www.rashlanut-refuit.org

אובדן כושר השתכרות, חישוב פיצויים בגין רשלנות רפואית

אובדן כושר השתכרות, חישוב פיצויים בגין רשלנות רפואית

בתביעה בגין רשלנות רפואית, נדרש התובע להוכיח כי הפרת חובת הזהירות על ידי הרופא או הצוות הרפואי שטיפל בו גרמה לו נזק. כדי לקבל פיצויים בגין רשלנות רפואית, נדרש התובע להוכיח שקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו ובין התנהגות הנתבע, וכי הנזק לא היה נגרם לולא המטפל לא היה נוהג כפי שנהג.

 

פקודת הנזיקין מגדירה נזק כאובדן חיים, אובדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב, או חיסור מהם, וכל אובדן או חיסור אחרים. המונח המשפטי של נזק בעל משמעות רחבה ביותר וכוללת כל הפסד מוחשי, פיזי ולא פיזי, ממוני ולא ממוני, כולל שלילת נוחות גופנית, כאב וסבל נפשי ועוד.

 

בעת קביעת הפיצויים, בתביעה בגין רשלנות רפואית בית המשפט לוקח בחשבון את ראשי הנזק הבאים: פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות, הוצאות על טיפול, פיצוי בגין כאב וסבל, קיצור תוחלת החיים, פגיעה בזכות של החולה לאוטונומיה ועוד רכיבים על פי נסיבות המקרה.  

 

אובדן כושר השתכרות בהווה ובעתיד 

 

פיצויים בגין הפסד השתכרות בתביעה בגין רשלנות רפואית כוללים בדרך כלל שני מרכיבים: פיצוי בעד אובדן השתכרות בפועל ופיצוי בגין אובדן כושר השתכרות. פיצוי זה מביא בחשבון את הפגיעה בכושר ההשתכרות של הנפגע כתוצאה מעוולת הרשלנות. על כן, אם אדם נפגע כתוצאה מרשלנות ואינו יכול עוד להמשיך בעבודתו, יפסוק לו בית המשפט פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות.

 

כושר השתכרות בא לידי ביטוי בהשתכרות בפועל, או שיונח שיבוא לידי ביטוי בעתיד בהשתכרות בפועל, גורר אחריו במקרה של פגיעה בו פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות, ואולם פגיעה בכושר השתכרות שאינו מוחשי אינה עשויה להצמיח תשלום פיצויים. 

 

החזרת מצב הנפגע לקדמותו

 

תובע המוכיח כי הפסיד שכר או הכנסה לא יצא ידי חובתו, כל עוד לא הוכיח כי הפסד זה נבע מהפסד כושרו להשתכר. התשתית הרעיונית המונחת בבסיסו של מתן פיצוי כספי לנפגע בגין אובדן כושר השתכרות. מטרתם של דיני הנזיקין להחזיר מצב הנפגע לקדמותו, כלומר להעמיד את הנפגע ככל האפשר במצב שבו היה לפני האירוע המזכה אותו בפיצויים עד כמה שניתן.

 

הגישה שלפיה קובעים את ערכה של ההשתכרות שהניזוק היה עשוי להפיק בעתיד לולא האירוע המזיק מתחשבת בנתוניו האישיים, ברצונו ובכוונותיו. לשם קבלת פיצוי יש להצביע על קיומו של סיכוי שאינו היפותטי בלבד כי הניזוק היה משתכר בעתיד לולא האירוע המזיק, וכי האירוע המזיק פגע בסיכוי זה. 

 

בפסיקת בית המשפט גובשו שלוש דרכים לקביעת פיצוי בגין הפסד השתכרות בעתיד, שבית המשפט יכול לבחור מבניהן בהתאם לנסיבות המקרה: האחת, הדרך הקונבנציונלית של קביעת ההפסד הצפוי החודשי או השנתי של הנפגע, והכפלתו באורך תקופת העבודה שנותרה לו. השנייה, כושר ההשתכרות ייקבע לפי שיעור הנכות הפונקציונלית. והשלישית, פסיקת סכום גלובלי - דרך זו היא אינטואיטיבית, ובניגוד לשתי קודמותיה אינה נזקקת לחישובים אריתמטיים הנערכים בדרך אקטוארית למרות שגם היא מעוגנת בחישוב.

