמצא במנח רוחבי עם גב לאחור וכי שאר הבדיקות תקינות. עוד צוין במסמכים כי יומיים קודם לכן העובר היה במנח ראש. לטענת התובעת, היה צריך לנסות ולבצע היפוך של העובר.

התובעת טענה כי הסיכויים להצלחת ההליך גבוהים במיוחד ולו היה מתבצע ניסיון להפוך את העובר, סביר להניח שהוא היה מצליח, והיה נחסך ממנה הצורך לבצע ניתוח קיסרי. לטענת התובעת אי ביצוע ניסיון ההיפוך ודחייתו למועד מאוחר יותר מהווה רשלנות, והראיה היא שהלידה התרחשה טרם הגיע מועד ההיפוך. 

בית המשפט סבר כי אין חולק שניתן לנסות ולבצע היפוך כאשר מתגלה עובר במנח רוחבי כדי לאפשר לידה וגינלית רגילה, וכי התובעת, בהיותה בשבוע ה-40 במועד גילוי המנח הרוחבי, הייתה מועמדת מתאימה לניסיון ההיפוך. אין אף חולק כי החלטה לגבי ביצוע ההיפוך ולגבי המועד המתאים חייבת להתבצע לאחר שקילת מכלול של נתונים משתלבים.

עם זאת, ישנם גורמים המצדיקים ואף מחייבים לדחות את ניסיון ביצוע ההיפוך: ראשית, הוכח כי יתכן שלאחר ההיפוך, אף אם יצליח, יסתובב שוב העובר ויחזור למנח הרוחבי. שנית, הוכח שיש סיכוי שגם ללא פעולת ההיפוך, העובר יגיע למנח ראש בעצמו, לאור העובדה שהוא היה במנח ראש יומיים קודם לכן. 

שלישית, יש לתת את הדעת לזהות מבצע ההיפוך. לא יכולה להיות מחלוקת לגבי כך שהרופא במועד הרלוונטי, בהיותו בשנה החמישית להתמחות שלו, לא היה מומחה בביצוע היפוכים. רביעית, יש להביא בחשבון מיהו הצוות הקיים במועד ניסיון ביצוע ההיפוך. הנתבע הטעים כי אחת הסיבות לקביעת מועד ביצוע ההיפוך הייתה העובדה שהתובעת הגיעה בזמן שלא היה הצוות האופטימלי, אלא צוות מצומצם במתכונת שבת.

העדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה

התובעת טענה על כך שלא נתנה הסכמה מדעת, אך לא ניתן היה להבין לאיזה הליך רפואי היא התייחסה בדיוק. אם הטענה היא שלא נתנה הסכמה מדעת לניתוח קיסרי ביום שבת, אז יש לדחות טענה זו מכל וכל, מכיוון שכאשר התובעת הגיעה ביום שבת עם צירים והתברר שהיא בלידה אקטיבית והעובר עדיין במנח רוחבי, היה ברור, ואף היא מאשרת שהיא הבינה זאת, שיש צורך לבצע ניתוח קיסרי.

מנגד, אם הטענה שהתובעת לא נתנה הסכמה מדעת לגבי שלב זה או אחר במהלך האשפוז ביום חמישי, אז אף טענה זו יש לדחות מכיון שביום חמישי לא בוצעה כל פרוצדורה שצריך הסכמה מדעת לגביה. שהרי ביום חמישי התובעת רק נבדקה ושוחררה לביתה, ולא עברה כל הליך רפואי מיוחד.

בית המשפט סבר כי כל הגורמים מסכימים שהיה צריך למסור לתובעת מידע והמחלוקת היא עובדתית, מאחר שהתובעת טענה שלא ניתן לה הסבר נרחב לכך שהתינוק לא יוכל לצאת דרך תעלת הלידה ומנגד טען הנתבע כי הדברים הוסברו. במחלוקת עובדתית זו העדיף בית המשפט את גרסתו של הרופא על פני גרסת התובעת. לפיכך התביעה נדחתה. במקרה זה לא הוכח שהנתבע התרשל בכך שהחליט להמתין לביצוע הליך של היפוך העובר ואף אם ההחלטה להמתין התבררה בדיעבד כשגויה, אין מדובר בהתרשלות המקימה עילת תביעה.