פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח פלסטי באף והזדקקות לניתוח מתקן

במהלך שנת 1996 פנתה התובעת אל הנתבע כדי לבצע ניתוח לתיקון האף. לפי עדות התובעת מטרת הניתוח הייתה קוסמטית. הנתבע העיד כי הניתוח נועד להשיג שני יעדים משולבים, שיפור הנשימה באמצעות תיקון סטייה במחצית האף (S.M.R) ושיפור מראה האף באמצעות ניתוחים פלסטיים Rhynoplasty. הניתוח הראשון בוצע ביום 24.6.96.

לפי עדות התובעת, שבוע לאחר הניתוח הגבס הוסר והתגלה כי במרכז אפה נוצרה בליטה כעורה ונחיריה נותרו כשהיו. מעדות התובעת ואמה עולה כי במהלך ביקור אצל הנתבע, אשר נערך לאחר הניתוח, הציע הנתבע לבצע ניתוח מתקן.

הנתבע העיד כי התובעת היא שיזמה את הניתוח השני. מאחר והנתבע הסכים כי הניתוחים הנוספים במקרה של התובעת היו מוצדקים, אין חשיבות לשאלה מי הוא זה שיזם את הניתוחים הנוספים.הניתוח השני בוצע ביום 16.9.96.

הניתוח השני איננו עוזר ולא מתקן

לפי עדות הנתבע, בניתוח זה הוא הסיר חלק ממחיצת האף והקטין את הנחירים "הכל כדי לנסות ולהתאים את האף למראה לו חפצה התובעת". בחקירה הנגדית הוא הסביר כי אם הוא היה רוצה להקטין את הנחיריים, הוא היה עושה זאת בניתוח הראשון, אלא שבעיניו האף היה מספיק יפה אחרי הניתוח הראשון כדי לא לעשות הקטנת נחירים. התובעת העידה כי אחרי הניתוח השני הנפיחות לא ירדה, האף היה מכוער והיא התחילה לסבול מקשיי נשימה ומנזלת וכן למשוך באף.

התובעת התגייסה לצה"ל ביום 24.10.96. התובעת העידה כי פנתה שוב לד"ר פיליבה והוא הציע לבצע ניתוח נוסף, על ידי רופא אחר, על חשבונו. לפי עדותה, ביום 1.12.97 היא פנתה לפרופ' וכסלר, אך פרופ' וכסלר לא הסכים לקחת סיכון ולבצע את הניתוח הנוסף. לפי עדותה, הנתבע החזיר לה את התשלום ששילמה לפרופ' וכסלר.

הנתבע הסכים לבצע ניתוח נוסף, ולפיכך בוצע הניתוח השלישי ביום 19.1.98. לפי גרסת הנתבע, מראה האף בכללותו לפני הניתוח השלישי נראה לו סביר, אולם הוא התרשם שניתן לבצע תיקון מזערי פשוט שיתכן ויהיה בו כדי להניח את דעתה של התובעת, וכך עשה. הנתבע העיד כי מדובר היה בניתוח קצר. כך עולה גם מעדות התובעת.

הפיצויים שנפסקו:

כאב וסבל – 100,000 ₪; 

הפסד השתכרות – 40,000 ₪.

סה"כ 140,000 ₪