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום
רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

האם מטופל אשר סובל מעיוורון בגין סיבוך נדיר במסגרת ניתוח מעקפים יזכה לפיצויים בעקבות הגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

הנזק הקרדיולוגי כבר אירע, אך הנזק המוחי היה ניתן למניעה על ידי מתן טיפול אנטיביוטי, האם ישנו מקום להשתמש בדוקטורינת אובדן סיכויי החלמה? 

בית המשפט קבע כי בית החולים בילינסון התרשל בטיפול בחולה שהגיע בשעריו, והיה זקוק לצנתור דחוף... 

האם ניתן לעכב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית לאחר הגשת ערעור על פסק הדין? 

בית המשפט העליון הגדיל את סכום הפיצויים שנפסקו בעבור תובעת, אשר נפגעה בגין רשלנות רפואית במתן זריקת אפידורל רשלנית... 

חבלה באזור הצוואר עלולה לגרום לנפגע נזק עצבי ואף לסכן את חייו. לכן קיימת חשיבות רבה לאבחן את החבלה בהקדם האפשרי כדי לאתר את הנזק ולגבש תוכנית טיפולית מתאימה. במקרה שבו הוכח נזק עקב רשלנות בטיפול או באבחון חבלת צוואר ניתן לתבוע פיצויים עקב רשלנות רפואית 

מטופלים מבוגרים רבים נמצאים בסיכון מוגבר לנפילה שיכולה לגרום לחבלות קשות ובחלק מהמקרים אף למוות. האם בית חולים נדרש להשגחה מוגברת על חולה בסיכון לנפילה, ומתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בעקבות נפילה? 

כאשר עצם השמע באוזן מתקשה ומאבדת תנועתיות, העברת הקולות אל השבלול נפגעת ועימה גם השמיעה. ניתוח סטפדקטומיה נועד להחליף את עצם השמע בפרוטזה ניידת. אם נגרם נזק למטופל עקב רשלנות בטיפול שאחרי הניתוח ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד הצוות הרפואי 

האם הגידול בראשה של התובעת (מנינגיומה) נגרם עקב ההקרנות שקיבלה נגד מחלת הגזזת? האם ניתן היה לגלות את הגידול בראשה של התובעת בשלב מוקדם יחסית אילו התובעת היתה עורכת בדיקות הדמיה תקופתיות? האם גילוי מוקדם של הגידול היה מונע, או למצער מקטין, הנזק שנגרם לתובעת? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

אף שסכום הפיצויים הממוצע בגין כאב וסבל שנפסק בבתי המשפט עלה עד שנת 2000, הרי שמשנת 2001 מסתמנת מגמת ירידה  

סכומי הפיצויים הממוצעים נבחנו על בסיס מאגר נתונים הכולל מתוך 4559 תיקי ביהמ"ש שהוגשו לביהמ"ש במשך עשור 

עד שנת 2000 הייתה מגמה כללית הן של עלייה במספר התיקים שניתנו בהם פסקי דין, 

בעקבות קטטר אפידורלי שהוכנס לגבו ותהליך זיהומי שהלך והתפתח, מצא עצמו התובע מרותק לכסא גלגלים. 

התובע, כבן 65 לפני קרות האירוע, יצא לגימלאות משרות במשטרת ישראל ולאחר מכן עבד כקצין בטחון בחברת אבטחה. לטענת התובעים, פגש לראשונה את ד"ר גאנדין בסניף קופת חולים כללית בשכונת גונן בירושלים, עת התלונן על כאבי בטן, קיבל הפניה לביצוע בדיקת אולטרסאונד. 

התביעה היא בגין טענת התובעים כי הנתבעים גרמו לכך שקרוב משפחתם המנוח קיבל בשתי הזדמנויות שונות תרופה מסוג אופטלגין אף שהיה רגיש לה ותוך כדי התעלמות מרגישותו לתרופה זו. 

התובע אובחן כחולה במחלת סוכרת מסוג 2 בשנת 1993. עד שנת 1999 תפקד התובע באופן עצמאי לחלוטין וללא מגבלות, עבד במשרה מלאה בחברת "בזק", לרבות בעבודות פיזיות קשות. 

האם התובע זכאי לפיצויים בגין נזקים נפשיים אשר נגרמו לו, למרות החלמתו הפיסית לאחר הרשלנות הרפואית? 

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף?