www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בניתוח הצמדת אוזניים

רשלנות רפואית בניתוח הצמדת אוזניים

ניתוח להצמדת אוזניים הנקרא בשפה המקצועית "אוטופלסטיקה", הוא ניתוח פלסטי שנועד לטפל בבעיה אסתטית של אוזניים בולטות ולהצמיד אותן אל הראש. מכיוון שבגיל שש האוזן מפסיקה לצמוח, והיא לא צפויה להוסיף ולשנות את צורתה, הניתוח מתאים גם לילדים מגיל שש ומעלה.

 

לרוב הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית בידי מומחה לכירורגיה פלסטית. במהלכו המנתח מתקן פגם במבנה האפרכסת שגורם לאוזניים לבלוט, זאת באמצעות חתך נסתר מאחורי האוזן. לעתים נעשה שימוש בחוטים המוכנסים מתחת לעור שאין צורך להסירם, ואף במקרים מסוימים צריך להסיר חלק מהסחוס כדי להעניק לאוזניים צורה טבעית יותר.

 

ניתוח קוסמטי להצמדת אוזניים נמשך בין שעה לשעתיים, ובסיומו עובר המנותח לחדר התאוששות למספר שעות תחת השגחה רפואית ומשוחרר לביתו. לאחר מספר ימים הרופא מסיר את התחבושות, אך מאחר שמדובר בהליך כירורגי, קיימים סיכויים לסיבוכים ותופעות לוואי שונות.

 

חוסר סימטריה במבנה האוזניים

 

בין התופעות השונות עלולים להופיע כאבים, נפיחות, שטפי דם, אדמומיות וחוסר תחושה. לרוב מדובר בתופעות זמניות שחולפות לאחר ימים ספורים. הסיבוכים האפשריים הם: זיהום בסחוס, הצטברות נוזלים מתחת לעור, דימום מאסיבי המחייב טיפול וניקוז וכדומה. כמו כן, עלולים להיווצר סיבוכים אסתטיים, כמו חוסר סימטריה במבנה האוזניים, הצמדת יתר, צלקות בולטות, ואף במקרים נדירים יש צורך בניתוח נוסף לתיקון הפגמים שנוצרו.

 

כאשר נותר למנותח נזק בלתי הפיך או נכות צמיתה, ייתכן כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית. זאת אם לא נערכו בדיקות מקדימות של המצב הבריאותי שנדרשות לפני ההליך והניתוח בוצע בהיעדר התאמה, או אם הניתוח עצמו בוצע ברשלנות, וגם אם המנתח לא ביצע מעקב רפואי לאחר הניתוח.


האוזניים חזרו למצבן הקודם

 

מקרה שכיח של רשלנות רפואית בניתוח להצמדת אוזניים יכול לבוא לידי ביטוי באבחון שגוי של הסיבה לבולטות האוזניים, ובהיעדר מיומנות מספקת של המנתח, שמובילה לתוצאות שאינן מספקות את המטופל, או לחזרת האוזניים לקדמותן לאחר זמן מה.

 

כדי להגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית, נדרש המטופל להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו לבין התנהלות רשלנית של המנתח. לשם כך עליו להציג בפני בית המשפט חוות דעת של מומחים רפואיים, אשר יתמכו בטענתו, ולהציג את הרשומה הרפואית, וכל מסמך אחר הרלוונטי להגשת התביעה, כמו ימי מחלה מהעבודה, הוצאות של טיפולים ותרופות שונות לאחר הניתוח ועוד.

 

תביעה רשלנות רפואית בניתוח להצמדת אוזניים לאחר סיבוך ופגיעה פיזית, תעסוק בעיקר במקרים שבהם נותרה נכות קבועה או נזק משמעותי, אולם התביעה יכולה לעסוק גם בנזקים ממוניים, כגון עלות ניתוח חוזר, הוצאות טיפולים, אובדן ימי עבודה וכדומה, וגם לעסוק בנזקים לא ממוניים, כמו עגמת נפש או דיכאון כתוצאה מההליך הרשלני.

 

תביעת פיצויים בגין עגמת נפש לאחר ניתוח כושל

 

גבר בשנות השלושים לחייו עבר ניתוח פלסטי להצמדת אוזניים, אך לא היה מרוצה מהתוצאות, על כן פנה לבית המשפט והגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית. לטענת התובע, נציגי המרפאה הבטיחו לו כי לאחר הניתוח אזניו יהיו צמודות, אולם כשנתיים וחצי לאחר שעבר את הניתוח, לא הגיע השינוי שהובטח לו, ואוזניו עדיין בולטות.


