www.rashlanut-refuit.org

פיצויים בשל רשלנות רפואית בטיפול בסרטן השד - אי אבחון שגרם לסרטן להתפשט

פיצויים בשל רשלנות רפואית בטיפול בסרטן השד - אי אבחון שגרם לסרטן להתפשט

הגב' קרן (און) תמי ז"ל נפגעה ביום 27.5.1983 בתאונת דרכים מרכב שנסע מאחוריה ופגע במכוניתה. המנוחה התלוננה על כאבים באזורי עמוד השדרה הצוואר והמותן. הרופאים המליצו על מנוחה ועל המשך מעקב בקופת חולים. 

 

ביום 12.6.1983 ביצעה המנוחה, בעקבות פרסומות ותשדירי שירות בעניין סרטן השד, בדיקת שד עצמית ומצאה שני גושים קטנים בצד שמאל. היא פנתה למחרת, לפי הנחיית תחנת הבריאות למשפחה, לחדר מיון בבית חולים השרון, ואובחן בה גוש בשד שמאל בגודל 2 X 1.5 ס"מ. נערך ניסיון לשאיבת נוזל בנוכחותם של רופא ואחות אך ללא תוצאה. לדברי המנוחה בתצהירה, נאמר לה על-ידי הרופאים, כי מאחר שאין בגושים נוזל, אין מימצא מדאיג ואין כל צורך בשלב זה בביצוע בדיקת ביופסיה. היא הופנתה, בצירוף מכתב סגור, לרופא מטפל בקופת חולים.

 

עוד באותו יום פנתה לרופא המשפחה אשר עיין במכתב, שמע על הבדיקות שכבר נערכו, אך לא הפנה אותה לכל בדיקה נוספת. בתקופה זו התחילה המנוחה להרגיש כאבי גב ובמיוחד כאבי צוואר בלתי נסבלים והיא פנתה פעמים מספר לרופא המשפחה, וזה לבסוף הפנה אותה לרופא אורתופד של קופת החולים. מכאן ואילך התחילה מסכת ייסורים של המנוחה, משום שהן רופא המשפחה והן הרופא האורתופד יצאו מהנחה (שהתבררה בדיעבד כמוטעית לחלוטין) שתלונותיה על כאבי הגב והצוואר נובעות מתאונת הדרכים.

 

על בסיס הנחה זו היא עברה טיפולים שהתאימו לנזק האורתופדי. בעקבות טיפולים אלה התגברו הכאבים והרופאים נתנו למנוחה את התחושה כי לדעתם, כאביה אינם אמיתיים אלא נובעים מגורמים נפשיים. ואמנם ב15.12.1984- החליט רופא המשפחה לשלוח אותה לבדיקה אצל פסיכיאטר. לאחר הפצרות, ניאות רופא המשפחה להפנותה לנירולוג. בעת כתיבת ההפניה נתקפה המנוחה בכאבים עזים. הרופא שראה בהתפתלותה הפנה אותה בדחיפות לחדר מיון בבית חולים השרון.

 

הרופא האורתופד בחדר המיון לא הסכים לערוך צילום רנטגן בהנחה כי כאביה נובעים ממיגרנה בלבד. גם הנירולוג שאליו הופנתה קבע כי אין סימן לפגיעה במערכת העצבים. חוסר האמון מצד הרופאים באמיתות כאביה גרם למנוחה משבר נפשי קשה, עד כדי מחשבות התאבדות. ביום 22.12.1984, לאחר פנייה נוספת לרופא המשפחה, נערך לבסוף צילום רנטגן בבית חולים בילינסון. צילומים אלו עוררו חשד, ולאחר בדיקות נוספות נתגלה נזק בחוליה בצוואר וגרורות בחוליות בגב ובמותן. התברר בבדיקת ביופסיה כי מקור הגרורות בגידול הסרטני בשד שמאל. מרגע זה הוחל בטיפול כימותרפי משולב בעל תופעות לוואי קשות. טיפול זה נמשך עד לחודש מאי 1988. המנוחה נפטרה כתוצאה ממחלת הסרטן שלה בתאריך 22.4.1990.

 

הפיצויים שנפסקו

 

בית-משפט  פסק לעיזבון פיצויים בגין ראשי נזק אלה:

פיצוי בגין ניצול ימי מחלה וחופשה לצורך טיפולים רפואיים בסך 21,567.78 ש"ח;

החזר הוצאות רפואה, לרבות רפואה אלטרנטיבית, על-פי קבלות;

החזר הוצאות קבורה בסך 5,249 ש"ח;

החזר הוצאות נסיעה והוצאות נוספות בסך 10,000 ש"ח על דרך האומדן;

פיצוי בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים בסך 200,000 ש"ח;

פיצוי בגין עזרה וסיעוד למנוחה בסך 100,000 ש"ח.

בנוסף, בית-משפט פסק לבנות פיצויים בסך 34,836 ש"ח בשל אובדן תמיכת המנוחה בהן.

 

סכ"ה 371,652 ש"ח


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

המנוחה שהיא ילידת שנת 1972, נפטרה ביום 7.10.03 ממחלת הסרטן במעי הגס. התובעים טוענים כי הנתבעים אחרו באיבחון המחלה, בשל טיפול בלתי סביר במנוחה. 

בית המשפט קבע כי רופאים בבית החולים שניידר לא התייחסו כנדרש לבדיקות שנערכו לפעוט ואי לכך לא אבחנו גידול בראש הילד... 

רופאי קופת חולים כללית התרשלו באבחון גידול בראשו של התובע. האם יזכה התובע לפיצויים והאם יש לפסוק עבורו פיצויים גם בגין הפגיעה בתפקודו המיני? 

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם מעקב הריון פרטי אשר לא הסתיים בביצוע הלידה על ידי הרופא הפרטי מהווה הפרה של חובת האחריות כלפי המטופלת? 

האם רופאי בית החולים התרשלו כלפי המנוחה בכך שלא אבחון את מחלת סרטן הריאות ממנה סבלה לאחר צילום רנטגן אקראי שבוצע בעקבות דימום ומצוקה רפואית בתום לידה?  

התובעת טענה כי רופאת המשפחה ורופאי קופת חולים התרשלו בכך שהתעלמו מתלונותיה לאורך שנים, תוך שהם אינם עורכים את הבדיקות והבירורים הנדרשים...