אובייקטיביות מומחה רפואי במסגרת תביעה ייצוגית נגד חברת תרופות

בית המשפט העליון נדרש לדון בערעור אשר הוגש לגבי מינויו של מומחה רפואי במסגרת תביעה שעסקה ברשלנות רפואית של חברת תרופות. מדובר בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד הנתבעת ועוד שתי חברות אחרות לגבי תרופה בשם "קלוקס" (Celox).

התובעים טענו כי חברות התרופות הנתבעות שיווקו את התרופה במשך שנים למרות שיש בנטילתה לאורך זמן סיכונים קרדיו-ווסקולאריים. לטענת התובעים, הסיכונים האמורים היו ידועים (או היו צריכים להיות ידועים) לחברות התרופות כבר בשנת 1999. לדבריהם, רק בשנת 2005 התפרסמה אזהרה בדבר הסכנות בשימוש ממושך בתרופה.

יש לציין כי שתיים מתוך שלוש החברות הנתבעות הגיעו להסכמי פשרה עם התובעים. לפיכך, נותרה רק חברת תרופות אחת אשר סירבה להגיע להסכם פשרה ובין הצדדים נקבעו הליכי הוכחות בעניין. כמו בתביעות רבות העוסקות במחלוקת רפואית בין צדדים, מוצא בית המשפט לנכון למנות מומחה רפואי מטעמו.

השופט ביקש מהצדדים להציג בפניו רשימה של מומחים רפואיים פוטנציאליים אשר מהם ייבחר בסוף המומחה מטעם בית המשפט. הצדדים הציגו מומחים מטעמם ובסוף קבע בית המשפט המחוזי את מינויו של מומחה מתחום הראומטולוגיה (תחום רפואי העוסק במחלות ראומטיות בעיקר במפרקים ורקמות).

האם מומחה אשר רשם את התרופה בתור רופא יכול להיות אובייקטיבי?

כאן נוצרה בעיה אשר הביאה את התובעים להגיש ערעור על מינויי המומחה מטעם בית המשפט. התובעים טענו כי מרבית הרופאים מתחום הראומטולוגיה נתנו במרוצת השנים מרשמים לנטילת התרופה נשוא התובענה. אי לכך, לטענתם, במקום בו המומחה הרפואי יוכיח שאכן היה ניתן לדעת לגבי הסיכונים הנטענים, חושף הוא את עצמו לתביעות רשלנות רפואית. מיותר לציין כי חשיפה לכאורית זו עלולה לגרום למצב בו המומחה הרפואי יפעל תוך משוא פנים ולא כפי שמצופה מ"מומחה רפואי אובייקטיבי".

כבוד השופט העליון, אשר דן גרוניס, כתב בפסק הדין כי יש טעם בטענה אשר העלו התובעים לחשש מפני ניגוד עניינים הטבוע במינוי מומחה מתחום הראומטולוגיה. השופט ציין כי מרבית המומחים בתחום הראומטולוגיה נהגו לרשום למטופליהם מרשמים לתרופה העומדת במוקד ההליך, או לתרופות מסוגה. כמו כן, המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט במקרה דנן העיד בעצמו כי רשם הוא תרופה זו למטופלים לא פעם ולא פעמיים. "חשש זה מצדיק את קבלת הערעור, כך שתיבחן האפשרות למנות מומחה מתחום הפרמקולוגיה".

"שני טעמים נוספים הצטרפו לטעם העיקרי: ראשית, המבקשת הגישה את הבקשה טרם שניתנה חוות דעת רפואית על ידי המומחה. בכך יש כדי לפעול לטובתה. שנית, לא התרשמתי כי המשיבה הציגה טעם משמעותי לכך שאין למנות פרמקולוג במקרה דנא. לפיכך, סבור אני כי יש לבחון את האפשרות שהמומחה שימונה מטעם בית המשפט במקרה דנא יהיה מתחום הפרמקולוגיה".