www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית אינטובציה, מתי תוגש תביעה?

רשלנות רפואית אינטובציה, מתי תוגש תביעה?

אינטובציה, המכונה גם צנרור הקנה, היא פעולה פולשנית שמבצע רופא או פרמדיק, אשר במסגרתה מוחדר צינור לתוך קנה הנשימה, במטרה להבטיח מעבר אוויר חופשי אל הריאות בזמן חירום בטיפול נמרץ או במהלך ניתוח. באמצעות החדרת הצינור ניתן להזרים אוויר, חמצן וחומר הרדמה ישירות לתוך קנה הנשימה והריאות של המטופל.


אינטובציה נפוצה בעיקר אצל נפגעי טראומה עקב תאונות, וכן בחדרי ניתוח אצל חולים המצויים בהרדמה מלאה. החדרת צינור לתוך קנה הנשימה מבוצעת גם כדי לבצע הנשמה במצבי חירום, כמו במקרה של איבוד הכרה פתאומי, כאשר החולה אינו מסוגל לקיים בעצמו נשימה תקינה.

 

ההליך מתבצע באמצעות החדרת צינור פלסטי דרך האף או הפה של המטופל, אל תוך קנה הנשימה, בין מיתרי הקול, במטרה להבטיח את מעבר האוויר אל הריאות ומהן. גודל הצינור המוחדר משתנה, ויש להתאים אותו לגיל ולמין המטופל.


כדי להחדיר את הצינור אל תוך הקנה, נדרש הרופא להשתמש במכשיר מעוקל בעל פנס בקצה, המאפשר להרים את בסיס הלשון, ובכך לחשוף את מיתרי הקול ולהחדיר את הצינור. כדי לוודא שהצינור חדר לתוך הקנה ולא לתוך הוושט, על הרופא להאזין לריאות, אולם לא ניתן תמיד לקבוע בוודאות את מיקומו, מחמת סיבות שונות הקשורות באופי הפגיעה, בסביבה ובמיומנות המטפל לנוכח המצב שבו מצוי המטופל.


במקרה שנגרם למטופל נזק כתוצאה מביצוע הליך אינטובציה שנעשה באופן רשלני, כאשר הרופא סטה מהפרקטיקה שרופא סביר היה נוקט בה בנסיבות המקרה, או אם נקט שיטת טיפול שרופא סביר לא היה נוקט בה, ייתכן שניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ולתבוע פיצויים.


כדי להגיש תביעה יש לאסוף בשלב ראשון את כל החומר הרפואי הרלוונטי, ובשלב הבא יש לפנות לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת ולהוכיח בסיוע של עורך דין את קיומו של הקשר הסיבתי בין הנזק לטיפול הרשלני. את התביעה יש להגיש לבית משפט מתאים בהתאם לגובה הפיצויים הנתבעים.


רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי גם באי מתן הסכמה מדעת לביצוע אינטובציה, תוך הפרת זכותו של החולה, שלא יינתן לו טיפול רפואי שלא מדעת, כדי שיוכל להחליט בעצמו על דרך הטיפול הרצויה. במצב זה מדובר בפגיעה באוטונומיה, בכך שלא נמסר לו מלוא המידע הדרוש לו לצורך קבלת ההחלטה בין דרכי הטיפול השונות. 


שבירת שן במהלך אינטובציה לפני ניתוח בצוואר 


במהלך חודש נובמבר 2002, אושפז התובע בבית חולים לצורך ביצוע ניתוח בצווארו. בטרם הניתוח נשאל על ידי הרופא המנתח אם הוא סובל מתזוזה של שיניים או שיניים תותבות והוא השיב בשלילה, מאחר ששיניו היו יציבות ולא התנדנדו.


כשהתעורר התובע מההרדמה נמסר לו שהניתוח לא בוצע מאחר שבמהלך ביצוע האינטובציה אירעה תקלה ונשברה לו שן. כתוצאה מהפגיעה בשן הוזמן כירורג פה ולסת אשר עקר את השן הפגועה. התובע טען כי השן נשברה כתוצאה מרשלנות בביצוע האינטובציה וכי לא הוסבר לו בטרם הניתוח כי מדובר בסיכון צפוי כתוצאה מהליך האינטובציה.


לנוכח מצב שיניו האחרות של התובע לא ניתן היה לשחזר את השן ועל כן בסופו של דבר נעקרו כל שיניו העליונות והוחלפו בתותבת עליונה שלמה. התביעה, בעקבות הרשלנות בניתוח, היא בגין העלויות של הטיפולים בסכום של 8,000 שקלים ובגין עוגמת נפש והוצאות עתידיות. 

בית המשפט פסק כי אמנם ברור כי התוצאה המשנית של עקירת כל השיניים העליונות והתקנת תותבת במקומן קשורה למצבן הכללי הבלתי תקין של שיני התובע. אולם, הנזק אשר האיץ את התהליך וגרם בפועל לצורך לעקור את כל השיניים הוא הפגיעה בשן לפני הניתוח. עוד נקבע כי הפגיעה בשן קשורה להליך האינטובציה הכושל שנעשה אצל הנתבעים ואכן הופסק בשל חוסר יכולת להבחין במיתרי הקול.

בית המשפט קיבל את גרסת התובע כי לא הובהר לו הסיכון לשיניו כתוצאה מהליך האינטובציה. היעדר הבהרה מפורשת ומפורטת באשר לסיכון זה פוגעת בזכותו של החולה לקבל החלטה מושכלת בדבר מידת הסיכון שהוא רוצה ליטול על עצמו במהלך הניתוח וגם מסיבה זו, כשהיא לעצמה, זכאי התובע לפיצויים בסך של 15,000 שקלים. 

תק (ת"א) 12994/04 
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך... 

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה?