www.rashlanut-refuit.org

פסק דין בעקבות אובדן כושר ראיה לאחר ניתוח לייזר רשלני

פסק דין בעקבות אובדן כושר ראיה לאחר ניתוח לייזר רשלני

001789/99 הרוש אסתר נ’ פרופ’ משה לזר ביה"ח אסותא

 

  • רשלנות רפואית בניתוח לייזר לתיקון ראייה
  • קשר סיבתי בין ניתוח לייזר לתיקון ראייה לבין עיוורון
  • חובת הגילוי והפרתה
  • קשר סיבתי בין אי קיום חובת הגילוי לבין ההסכמה של המטופל להנתח

עובדות המקרה:

 


האם רשלנות רפואית בניתוח? ביום 13.1.94, בעקבות הרצאה ששמעה התובעת מנציג הנתבעים, פנתה התובעת למרפאתו של פרופ’ גודל בחיפה, המשמש כסניף הצפוני של הנתבעת, לשם בדיקת התאמתה לביצוע ניתוח לייזר לתיקון קוצר הראייה בעיניה.

 

פרופ’ גודל בדק את עיניה של התובעת, את מספר משקפיה, את הלחץ התוך עיני, קרקעית העין, מצב הקרנית וכושר הראייה, וקבע לתובעת תור לניתוח, ליום 19.1.94, במרכז לייזר לניתוחי קרנית בע"מ, בתל-אביב. ביום 19.1.94, לאחר שהוחתמה על טופס הסכמה לניתוח, נותחה התובעת בעינה השמאלית ע"י פרופ’ לזר בשיטה המכונה P.R.K, באמצעות מכשיר לייזר מסוג "אקסימר".

 

לאחר הניתוח חלה הטבה בכושר הראייה של התובעת בעין המנותחת, אך ביום 24.2.94, כחמישה שבועות לאחר הניתוח, שבה ופנתה למרפאתו של פרופ’ גודל עקב ירידה דראסטית ופתאומית בכושר ראייתה בעינה השמאלית עד כדי אובדן מוחלט של כושר הראייה.

 

מכאן תביעתה של התובעת כנגד הנתבעים, שהתרשלו, לטענתה, בביצוע הניתוח בעינה וגרמו ברשלנותם לעיוורונה. טענת הנתבעים היא כי לא התרשלו בביצוע הניתוח וכי ההידרדרות בכושר ראייתה של התובעת אינו קשור לניתוח שעברה.

האם קיים קשר סיבתי בין הניתוח לעיוורון?


ממכלול העדויות שנשמעו, הראיות שהובאו וחוות הדעת המומחים, הגיע בית המשפט למסקנה כי הדברים מתיישבים יותר עם קיומו של קשר סיבתי לניתוח, שבוצע רק כחמישה שבועות קודם לכן, מאשר עם תהליך התעוורות איטי ומזדחל, שעלול להתרחש בעיניים הסובלות ממיופיה גבוהה, לאורך שנים. לפיכך נפסק כי קיים קשר סיבתי.

 

מהי חובת הגילוי?

 


סעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996, קובע מפורשות את חובת גילוי הסיכונים הכוללת מתן הסבר מלא ומתן פרטים לחולה כחלק מגיבוש ההסכמה מדעת לטיפול הרפואי. החוק האמור נכנס אמנם לתוקף כארבע שנים לאחר קרות האירוע נשוא התביעה וברור כי תחולתו אינה רטרואקטיבית, אך אין ספק כי רוח החוק מבטאת את ההלכה הפסוקה גם טרם חקיקת החוק. לדברי בית המשפט: "אם לא הוסברו לו הסיכונים כי אז ההסכמה חסרת נפקות והבדיקה תיחשב כמעשה תקיפה המהווה עוולה בנזיקין".

האם הופרה חובת הגילוי במקרה זה?


במקרה זה פסק בית המשפט, כי הנתבעים נכשלו בקיום חובת הגילוי שהייתה מוטלת עליהם כלפי התובעת. לאור העובדה כי לנתבע 1 לא היה ניסיון בעת שניתח את התובעת בניתוח עיניים הסובלות ממיופיה כה גבוהה; לאור העובדה כי ידוע היה אותה עת שקיימת, לכל הפחות, בעייתיות בניתוח עיניים מסוג זה וכי התוצאות המושגות כתוצאה מן הניתוח בעיניים אלה אינן הטובות ביותר ובמקרה הגרוע – כי הדבר עלול לגרום לדימום ברשתית ולסיכון הראייה; לאור העובדה כי מדובר היה בניתוח אלקטיבי, חדשני, ללא פרקטיקה של ניסיון של שנים; אזי דרישת הגילוי במקרה זה הייתה רחבה ביותר.

 

הנתבעים הודו כי התובעת לא נזקקה לניתוח לשם הצלת חייה וכי לא הייתה כל דחיפות מיוחדת בביצוע הניתוח, גם העובדה שהתובעת הייתה צפויה רק לשיפור מה בראייתה והייתה נזקקת בכל מקרה להמשיך ולהיעזר במשקפיים או בעדשות מגע גם לאחר הניתוח, כל אלה מעמידים ביתר שאת את חובת הגילוי שהיתה מוטלת על הנתבעים ומסיפים חומרה לאי קיומה.

האם מתקיים קשר הסיבתי בין אי קיום חובת הגילוי מצד הנתבעים לבין הסכמת התובעת להינתח?
שאלת הוכחתו של קשר סיבתי זה, היא קשה במיוחד, שכן ברור כי מדובר תמיד "בחוכמה שלאחר מעשה", היינו לאחר שנכשלה הפרוצדורה הרפואית והחולה נפגע בגופו, ולעיתים אף בנפשו, כתוצאה מן ההליך הכושל.

 

במקרה כזה קיים חשש כי החולה יאמר בדיעבד כי אילו היה מודע לכל הסיכונים הכרוכים בו ואלה לא גולו לו, לא היה מסכים לעבור את הניתוח שכן, הדבר אינו נבחן, מטבע הדברים, כאשר הפרוצדורה עברה בהצלחה.

 

עם זאת, קבעה הפסיקה כי עצם הפגיעה ביכולתו של החולה לקבל החלטה מושכלת, המבוססת על כל המידע הנחוץ לו, ובכלל זה כל הסיכונים הטמונים בטיפול אותו הוא עומד לעבור בגופו, מהווה פגיעה בכבודו של החולה ובאוטונומיה שלו על גופו.

לסיכום,


בית המשפט פסק כי העיוורון בעינה השמאלית של התובעת נגרם כתוצאה מדימום ברשתית וניאו-וסקולריזציה כתוצאה מן הניתוח, לאחר שנמצא כי הנתבעים לא עמדו בקיום חובת הגילוי שהיתה מוטלת עליהם כלפי התובעת ולאור הקביעה כי קיים קשר סיבתי בין אי הגילוי לבין הסכמתה של התובעת לעבור את הניתוח. לפיכך, קבע בית המשפט כי קמה אחריות מצד הנתבעים לנזק שגרם לתובעת בעינה השמאלית, כתוצאה מן הניתוח.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך...