קרע ברחם רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

קרע ברחם נחשב לאירוע נדיר שבו קיר השרירים של הרחם נקרע במהלך ההריון או הלידה. התסמינים לקרע ברחב כוללים כאב מוגבר, דימום בנרתיק ושינוי בצירים. קיימת חשיבות רבה לאבחון מהיר ומתן טיפול מתאים מאחר שמדובר במצב מסוכן ביותר שעלול במקרים חמורים להותיר נכות ואף לגרום למותו של העובר ושל היולדת.

קרע ברחם עלול לגרום נזק מוחי לעובר ולבעיות התפתחויות, מוטוריות, וקוגניטיביות קשות ואף עלול להביא למותו כאשר לא ניתן טיפול מהיר. כמו כן, הקרע עלול לגרום ליולדת לדימום משמעותי ולסכן את חייה. במקרה של הופעת קרע ברחם יש להבהיל את האם לביצוע ניתוח קיסרי דחוף כדי ליילד את העובר ולהציל את חייו ובמקרים חמורים יש צורך לבצע כריתת רחם.

קרע ברחם עלול להיווצר עקב מצב של השראת לידה שבו ניתנות ליולדת זריקות לזירוז הגורמות ליצירת התכווצויות וצירים. רשלנות רפואית, במקרה זה, יכולה לבוא לידי במתן מינון גבוה מהמקובל או במשך זמן ארוך מהמקובל, דבר שעלול להוביל להיווצרות צירים מלאכותיים חזקים הרבה יותר מצירים טבעיים ולגרום לקרע ברחם.

קרע ברחם עלול להיווצר גם אצל יולדות שעברו לידה בניתוח קיסרי ולאחר מכן מעוניינות לעבור לידה נרתיקית. הקרע עלול להיווצר עקב הצלקת שנותרה לאחר הניתוח הקיסרי. בהריון חוזר לאחר ניתוח קיסרי נדרש הרופא להמליץ ליולדת לעבור שוב ניתוח קיסרי ולא ללדת בלידה נרתיקית, ועליו להסביר מהם הסיכונים במקרה זה. אי מתן הסבר מפורט עלול לגרום לפגיעה באוטונומיה של היולדת, דבר המהווה עילה להגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית, גם ללא גרימת נזק ממשי. 

קרע ברחם שגרם למות עובר ואובדן סיכויי הריון

אל בית המשפט המחוזי הוגשה תביעה בעילת רשלנות רפואית, עקב קרע ברחם של התובעת שגרם למות העובר ולאובדן סיכוייה להיכנס להריון. לאחר שמיעת הטיעונים, עיון בראיות השונות ובחינת חוות דעת של המומחים, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לקבל את התביעה וקבע כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית המצדיק תשלום פיצויים.

על פי עובדות התביעה, באפריל 1998, התקבלה התובעת ללידה בבית החולים. מהלך הלידה הסתבך, היה קושי בחילוץ הסנטר והתרחש מצב של פרע כתפיים. המיילדות והרופאים, שהוזעקו באותו שלב, פעלו לחילוץ העובר, בשיטת מקרוברטס. העובר, במשקל 3280 גרם, חולץ ונפטר מיד לאחר הלידה.

כחודשיים לאחר הלידה השנייה, שבה התובעת והרתה. בהיותה בשבוע ה- 18 להריון השלישי, הובהלה לחדר מיון, לאחר שחשה כאב עז ופתאומי בבטן תחתונה, חולשה ועילפון. בבדיקה נמצאה רגישות ניכרת בבטן ובבדיקת אולטרסאונד, נצפה עובר עם דופק איטי ושליה נמוכה עם דימום.

לאחר שלחצי הדם ירדו והתובעת נכנסה למצב של הלם, היא הוכנסה לניתוח בטן חוקר שבמהלכו נמצא דם רב בחלל הבטן, העובר והשיליה נמצאו מחוץ לרחם. אובחן קרע לכל אורך הרחם, הרחם היה הפוך כשהדופן הפנימי של הרחם, מופשל כלפי חוץ. המנתחים, נקטו בגישה שמרנית כדי לשמר את הרחם, הפכו את הרחם ותפרו את הקרע לכל אורכו.

המהלך לאחר הניתוח היה תקין והתובעת שוחררה לביתה. בבדיקה סונוגרפית להערכת חלל הרחם, הודגמו רחם ושליות תקינים. לא הודגם מעבר בחצוצרות. אין חולק כי חסימת חצוצרות היא תוצאה שכיחה של ניתוחים באגן וגורמת לעקרות מכנית, לפיכך, התובעת אינה יכולה לשוב ולהרות באופן טבעי.

עם זאת, קיימת אפשרות של הפריה חוץ גופית, אם כי המומחים אינם תמימי דעים באשר לסיכויי ההריון והסיכונים הכרוכים בו לעובר ולחיי התובעת, נוכח הסיכון לקרע חוזר של הרחם.

בנסיבות אלה, קיבל בית המשפט את התביעה וקבע כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית בלידה המצדיק תשלום פיצויים. במסגרת הדיון שהתנהל בבית המשפט המחוזי, הגיעו הצדדים לכלל הסדר על פיו הדיון פוצל לשני שלבים. בשלב הראשון, התובעים פוצו בגין פטירת העובר, בסך כולל של 331,300 שקלים. בשלב השני חויבו הנתבעים לפצות את התובעת גם בגין אובדן סיכויי הריון.