פסק דין העוסק ברשלנות רפואית באבחון גידול בראש

בשנת 1988 החל התובע לסבול מכאבי ראש בלתי נסבלים, כאבי צוואר, קשיים בשינה, כאבים בכתף ובשכמה הימנית. התובע נשלח לבדיקות שונות על ידי הנתבעת. לטענת התובע, הנתבעת התרשלה משלא שלחה את התובע לבירור רפואי מעמיק יותר של תלונותיו, באמצעות בדיקות נוספות של CT ו-MRI, לאחר שבדיקת MRI, שנערכה לתובע בשנת 1994, לא גילתה שקיים גידול בראשו. לטענתו, הנתבעת הסתפקה במתן טיפול סימפטומאטי. רק בבדיקת MRI שנעשתה לתובע ביום 2.3.2004 הודגם תהליך מסויד בבסיס הגומה האחורי בדופן הימני הצדדי של ה-FORAMEN MAGNUM, בסמיכות לגזע המוח התחתון.

האם יש לקבל את התביעה?

1. כדי להקים עילה ברשלנות על תובע להוכיח את יסודותיהּ: האחד, האם הנתבעת חבה חובת זהירות לתובע - על כך אין מחלוקת; השני, האם הנתבעת הפרה את חובת הזהירות; השלישי, האם נגרם לתובע נזק עקב ההפרה; הרביעי, האם קיים קשר סיבתי- משפטי בין הפרת החובה לבין הנזק; החמישי, מהו היקף הנזק.

2. בדיקת ה-MRI הבאה שעבר התובע הייתה בשנת 2003. ייתכן, שאם היו עושים לתובע בדיקת MRI בשנת 2000 או בשנת 2002, אולי היו מגלים את הגידול. אך העובדה שלא עשו לתובע בדיקת MRI עד לשנת 2003, אין פירושה אי עשייה. התובע היה כל השנים במעקב רפואי. במשך שש שנים, החל משנת 1988 עד לשנת 1994, לא התגלה גידול אצל התובע בכל הבדיקות שעשה.

3. לא כל טעות בשיקול דעת תיחשב כחריגה ממתחם הסבירות העולה כדי רשלנות. סבירות התנהגותו של הרופא במקרה נתון וסבירות שיקול הדעת שהפעיל נקבעים על פי אמות מידה אובייקטיביות-מקצועיות הנבחנות על רקע מכלול נסיבות המקרה. לפיכך נדרשות לו לבית המשפט ראיות שבמומחיות רפואית על מנת לקבוע ממצאים בעניין זה.

4. חוות הדעת של המומחים מטעם בית המשפט קבעו, כי הטיפול שניתן לתובע היה טיפול סביר וכי רק ב"חוכמה שלאחר מעשה", ניתן לומר כי בבדיקה מדוקדקת ניתן היה לגלות את הגידול בבדיקת MRI שנעשה לתובע בשנת 1994. אין זה מקרה שבו ניתן לומר, כי במכלול הסימפטומים שהתגלו אצל התובע היה מקום לחשוד בקיומו של הגידול.

5. הנתבעת לא התרשלה בכך שלא ערכה בירור מעמיק יותר, בהעדר אינדיקציות לקיום גידול בראשו של התובע. תמיד ניתן לטעון שאפשר לעשות יותר, אך יש לזכור כי הנתבעת אינה מבטחת, ומה שנדרש ממנה הוא לנקוט אותם אמצעים שרופא סביר היה נוקט בנסיבות העניין. חובתה אינה למצוא כל פגם ולרפאו אלא לנקוט אותם אמצעי זהירות שרופא סביר היה נוקט בנסיבות העניין, בגילוי של הגידול ובהסרתו.

לסיכום, 

קופת החולים לא התרשלה בכך שלא ערכה בירור מעמיק יותר, בהעדר אינדיקציות לקיום גידול בראשו של התובע.