הנתבעת הסכימה כי התובע יעבור ניתוח חוזר לתיקון, ללא עלות נוספת עבור שכר הרופא, אך דרשה כי התובע ישלם עבור שכר חדר הניתוח. התובע סרב לבצע ניתוח נוסף בשל החשש כי גם הניתוח המתקן לא יצליח, ולא יהיה בכוחו ובנפשו לעבור שוב את הסבל הכרוך בהליך הרפואי. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה ופסק לטובת התובע פיצויים בסך של 5,500 שקלים בגין עגמת נפש.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

התובעת הגיעה לנתבע על מנת לעבור ניתוח קיצור קיבה. המנתח בחר לנתחה בשיטה שאינה מקובלת הקרויה ניתוח על שם סקופינרו... 

פיצויי בשל רשלנות רפואית בניתוח הקטנת שדים - לטענת התובעת, תוצאות הניתוח הן איומות כלשונה, לאחר שבשדיה נותרו אף כיום, 7 שנים לאחר הניתוח, צלקות מכוערות ומגעילות לא נוחות קשות להסתרה ובולטות 

התובעת פנתה לנתבעת, לקבלת יעוץ בדבר אפשרות למתיחת פנים, והוצע על ידה, טיפול חדשני בשיטת אפאטוס.  

ניתוח השתלת שיער נכשל וגרם לנזק אסתטי ולצלקות בראשו של התובע. 

הנתבע, רופא מומחה לכירורגיה פלסטית, ביצע ניתוח פלסטי-אסתטי באפה של התובעת. ניתוח זה בוצע, לטענת התובעת, ברשלנות, והיא תובעת פיצוי בגין נזקיה.  

התביעה הינה תביעה בגין רשלנות רפואית ונזק שנגרם לתובעת ולבני משפחתה בעקבות ניתוח שעברה התובעת בעקבות זאת שסבלה מהשמנת יתר.  

התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבע לפיצויים, עפ"י פקודת הנזיקין, בגין ניתוחי אף כושלים שבצעו באפו בבית חולים "כרמל" חיפה ע"ש ליידי דיוויס.  

התובע עבר ניתוח פלסטי אשר הותיר באפו מספר כשלים בולטים: צלקות, חור במחיצת האף ונפיחות בולטת. התובע זכה בפיצוי על נזק לא ממוני והחזר כספי בגין הניתוח 

התובע הגיע לניתוח באיבר מינו לצורך הארכה ועיבוי האיבר. בפני התובע הוצגו דוגמאות של אברי מין לאחר ניתוח. לתובע לא הוצגו הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח. התוובע סובל מתופעות קשות באיבר מינו. 

בית המשפט פסק פיצויים בסך כמיליון שקלים בגין רשלנות רפואית בקבלת הסכמה מדעת לניתוח תיקון ראיה Lasik... 

בית המשפט קבע כי חוות הדעת הרפואית אשר צורפה לכתב התביעה לא הייתה מפורטת כנדרש. אי לכך, נדחתה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה... 

על פי חוק זכויות החולה, כל מטופל או מטופלת חייב\ת לתת הסכמה מדעת לפני טיפול רפואי. עניין זה הינו בעל חשיבות יתרה בניתוחי ברירה כגון ניתוח להקטנת חזה... 

התובע טען כי הרופאים לא השכילו לאבחן קרטוקונוס ממנו סבל, האם מדובר ברשלנות רפואית בניתוח לייזר מסוג Lasik?  

האם המטופל נתן הסכמה מדעת לביצוע ניתוח לייזר מסוג Lasik לתיקון ראיה? האם התובע היה מסרב לו ידע את הסיכון המדובר? 

ניתוח הגדלת חזה הינו ניתוח אלקטיבי, דהיינו ניתוח מבחירה. אי לכך, הפסיקה קבעה כי ההסבר הנדרש לביצוע הליכים רפואיים אלו, שאינם מחויביי המציאות, הינו נרחב יותר מניתוח רגיל... 

האם חובה על מטופל, אשר נגרם לו נזק בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר לתיקון ראיה, לעבור ניתוח מתקן על מנת לשפר מצבו הבריאותי? 

האם ניתוח לייזר לתיקון רוחק ראיה, אשר בוצע באופן חדשני במכון לניתוחי לייזר, התבצע בצורה רשלנית? האם הופרה חובת הזהירות? 

האם הניתוח הראשוני (בשתי העיניים) והניתוח המתקן (בעין ימין) בוצעו ברשלנות? האם הייתה הסכמה מדעת? האם התקיים קשר סיבתי? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית 

בחורה כבת 24 שנים עברה 3 ניתוחים באפה שגרמו לפגיעה תפקודית ולפגם אסתטי. כיום, התובעת סובלת מאף עקום, בעיות בנשימה ועוד נזקי גוף שונים... 



תגיות: דליפת סיליקון,