פיצויים בשל רשלנות רפואית בטיפול בסרטן השד - אי אבחון שגרם לסרטן להתפשט

הגב' קרן (און) תמי ז"ל נפגעה ביום 27.5.1983 בתאונת דרכים מרכב שנסע מאחוריה ופגע במכוניתה. המנוחה התלוננה על כאבים באזורי עמוד השדרה הצוואר והמותן. הרופאים המליצו על מנוחה ועל המשך מעקב בקופת חולים. 

ביום 12.6.1983 ביצעה המנוחה, בעקבות פרסומות ותשדירי שירות בעניין סרטן השד, בדיקת שד עצמית ומצאה שני גושים קטנים בצד שמאל. היא פנתה למחרת, לפי הנחיית תחנת הבריאות למשפחה, לחדר מיון בבית חולים השרון, ואובחן בה גוש בשד שמאל בגודל 2 X 1.5 ס"מ. נערך ניסיון לשאיבת נוזל בנוכחותם של רופא ואחות אך ללא תוצאה. לדברי המנוחה בתצהירה, נאמר לה על-ידי הרופאים, כי מאחר שאין בגושים נוזל, אין מימצא מדאיג ואין כל צורך בשלב זה בביצוע בדיקת ביופסיה. היא הופנתה, בצירוף מכתב סגור, לרופא מטפל בקופת חולים.

עוד באותו יום פנתה לרופא המשפחה אשר עיין במכתב, שמע על הבדיקות שכבר נערכו, אך לא הפנה אותה לכל בדיקה נוספת. בתקופה זו התחילה המנוחה להרגיש כאבי גב ובמיוחד כאבי צוואר בלתי נסבלים והיא פנתה פעמים מספר לרופא המשפחה, וזה לבסוף הפנה אותה לרופא אורתופד של קופת החולים. מכאן ואילך התחילה מסכת ייסורים של המנוחה, משום שהן רופא המשפחה והן הרופא האורתופד יצאו מהנחה (שהתבררה בדיעבד כמוטעית לחלוטין) שתלונותיה על כאבי הגב והצוואר נובעות מתאונת הדרכים.

על בסיס הנחה זו היא עברה טיפולים שהתאימו לנזק האורתופדי. בעקבות טיפולים אלה התגברו הכאבים והרופאים נתנו למנוחה את התחושה כי לדעתם, כאביה אינם אמיתיים אלא נובעים מגורמים נפשיים. ואמנם ב15.12.1984- החליט רופא המשפחה לשלוח אותה לבדיקה אצל פסיכיאטר. לאחר הפצרות, ניאות רופא המשפחה להפנותה לנירולוג. בעת כתיבת ההפניה נתקפה המנוחה בכאבים עזים. הרופא שראה בהתפתלותה הפנה אותה בדחיפות לחדר מיון בבית חולים השרון.

הרופא האורתופד בחדר המיון לא הסכים לערוך צילום רנטגן בהנחה כי כאביה נובעים ממיגרנה בלבד. גם הנירולוג שאליו הופנתה קבע כי אין סימן לפגיעה במערכת העצבים. חוסר האמון מצד הרופאים באמיתות כאביה גרם למנוחה משבר נפשי קשה, עד כדי מחשבות התאבדות. ביום 22.12.1984, לאחר פנייה נוספת לרופא המשפחה, נערך לבסוף צילום רנטגן בבית חולים בילינסון. צילומים אלו עוררו חשד, ולאחר בדיקות נוספות נתגלה נזק בחוליה בצוואר וגרורות בחוליות בגב ובמותן. התברר בבדיקת ביופסיה כי מקור הגרורות בגידול הסרטני בשד שמאל. מרגע זה הוחל בטיפול כימותרפי משולב בעל תופעות לוואי קשות. טיפול זה נמשך עד לחודש מאי 1988. המנוחה נפטרה כתוצאה ממחלת הסרטן שלה בתאריך 22.4.1990.

הפיצויים שנפסקו

בית-משפט  פסק לעיזבון פיצויים בגין ראשי נזק אלה:

פיצוי בגין ניצול ימי מחלה וחופשה לצורך טיפולים רפואיים בסך 21,567.78 ש"ח;

החזר הוצאות רפואה, לרבות רפואה אלטרנטיבית, על-פי קבלות;

החזר הוצאות קבורה בסך 5,249 ש"ח;

החזר הוצאות נסיעה והוצאות נוספות בסך 10,000 ש"ח על דרך האומדן;

פיצוי בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים בסך 200,000 ש"ח;

פיצוי בגין עזרה וסיעוד למנוחה בסך 100,000 ש"ח.

בנוסף, בית-משפט פסק לבנות פיצויים בסך 34,836 ש"ח בשל אובדן תמיכת המנוחה בהן.

סכ"ה 371,652 ש"ח