www.rashlanut-refuit.org

שיתוק חלקי בעקבות טיפול לקוי בביצוע קיבוע מפרק ירך - פיצויים

שיתוק חלקי בעקבות טיפול לקוי בביצוע קיבוע מפרק ירך - פיצויים

בתאריך 11.6.1991 היה התובע מעורב בתאונת דרכים בה נפגע. כתוצאה מפגיעתו עבר התובע ניתוח אצל הנתבעת 2, של שחזור פתוח בקיבוע פנימי של מפרק הירך באמצעות הכנסת פלטה וברגים. בגין פגיעתו זו, הגיש התובע תביעה לבית המשפט השלום בתל-אביב ב-ת"א 31303/92 ונפסקו לו פיצויים.

 

בשנת 96' החל התובע לסבול מכאבים באזור מפרק הירך וכן התפתחה אצלו צליעה. בצילומי רנטגן שנערכו לתובע אובחנו שינויים במפרק הירך. לאחר שטיפול תרופתי לא הועיל, הוחלט על הוצאת הפלטה והברגים שהוכנסו בניתוח שעבר בעקבות תאונת הדרכים בשנת 91'. 

 

בתאריך 22.9.97 נותח התובע אצל הנתבעת מס' 2 על-ידי הנתבע מס' 3. בניתוח זה הוצאו הפלטה והברגים בהרדמה כללית (גיליון הניתוח צורף כנספח א' לכתב התביעה. גם לאחר הניתוח הנ"ל המשיך התובע לסבול מכאבים. בבדיקות שנערכו לו וכן בבדיקת E.M.G. התגלה כי לתובע נגרם נזק לעצם הסיאטיקוס מימין. התובע אושפז מיום 20.10.97 ועד ליום 30.11.97 אצל הנתבעת 2.

 

ביום 27.11.97 עבר ניתוח נוסף. בניתוח בוצע ניסיון לשחרר את העצב הסכיאטי שנראו בו סימנים של שיתוק עקב לחץ. התובע המשיך לסבול מכאבים ועל כן פנה הפעם לבית החולים איכילוב ושם נותח  בתאריך 6.3.98 במחלקה הנוירו-כירורגית. בעת הניתוח התגלתה צלקת קשה באורך של 10 ס"מ, הצלקת הופרדה מהעצב והתגלתה צלקת גם בתוך העצב. לאחר הניתוח הכאבים ירדו משמעותית והחלו להופיע תנועות בכף הרגל, אולם רגלו של התובע נותרה משותקת באופן חלקי.

 

לטענת התובע מדובר ברשלנות רפואית בניתוח. לשיטתו, הרשלנות התבטאה הן בביצוע הניתוח בתאריך 22.9.97 והן בטיפול הרפואי שלאחר מכן:

 

א.עוולה של תקיפה, שכן התובע לא ידע ולא הוזהר מפני סיכון כה קשה של פגיעה בעצבי הרגליים.

 

ב.הפרת חובה חקוקה הקבועה בחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, בדבר טיפול רפואי נאות וחובת ניהול רשומה רפואית;

 

ג.לחילופין, בנסיבות העניין התקיימו יסודות הכלל "הדבר מדבר על עצמו" שבסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), ולפיכך הנטל להוכיח היעדר התרשלות מוטל על הנתבעים שהפרו את חובת הזהירות.

 

ד.הפרת חובת הזהירות שחבו כלפיו: כשלא נהגו כרופאים מיומנים וזהירים, כשנהגו בניגוד לכללים רפואיים ושיטות רפואיות ובניגוד לפרקטיקה מקובלת; וכשביצעו בתובע ניתוח מבלי שהשתמשו במיומנות ובזהירות, משלא הבחינו בעצב הסכיאטי ופגעו בו.

 

כן טוען התובע כי לא הזכירו במסמכי הניתוח את העצב הסכיאטי ובכך גרמו לו "נזק ראייתי".

 

הפיצויים שנפסקו:

 

הפסדי שכר לעבר בסך של 5,048 ש"ח מיום התאונה משוערכים להיום כפול שישה חודשים;

הפסדי שכר לעתיד בסך של 250,000 ש"ח ;

הוצאות נסיעה בעבר ובעתיד בסך של 200,000 ש"ח ;

עזרה צד ג' בעבר בסך של 25,000 ש"ח;

כאב וסבל בסך של 40,000 ש"ח


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך... 

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה?