www.rashlanut-refuit.org

פגיעה בעצב רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

תפקידם של העצבים בגוף הוא להעביר מידע בצורת זרם חשמלי מהמוח וחוט השדרה אל השרירים, העור ואיברי החישה ולהפעיל אותם באמצעות מתן פקודות. העצב בנוי מרקמה חיה, גמישה ורגישה, והוא עלול להיפגע במקרים שבהם הוא נחתך, כתוצאה מפציעה או מתן טיפול רפואי רשלני או כאשר מופעל עליו לחץ לאורך זמן, כמו במקרה של תסמונת התעלה הקרפלית.


אם העצב נפגע כתוצאה מניתוח שבוצע בחוסר מיומנות, או טיפול שניתן שלא על פי הפרקטיקה המקובלת בעולם הרפואה, ונגרם עקב כך למטופל נזק חמור ומשמעותי, ניתן להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית.


כיצד לבסס חבות בעוולת הרשלנות עקב פגיעה בעצב? 


כדי לבסס חבות בעוולת הרשלנות עקב פגיעה בעצב, או בגין נזק גופני אחר, יש להוכיח כי קיימים שלושה יסודות: חובת זהירות, הפרתה של חובה זו, כלומר התרשלות, וקיומו של נזק. כמו כן, יש להוכיח קיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ההתרשלות לבין הנזק, באמצעות חוות דעת רפואית של מומחים וראיות תומכות.


חובת הזהירות מתחלקת לחובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. בחינת חובת הזהירות הקונקרטית נערכת על ידי בית המשפט, לפי השאלה האם אם בין המזיק הקונקרטי לבין הניזוק הקונקרטי קיימת חובת זהירות לעניין הפעולות שהתרחשו בפועל לעניין הנזק שנגרם בפועל.


בחינה זו נעשית על ידי מבחן הצפיות במישור הפיזי והנורמטיבי. כלומר, מה אדם סביר יכול היה לצפות או צפה בפועל, ומה אדם סביר היה צריך לצפות, כאשר הכלל הוא שאין לדרוש מאדם לצפות במישור הנורמטיבי את מה שלא ניתן לצפות במישור הפיזי, ואם לא קיימים שיקולים מיוחדים, מקום שבו קיימת צפיות פיזית, תהיה חובה לצפות במישור הנורמטיבי. 


בחינת הרשלנות המקצועית של הרופא או צוות הרפואי, נקבעת על ידי בתי המשפט, באמצעות חוות דעת של רופאים מומחים, בחינת הראיות, הרשומה הרפואית וכדומה. ההתרשלות מבוססת על עיקרון הסבירות, ושואלת באילו אמצעים צריך לנקוט כדי להבטיח את שלומו של הניזוק, בהתאם לאמצעים שהיה רופא סביר נוקט בנסיבות העניין.


השיקולים שבית המשפט שוקל בקביעת החובה המוטלת על הרופא רבים ושונים. לכן יש להיזהר מצד אחד מקביעת התרשלות במקרה שבו נעשתה טעות בשיקול הדעת של הרופא, כדי שלא ליצור רפואה הפועלת מתוך צורך להתגונן מפני תביעות. מנגד יש להביא בחשבון כי החולה מפקיד את גופו בידי הרופא, ויש לו ציפייה מוצדקת שהוא יעשה כל שביכולתו למנוע תקלה או פגיעה כתוצאה מהטיפול.


תביעה בגין פגיעה בעצב במהלך ניתוח ביד


אישה שנפגעה בעצב במהלך ניתוח ביד, פנתה אל בית המשפט המחוזי והגישה תביעת לתשלום פיצויים בעילת רשלנות רפואית, נגד אורתופד שביצע את ניתוח ונגד הנהלת בית החולים. 


על פי עובדות התביעה, התובעת פנתה לטיפול רפואי עקב תחושות שחשה בכף ידה הימנית והופנתה למומחה בתחום, אורתופד בהכשרתו המקצועית, אשר קבע כי כחלק מהטיפול בסימפטומים שאותם הציגה התובעת יש לנתח את כף ידה. לאחר הניתוח חלה הטבה במצבה אך עם חלוף הזמן התלוננה התובעת על תופעה של "אגודל קופץ".


