פסיכיאטר, פסיכולוג - רשלנות רפואית, אימתי?
בשנים האחרונות התפתחה מגמה בעולם המערבי בכלל, ובמדינת ישראל בפרט, אשר במסגרתה פונים אזרחים רבים לשירותיהם של פסיכולוג ואו פסיכיאטר. תחום רפואת הנפש הפך לאחרונה לנפוץ יותר ויותר ובשערי הקליניקות השונות באים עשרות אנשים מדי יום. פסיכולוג ופסיכיאטר מעניקים לבאים לפניהם טיפול רפואי לכל דבר, ואי לכך הם עלולים לעשותו ברשלנות רפואית תוך פגיעה ממשית במטופל או בבני משפחתו.
ככל הרופאים והמטפלים, גם פסיכולוג או פסיכיאטר חבים כלפי מטופלים בחובת הזהירות הקונקרטית והמושגית. ידוע כי חולים רבים, במיוחד כאלה הסובלים ממחלות כגון דיכאון או סכיזופרניה, נושאים את עיניהם למטפל בחרדת קודש. לא אחת הטיפול הרפואי נעשה אגב קבלת החלטות מצד המטפל כגון הפסקה של עבודה, שינוי מערכת יחסים, התמקדות בתחומי עניין שונים ועוד. כמו כן, פסיכיאטרים רבים נוהגים להעניק למטופלים גם טיפול תרופתי בנוסף למפגשים השבועיים.
שימו לב, גם פסיכולוג או פסיכיאטר עלול לקבל החלטה שגויה, ובמקום בו המטופל נפגע כתוצאה מהחלטה זו, קיימת עילת תביעה כנגד האחרון בגין רשלנות רפואית.
אבחון המחלה ומצבו של המטופל
תפקידו הראשוני של פסיכולוג או פסיכיאטר הינו לקבל אנמנזה רפואית לגבי מצבו של המטופל. עליו לבחון האם הטיפול המתאים לאדם העומד מולו אפשרי במסגרת מפגשים שבועיים או שמא מדובר במצב קשה יותר המצריך תרופות פסיכיאטריות (או אשפוז במקרים קיצוניים).
שימו לב, במידה ופסיכיאטר קיבל החלטה להעניק לחולה טיפול בתרופות אשר אינן מתאימות למצבו הרפואי, או במקום בו אושפז מטופל שלא על פי כל הסימנים הדרושים, יכול להיות שמדובר ברשלנות רפואית.
שימו לב לקיומם גם של מקרים הפוכים. במקרים בהם פסיכיאטר לא השכיל לאבחן את מצבו הנפשי המעורער של מטופל, ולא העניק לו את התרופה המתאימה, עלול הוא להיות אשם ברשלנות רפואית ובאחריות להתדרדרות מצבו הבריאותי של האחרון.
אשפוז כפוי ללא סיבה
אחד מן הנושאים הבעייתיים והמורכבים ביותר במסגרת תביעות שעילתן רשלנות רפואית של פסיכיאטר הוא סוגיית האשפוז הכפוי. מדובר בנושא בעייתי ביותר, הטומן בחובו סתירות כנגד חופש האדם והפרה של זכויותיו הבסיסיות של המטופל לחופש וחירות. כמו כן, אשפוז כפוי עלול לטמון בחובו גם השלכות חמורות על מצבו הנפשי של המטופל ועל סיכויי החלמתו ממחלת הנפש ממנה הוא סובל.
לא זו בלבד, מבחינה חברתית עלול המטופל לסבול לאחר אשפוז כפוי, ועל כן תביעות העוסקות בסוגיה זו כוללת לא אחת ראש נזק בו עותר התובע לקבלת פיצויי בגין דימוי חברתי ועוגמת נפש. על פי החוק, אישור על אשפוז אדם בניגוד לרצונו יעשה רק באמצעות הפסיכיאטר המחוזי וזאת בהתאם למסלול בן שלושה שלבים.
ראשית, מאובחן המטופל כחולה אשר כושר השיפוט שלו נפגע והוא אינו אחראי למעשיו. לאחר מכן, בוחן פסיכיאטר מומחה האם קיימת אפשרות שהמטופל יזיק לעצמו או לסובבים אותו. לבסוף, הפסיכיאטר המחוזי קובע האם ניתנה הסכמה מדעת מצד המטופל להיבדק אצל פסיכיאטר מיוזמתו. במקרה בו התשובה לשאלה האחרונה הינה שלילית, עלול למצוא המטופל את עצמו מאושפז בכפייה. עם זאת, במקרים בהם לא התקיימו כל השלבים דלעיל, עלולים הרופאים להתגונן מספסל הנתבעים בבית המשפט.
שימו לב, מנהל בית חולים פסיכיאטרי רשאי להורות על אשפוז כפוי במקרים דחופים, אך גם עליו להוכיח בבית המשפט כי ההחלטה התקבלה לאור עמידה בשלושת השלבים. כמו כן, אשפוז בניגוד לרצונו של מטופל במסגרת חירום זו לא יארך יותר משתי יממות.
תרופות פסיכיאטריות באופן רשלני, אימתי?
מחקרים, כתבות וסקרים רבים, מראים כי הציבור עצמו מותח ביקורת קשה לגבי הזילות במרשמי התרופות הפסיכיאטריות השונות. תרופות אלו יכולות להינתן פעמים רבות לילדים (תרופות קשב כגון רטאלין) ולמבוגרים כאחד (פרוזאק וכדורים נגד דיכאון).היות ומחלות הנפש הפכו לשם דבר ברפואה העולמית, שוק התרופות הפסיכיאטריות מגלגל מחזורי ענק הנאמדים במיליארדי דולרים כל שנה.
יש לציין כי חלק מתרופות הללו הינן מסוכנות ביותר וגוררות תופעות לוואי רבות עד כדי סכנת חיים ממשית. במקום בו תרופה פסיכיאטרית גרמה להתדרדרות במצב הנפשי (התפתחות של חרדות, דיכאון או תלות בכימיקלים), וניתן להוכיח שהפסיכיאטר אשר רשם את המרשם לא נהג כרופא הסביר, קיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.