רשלנות רפואית בבדיקת זרע, כיצד לקבל פיצויים?

כאשר בני זוג מתקשים להיכנס להריון, נערכת בדיקת זרע לאב כחלק מהבירור הראשוני בבעיות פריון, במטרה לאתר אם ישנה בעיה רפואית המקשה או אינה מאפשרת פוריות. במסגרת הבדיקה, הגבר נדרש למסור זרע, אשר נבדק במעבדה, ותוצאותיה מעידות על תקינותו או אי תקינותו של הזרע. אם הבדיקה לא תקינה יש לחזור עליה לפחות במרווח של חודש מהבדיקה הקודמת כדי להגיע למסקנות, ולפעול בהתאם לכך.

רשלנות רפואית בבדיקות זרע, יכולה לגרום נזק רב לבני הזוג ולהשפיע על עתידם. הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון שגוי של תוצאות הבדיקה, וכתוצאה מכך לעבור טיפולי פוריות לשווא, או לא לטפל במקור הבעיה. כמו כן, הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי באי הפניית המטופל לבדיקות נוספות, במקרים שבהם נדרשת בדיקה חוזרת או שיש לבצע בדיקות אחרות, כמו בדיקות גנטיות.

לידה מוקדמת עקב רשלנות בטיפולי פוריות 

זוג הורים שבתם נולדה פגה וסובלת עד היום ממומים קשים, פנו אל בית המשפט, והגישו תביעה בעילת רשלנות רפואית נגד מומחה בפוריות, בטענה כי הרופא טעה באבחון וקבע כי אצל האב קיימת כמות זרע גבולית, דבר שהוביל להפריה חוץ גופית שכלל לא הייתה נחוצה, ובסופו של דבר גרמה ללידה מוקדמת ולנזק חמור לבת. 

על פי עובדות התביעה, התובעים פנו אל רופא המתמחה בפוריות, בשל רצונם להרות. האם הייתה אז בת 25 והאב בן 28. המומחה ביצע מספר בדיקות, וקבע כי אצל האם קיימת בעיית חוסר ביוץ על רקע שחלות פוליציסטיות, וכי האב סובל מתופעה של וריקולציה שהייתה לטענתו בדרגה קלה עד בינונית, וכי קיימת אצלו כמות זרע גבולית.

המומחה החל בטיפול לגרימת ביוץ אצל האם. בנוסף בוצעה על ידי רופא גניקולוג העובד במרפאתו בדיקת PCT, שהיא בדיקה אחרי יחסים. בבדיקה זו נקבע כי בצוואר הרחם של האם היו זרעונים בודדים ללא תנועה. לאב בוצעה בדיקה נוספת של ריכוז הזרע, שתוצאתה הייתה כי האב סובל ממיעוט זרע קיצוני.

המומחה קבע תכנית טיפולית של שני מחזורי גרימת ביוץ באיקאכלומין, ואם לא יהיה הריון – שני מחזורים עם זריקות של גונדורטופינים. האם קבלה טיפול באיקאכלומין ולאב נערכה בדיקת זרע נוספת. שוב נמצא ריכוז זרע נמוך, בשיעור של 800,000 זרעונים לסמ"ק. לאור תוצאה זו הציע המומחה להורים טיפול של הפריה חוץ גופית.