רשלנות רפואית אינטובציה, מתי תוגש תביעה?

אינטובציה, המכונה גם צנרור הקנה, היא פעולה פולשנית שמבצע רופא או פרמדיק, אשר במסגרתה מוחדר צינור לתוך קנה הנשימה, במטרה להבטיח מעבר אוויר חופשי אל הריאות בזמן חירום בטיפול נמרץ או במהלך ניתוח. באמצעות החדרת הצינור ניתן להזרים אוויר, חמצן וחומר הרדמה ישירות לתוך קנה הנשימה והריאות של המטופל.

אינטובציה נפוצה בעיקר אצל נפגעי טראומה עקב תאונות, וכן בחדרי ניתוח אצל חולים המצויים בהרדמה מלאה. החדרת צינור לתוך קנה הנשימה מבוצעת גם כדי לבצע הנשמה במצבי חירום, כמו במקרה של איבוד הכרה פתאומי, כאשר החולה אינו מסוגל לקיים בעצמו נשימה תקינה.

ההליך מתבצע באמצעות החדרת צינור פלסטי דרך האף או הפה של המטופל, אל תוך קנה הנשימה, בין מיתרי הקול, במטרה להבטיח את מעבר האוויר אל הריאות ומהן. גודל הצינור המוחדר משתנה, ויש להתאים אותו לגיל ולמין המטופל.

כדי להחדיר את הצינור אל תוך הקנה, נדרש הרופא להשתמש במכשיר מעוקל בעל פנס בקצה, המאפשר להרים את בסיס הלשון, ובכך לחשוף את מיתרי הקול ולהחדיר את הצינור. כדי לוודא שהצינור חדר לתוך הקנה ולא לתוך הוושט, על הרופא להאזין לריאות, אולם לא ניתן תמיד לקבוע בוודאות את מיקומו, מחמת סיבות שונות הקשורות באופי הפגיעה, בסביבה ובמיומנות המטפל לנוכח המצב שבו מצוי המטופל.

במקרה שנגרם למטופל נזק כתוצאה מביצוע הליך אינטובציה שנעשה באופן רשלני, כאשר הרופא סטה מהפרקטיקה שרופא סביר היה נוקט בה בנסיבות המקרה, או אם נקט שיטת טיפול שרופא סביר לא היה נוקט בה, ייתכן שניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ולתבוע פיצויים.

כדי להגיש תביעה יש לאסוף בשלב ראשון את כל החומר הרפואי הרלוונטי, ובשלב הבא יש לפנות לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת ולהוכיח בסיוע של עורך דין את קיומו של הקשר הסיבתי בין הנזק לטיפול הרשלני. את התביעה יש להגיש לבית משפט מתאים בהתאם לגובה הפיצויים הנתבעים.

רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי גם באי מתן הסכמה מדעת לביצוע אינטובציה, תוך הפרת זכותו של החולה, שלא יינתן לו טיפול רפואי שלא מדעת, כדי שיוכל להחליט בעצמו על דרך הטיפול הרצויה. במצב זה מדובר בפגיעה באוטונומיה, בכך שלא נמסר לו מלוא המידע הדרוש לו לצורך קבלת ההחלטה בין דרכי הטיפול השונות. 

שבירת שן במהלך אינטובציה לפני ניתוח בצוואר 

במהלך חודש נובמבר 2002, אושפז התובע בבית חולים לצורך ביצוע ניתוח בצווארו. בטרם הניתוח נשאל על ידי הרופא המנתח אם הוא סובל מתזוזה של שיניים או שיניים תותבות והוא השיב בשלילה, מאחר ששיניו היו יציבות ולא התנדנדו.

כשהתעורר התובע מההרדמה נמסר לו שהניתוח לא בוצע מאחר שבמהלך ביצוע האינטובציה אירעה תקלה ונשברה לו שן. כתוצאה מהפגיעה בשן הוזמן כירורג פה ולסת אשר עקר את השן הפגועה. התובע טען כי השן נשברה כתוצאה מרשלנות בביצוע האינטובציה וכי לא הוסבר לו בטרם הניתוח כי מדובר בסיכון צפוי כתוצאה מהליך האינטובציה.