פיצויים בעקבות הוצאת טחול רשלנית על ידי ניתוח לפרוסקופי
.jpg)
ביום 4.2.1991 נותחה גב' מזרחי בבית-החולים הדסה עין כרם בירושלים על-ידי פרופסור איתן שילוני ופרופסור פתחיה רייסמן, לשם הסרת הטחול, ניתוח אותו נדרשה גב' מזרחי לעבור כתוצאה ממחלת הזאבת בה הייתה חולה. האם רשלנות בניתוח?
הניתוח תוכנן להיעשות מתוך גישה לפרוסקופית, היינו באמצעות ביצוע מספר חתכים קצרים בבטן, דרכם מוכנסים לגוף, באמצעות "טרוקרים", המכשירים המשמשים לניתוח. באופן זה, אמור הטחול להיות מנותק מסביבתו ולהיות מוכנס לשקית ניילון המוחדרת אף היא לתוך הגוף.
מכיוון שלא ניתן להוציא את הטחול מחלל הבטן דרך החתכים הקצרים שנעשים בבטן, נכתש הטחול לחתיכות קטנות, אותן ניתן יהיה להוציא מהגוף, באמצעות קירוב פתח השקית לחתך הניתוח. הניתוח אשר בוצע בגב' מזרחי אכן החל בדרך זו והטחול נותק והוכנס לשקית לאחר שהופרד מסביבתו.
אלא, שבמהלך כתישת הטחול, בעודו נמצא בשקית, נקרעה השקית, והטחול הכתוש חלקית התפזר בחלל הבטן. לאור סיבוך זה, הופסק הניתוח בצורתו הלפרוסקופית ובוצעה פתיחה חלקית של הבטן, באמצעות חתך באורך 6 ס"מ, כדי לאסוף את חלקי הטחול שהתפזרו בחלל הבטן. לאחר הוצאת חלקי הטחול, סריקת חלל הבטן ושטיפתה, נסגרו החתכים בגופה של גב' מזרחי. ביום 9.2.1997, חמישה ימים לאחר הניתוח, שוחררה גב' מזרחי מבית-החולים הדסה.
חוזרת לחדר המיון כשהיא סובלת מזיהום ומוגלה תוך בטניים
בליל אותו יום שבה גב' מזרחי לחדר המיון בבית-החולים הדסה, בין היתר בשל כאבי בטן ואושפזה ליומיים נוספים, עד ליום 11.2.1997. יש לציין, כי במכתב השחרור מהדסה אותו קיבלה גב' מזרחי ביום זה (סיכום המחלה) לא נזכרה עובדת שחרורה מבית-החולים ואשפוזה מחדש ואף לא הסיבוכים שנתרחשו במהלך הניתוח.
למחרת היום, ביום 12.2.1997, חזרה גב' מזרחי לחדר המיון, בבית החולים ביקור חולים שבירושלים והתלוננה על דימום ואגינלי. בבית החולים נערכה לגב' מזרחי בדיקה ואובחנה אצלה, בין היתר, רגישות דיפוזית בבטן. לאחר הבדיקה שוחררה גב' מזרחי לביתה. לאחר מספר ימים נוספים, ביום 16.2.1997, שוב חזרה גב' מזרחי לחדר מיון בבית החולים ביקור חולים, שם אובחנה כסובלת מזיהום תוך בטני ונערך לה ניתוח, בו נתגלה, שכתוצאה משני נקבים שנמצאו במעי הדק נמצאו בבטנה זיהום ומוגלה בכמות רבה.
הפיצויים שנפסקו:
הפסד השתכרות- לפי 3,500 ש"ח לחודש בעבר ולעתיד;
הוצאות רפואיות וניידות - 50,000 ש"ח;
סיעוד ועזרה לעבר ולעתיד- 60,000 ש"ח;
נזקים לא ממוניים- 400,000 ש"ח