בקשה לפסילת שופטת בגין חשש למשוא פנים - בן זוגה הינו רופא אצל הנתבעת

האם בית המשפט יפסול את עצמו מלדון בתביעה העוסקת ברשלנות רפואית, וזאת משום שבן זוגה של השופטת מועסק בתור רופא על ידי הנתבעת (שירותי בריאות כללית)? מהם המבחנים הקובעים לפסילת שופט וכיצד מתמודדת מערכת המשפט עם שופט המחליט לפסול את עצמו למרות שאין לכך סיבה בדין?

מדובר בבני משפחה אשר הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון מרובה עוברים ובטיפול בילודים לאחר הלידה. התביעה הוגשה כנגד שירותי בריאות כללית ובפתח ישיבת ההוכחות בבית המשפט הודיעה השופטת כי בן זוגה עובד במסגרת שירותי בריאות כללית, בבית חולים אחר מזה שבנשוא התביעה.

עוד פסקי דין בנושא:
פסילת מומחה רפואי בגין מתן ייעוץ למשרד עורכי דין הנתבעים, האמנם?
רשלנות רפואית - פסילת חוות דעת רפואית
דחיית בקשה לפסילת מומחה שמונה מטעם בית המשפט

בעקבות הודעה זו, ביקש ב"כ המשיבים כי השופטת תפסול עצמה מדיון מתובענה. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי אין עילה לפסול את בית המשפט משל חשש ממשוא פנים. בקביעתו, ציין בית המשפט כי שירותי בריאות כללית מעסיקה אלפי עובדים, ובן זוגה של השופטת הינו אחד מיני רבים. כמו כן, אין בעיסוקו של בן זוגה של השופטת לבין הנושא נשוא התובענה כל קשר, נכתב בהחלטה.

ביום ישיבת ההוכחות השנייה, לאחר שהבקשה לעיכוב ביצוע הדיון נדחתה, הודיע ב"כ שירותי בריאות כללית כי הוא מכיר את בן זוגה של השופטת מתוקף השתתפותם המשותפת בוועדת הלסינקי של בית החולים ביילינסון. ב"כ בני המשפחה טען פעם נוספת, בעקבות הודעה זו, כי בית המשפט חייב לפסול עצמו מהדיון. בקשה זו לא התקבלה אף היא על ידי השופטת אשר קבעה כי ישיבה משותפת של ב"כ שירותי בריאות כללית עם בן זוגה באותה וועדה אינה מחייבת את פסילתה.

עם זאת, הצטברות הנתונים הביאה את השופטת לשינוי דעתה ולהחלטה כי עליה להימנע מלשבת בדין בתביעה זו. שירותי בריאות כללית ערערו על החלטה זו של השופטת.

לטענת שירותי בריאות כללית, אין כל מניעה שהשופטת תמשיך בשמיעת התיק. שירות בריאות כללית טענה כי משמעות פסילת השופטת הינה הימנעות גורפת של שופטים רבים מלשבת בתיקי רשלנות רפואית בהם מעורכבת המערערת. הערעור אשר הוגש לפתחו של בית המשפט העליון, התקבל.

אין חשש למשוא פנים - השופטת תמשיך לדון בתובענה

בהחלטת בית המשפט העליון נכתב כי לא אמנם לא בכל מקרה יתערב בית המשפט בהחלטת שופט לפסול עצמו מלדון בהליך מסוים. עם זאת, יש טעם בטענת שירותי בריאות כללית. השופטים קבעו כי לא התקיימה במקרה הנוכחי עילה אשר מצדיקה את פסילת השופטת. אכן, מדובר במקרה של פסילה עצמית של שופטת.

קראו עוד בתחום זה:

אובייקטיביות מומחה רפואי במסגרת תביעה ייצוגית נגד חברת תרופות

חוות דעת מקצועית של רופא נתבע במסגרת תצהיר עדות, האמנם?

אישור חוות דעת רפואית למרות ניגוד עניינים קטן

השופטים ציינו כי יש להתייחס לתחושותיה האישיות של השופטת בדבר הפסילה. עם זאת, המבחן לפסילת שופט, בין אם מדובר בסירוב לפסילה ובין אם מדובר בפסילה עצמית, הינו מבחן אובייקטיבי. עמדתו של השופט מבחינה סובייקטיבית הינה חשובה אך לא מכרעת.

"להתחשבות בעמדת השופט לפסול עצמו יש גבולות. הם נקבעים על פי אמת המידה הידועה והמקובלת של חשש ממשי למשוא פנים", סיכמו השופטים החלטתם, "מן האמור בהחלטת השופטת עולה כי אף היא אינה סבורה שקיימת עילת פסלות לגופה, וכי החלטתה לפסול עצמה מונעת מתחושות סובייקטיביות של המשיבים ולאור הצטברות הנתונים. במקרה דנן לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, המצדיק אובייקטיבית את פסילת בית המשפט לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה, שכן לא התקיימה התשתית העובדתית הנדרשת כדי להעלות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".