רשלנות רפואית בניתוח בקע מפשעתי, כיצד להגיש תביעה?

בקע מפשעתי המכונה גם הרניה, שבר וקילה, הוא התרחבות דמוית שק של חלל הבטן באזור המפשעה, אשר נוצר כתוצאה מהתרופפות דופן הבטן. מדובר במצב שכיח בעיקר אצל גברים, כאשר ההתרופפות יכולה להיות מולדת או נרכשת בשל תהליכי הזדקנות.

התסמונת השכיחה ביותר של התופעה היא נפיחות באזור המפשעה, וכאבים בעת שיעול ובזמן מאמץ גופני. ניתוח בקע מפשעתי נועד לטפל בכאב ואי הנוחות אשר הבקע גורם, ומדובר בהליך רפואי נפוץ ביותר בתחום הכירורגיה הכללית, המבוצע תחת הרדמה כללית או אזורית, בגישה פתוחה או זעיר פולשנית בשיטת התיקון הלפרוסקופית. 

בדרך כלל אין מדובר בניתוח דחוף, מלבד במקרים שבהם קיים מצב של כליאה, ואז לא ניתן להמתין כדי לתקן את הבקע, אלא יש לבצע אותו מיד, במטרה למנוע סיבוכים ונזקים נוספים. התיקון מתבצע באמצעות השתלת רשת סינתטית כדי לתמוך בדופן הבטן הרופפת באזור המפשעה. הגישה הלפרוסקופית מאפשרת להשתיל את הרשת באמצעות שלושה חתכים קטנים, לעומת השיטה הפתוחה הכרוכה בחתך גדול יחסית והחלמה ארוכה יותר. 

המנתח חייב להסביר למנותח על הסיכונים והסיכויים הכרוכים בהליך

לפני הניתוח נדרש המנתח להסביר למטופל מהן האפשרויות העומדות בפניו, ולהציג את הסיכונים והסיכויים של כל שיטה. המטופל נדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת טרם ההליך הכירורגי, כאשר אי חתימה על הטופס מהווה עילה להגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית בגין פגיעה באוטונומיה, גם ללא הוכחת נזק.  

תביעת רשלנות רפואית תוגש כאשר למטופל נגרם נזק חמור, כמו נזק שנגרם לעצב תחושתי וכאבים כרוניים באזור הניתוח, כתוצאה מאבחון לקוי של מצבו הרפואי טרם הניתוח, או ביצוע טיפול בחוסר מקצועיות או חוסר מיומנות, או בשל מעקב רשלני לאחר הניתוח.

כדי לבסס את התביעה, יש להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים, כי קיים קשר סיבתי בין התנהלות לקויה של הרופא המנתח לבין הנזק שנגרם למטופל, וכי הרופא פעל בניגוד לפרקטיקה המקובלת על כן מדובר בעוולת הרשלנות.