רשלנות רפואית בניתוח לתיקון שמיעה, איך לקבל פיצויים?
ליקוי שמיעה עלול להיגרם כתוצאה ממחלות, מתחלואת הגוף, מפגם במבנה האוזן וכן ממצבים שונים אחרים. אחד הגורמים המרכזיים לליקוי שמיעה הוא ניתוק עצמות השמע הזעירות כתוצאה מחבלה או דלקות אוזניים. את עצמות השמע ניתן לשחזר באמצעות ניתוח המחבר אותן מחדש ותיקון עור התוף או שימוש בפרוטזות.
במחלה מסוג אוטוסקלרוזיס, הגורמת לירידה גוברת בשמיעה, מבוצע תיקון מיוחד של עצם הארכובה. דרך נוספת לתיקון שמיעה הוא ניתוח התקנת שתל שבלול אלקטרוני, שמטרתו להחליף את תפקודה של האוזן הפגועה, כאשר לא ניתן להפיק תועלת ממכשירי שמיעה. הניתוח מתבצע בבית חולים על ידי צוות רב תחומי בהרדמה כללית, לאחר כחודש מתבצע חיבור השתל ובהמשך המטופל עובר אימוני שמיעה.
אבחון ליקוי שמיעה מבוצע על ידי רופא אף אוזן גרון המברר מהו המקור לליקוי ומהי דרגת החומרה של הבעיה. יש להפנות את המטופל לבדיקות במכון שמיעה ובהתאם לתוצאות לקבל את הטיפול המתאים. רשלנות רפואית באבחון עלולה להוביל לאי קבלת טיפול מתאים ולהחמרת המצב עד לכדי איבוד השמיעה לחלוטין.
תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לתיקון שמיעה תוגש כאשר נגרם נזק משמעותי למטופל עקב אי הפנייה לבדיקות מתאימות, כאשר האבחנה לא בוצעה באופן תקין, עקב מתן טיפול לא מתאים, מתן טיפול ללא מעקב אחרי מצבו של החולה או ביצוע ניתוח בחוסר מיומנות וחוסר מקצועיות.
החמרה בשמיעה לאחר ניתוח באוזניים
התובע סבל ממחלת הנקראת "אוטוסקלרוזיס" שאופיינה בליקוי שמיעה הולכתי בשתי האוזניים. לאחר שעבר ניתוח לתיקון הליקוי, באוזן אחת המצב נשאר כפי שהיה, ובאוזנו השנייה איבד את השמיעה עד לחרשות מוחלטת. על כן פנה לבית המשפט והגיש תביעה נגד הצוות הרפואי, בעילת רשלנות רפואית בניתוח לתיקון שמיעה.
מחלת האוסטוקלרוזיס היא מחלה תורשתית התוקפת את האוזן בשני מישורים ובשני אזורים, כפי שהסביר מומחה בית המשפט בעדותו. במישור הקליני, קיים קיבוע של עצם הארכובה, שהיא אחת משלושת עצמות השמע בחלל האוזן התיכונה. קיבוע זה גורם להפרעה בהעברת הצליל מהעולם החיצון לאוזן הפנימית, דבר המתבטא בליקוי שמיעה הולכתי.
בו זמנית, אותה מחלה תוקפת גם את האוזן הפנימית, היא מורידה באופן איטי את השמיעה באזור האוזן הפנימית על ידי פגיעה במרכיב התחושתי עצבי של השמיעה. בעוד שהרפואה הקיימת היום יכולה לעזור בליקוי השמיעה ההולכתי, בין היתר על ידי התערבות ניתוחית של מוביליזציה, או שתילת פרוטזה במקום עצם הארכובה, אין הרפואה יכולה להושיע בליקוי השמיעה התחושתי עצבי.
התובע עבר ניתוח באוזן ימין. לאחר פתיחת האוזן נמצא כי עצם הארכובה מקובעת. בהתייעצות עם מומחה הוחלט להחליף את עצם הארכובה בפרוטזה. בעקבות הניתוח היו לתובע סחרחורות בחילות וחוסר יציבות וכשבועיים לאחר הניתוח, נותח התובע שוב, הפעם על ידי המומחה עצמו, כדי לוודא אם הפרוטזה באוזן ימין נמצאת במקומה ואם אין פתח עם דליפת נוזלים מהאוזן הפנימית לאוזן התיכונה.
התובע טען כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית בניתוח, שמאחר שנותר עם נזקים גופניים קשים. עור התוף הורם ונמצאה רקמת גרעון בחלל התוף. לפיכך הוצאה הפרוטזה, ואת הפיסטולה סגר המנתח עם חתיכת שומן. לאחר הניתוח, הוחמר ליקוי השמיעה של התובע באוזן ימין עד לחרשות מוחלטת והליקוי באוזן השמאלית נשאר לאחר הניתוח ללא שינוי. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה, וחייב את הנתבעים לשלם לתובע פיצויים בסך 15,000 שקלים בגין נזק לא ממוני.