בבדיקה שנערכה מאוחר יותר התברר כי יש לבצע ניתוח נוסף שאותו עברה התובעת, דבר אשר גרם לתופעות רעד כללי בכף ידה. מבדיקות מאוחרות יותר התברר כי במהלך הניתוח הראשון נחתך עצב באופן שאינו בר שיקום בכף ידה ויש צורך בניתוח נוסף לתיקון הטעות.


בנסיבות אלה, הוגשה תביעה נגד האורתופד והנהלת בית החולים בגין רשלנות רפואית בשני הניתוחים, בטענה שלא היה מקום לבצע את הניתוח הראשון לאור הממצאים הפתולוגיים. עוד נטען כי הניתוח בוצע על ידי הנתבע למרות היעדר הסמכה כמומחה בתחום, לא נוהלו רשומות רפואיות כנדרש, התובעת לא נתנה הסכמה מדעת לטיפול שכן לא הובהרו לה טיב הטיפול ותוצאותיו האפשריות, לא הועמדו בפניה חלופות טיפוליות וטכניקה לקויה גרמה לנזק.


לאחר בחינת המקרה, שמיעת חוות דעת של מומחים רפואיים, קבע בית המשפט כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית, המצדיק תשלום פיצויים בגין אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל ועזרת צד ג’ בעבר ובעתיד בסך כולל של 275,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. 

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה במהלך ניתוח - הרחבת ניתוח ללא הסכמה

הרחבת ניתוח ללא הסכמה , פגיעה באוטונומיה - התובע החל לסבול מתסמונת אפיקונדליטיס במרפק ימין אשר מכונה גם TENNIS ELBOW. התובע עסק בפעילות ספורטיבית ענפה ונהג לשחק טניס, כדור סל, ג’ודו ולשחות.  

רשלנות רפואית - פגיעה בעצב במהלך הרדמה בזריקת בלוק מדיבולרי

לתובע בוצעה הרדמה בזריקת בלוק מנדיבולרי לצורך ביצוע טיפול שיניים. כתוצאה מההזרקה נפגע עצב בפניו של התובע. 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית בבדיקת קולונסקופיה - העברת נטל הראיה

האם נטל הראיה בתביעה שעניינה רשלנות רפואית בבדיקת קולונסקופיה יעבור לכתפי הרופאים בגין רשלנות רפואית בניהול רשומות רפואיות וקבלת הסכמה מדעת... 

רשלנות רפואית בלידה - אחריות אישית של הרופא

האם יש להטיל אחריות אישית על רופא בעקבות רשלנות רפואית במהלך הלידה? האם יש להטיל את האחריות כולה על בית החולים? היכן מתחילה ונגמרת האחריות בנושא רשלנות רפואית? קראו עוד... 

ביקור בית של רופא תורן - רשלנות רפואית באבחון דלקת קרום המוח

רשלנות רפואית? האם רופא תורן אשר הגיע לביתה של מטופלת ושגה באבחון הבדיקה, העניק טיפול רשלני? האם מותה של המטופלת, יום לאחר מכן בבית החולים, מטיל את האחריות על כתפיו של הרופא התורן? קראו עוד... 

מוות במהלך טיפול בדלקת קרום המוח - רשלנות רפואית של חדר מיון

רשלנות רפואית - האם הטיפול הרשלני בחדר המיון במטופלת הסובלת מדלקת בקרום המוח, הביא בסוף למותה של המנוחה? קראו עוד... 

האם אי ציון משקל עובר בגיליון לידה הוא רשלנות רפואית?

העדר רשומה רפואית במהלך ניהול לידה והעברת נטל ההוכחה בתביעה שעניינה רשלנות רפואית במהלך לידה. אירוע פרע כתפיים שהביא לשיתוק בידו של התינוק... 

רשלנות רפואית בטיפול על ידי מתמחה - לידה תוך מתן פטוצין

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

רשלנות רפואית בניתוח החלפת מפרק, באילו מקרים תוגש תביעה?

רשלנות רפואית בניתוח להחלפת מפרקים יכולה לבוא לידי ביטוי בהתפתחות זיהום באזור המפרק המלאכותי, בפגיעה חמורה בכלי דם, בגרימת נזק עצבי למנותח וכדומה.  

רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה

רשלנות רפואית בניתוח הקטנת שדיים, יכולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה באוטונומיה עקב אי מתן הסכמה מדעת של המנותחת, בגרימת נזק חמור כתוצאה מהתנהלות בלתי סבירה ובאי מעקב אחר הניתוח. 



תגיות: חיסונים, בדיקה,