www.rashlanut-refuit.org

הריון בסיכון גבוה רשלנות רפואית, מתי ניתן להגיש תביעה?

הריון בסיכון גבוה רשלנות רפואית, מתי ניתן להגיש תביעה?

הריון בסיכון גבוה הוא הריון שקיים לגביו סיכון גבוה של היולדת או העובר, עקב גורמים שונים, כגון: מחלות כרוניות, רעלת הריון, סוכרת הריון, יתר לחץ דם, אפילפסיה, מחלות לב וכלי דם, הפלות חוזרות, הריון עם תאומים, גיל היולדת, עברה הרפואי ועוד.


הריון בסיכון גבוה מצריך השגחה וטיפול קפדניים, על ידי רופאים המתמחים בתחום, כולל ניטור האם והעובר, שמירת הריון, טיפולים ואשפוז במקרה הצורך. רשלנות רפואית בטיפול בהריון בסיכון גבוה יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון מאוחר או שגוי של מומים אצל העובר, אי ביצוע בדיקות מעקב נדרשות, פענוח לקוי של ממצאי הבדיקות הרפואיות, אי מתן טיפול הולם וכדומה. 


תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון בסיכון גבוה תוגש כאשר נגרם נזק חמור ליולדת או לעובר כתוצאה מעוולת הרשלנות של רופא נשים שערך את מעקב ההיריון. כדי להגיש תביעה יש לפנות בשלב ראשון אל מומחה רפואי בתחום הילודה, כדי להעריך האם קיים קשר סיבתי בין התנהלות הרופא לנזק שנגרם. בשלב הבא יש לפנות אל עורך דין העוסק בתחום רשלנות רפואית, כדי להעריך מהם סיכויי התביעה והאם יש מקום לתבוע פיצויים


שיתוק ביד עקב רשלנות רפואית בהריון בסיכון גבוה


בחודש ספטמבר 1994, בשעה 20:00 התקבלה התובעת לחדר הקבלה של חדר הלידה במרכז רפואי בדרום הארץ. התובעת הגיעה ללידתה השמינית בשבוע ה-38.4 להריון, ללא מעקב טרום לידתי. באותו הזמן בבדיקה וגינאלית אבחנה המיילדת, שצוואר הרחם של התובעת מחוק ב-100% ושפתיחת צוואר הרחם היא 9 ס"מ מתוך 10 ס"מ, המהווים פתיחה גמורה, שמאפשרים את השלב השני של הלידה. 


התובעת טרם חוברה למוניטור, ולכן, בעת קבלתה לחדר הקבלה בשעה 20:00 העריכה המיילדת, את ציריה ברישום פלוס אחד, המציין צירים לא משמעותיים ולא מספיקים כדי לקיים לידה, לעומת שלושה פלוסים בגיליון המראים צירים משמעותיים. בשעה 20:07 נבדקה התובעת על ידי אחות, אשר בדקה סוכר בשתן וקיבלה ממצא שלילי. האחות לא בדקה אצטון בשתן.


בשעה 20:30 נבדקה שוב על ידי המיילדת. בשעה 20:58 ביצע הרופא הנתבע את בדיקתו היחידה לפני הלידה עצמה. בבדיקה זו הוא מצא את צוואר הרחם מחוק ב-90% ופתיחה של 8 ס"מ, כך שאין הבדל משמעותי בין ממצאיו אלו לבין אלו, שנרשמו על ידי המיילדת בשעה 20:00, שהרי בדיקת צוואר הרחם מתבצעת ידנית וחסר בה דיוק מכשירני. עוד מצא הרופא את העובר במנח אורכי במצג ראש, כשהראש בספינה מבחינת המדידה הספינה, שהיא אזור בליטה בעצם האגן, חוצה את האגן לשניים וספינה 3 משמעה, שראש העובר היה בגובה 3 ס"מ מעל הספינה. זהו ראש גבוה.

התובעת הגיעה לבית החולים ללא כל מעקב הריוני מקדים

הרופא ביצע בדיקה באמצעות האולטרסאונד, מהלך שאינו חלק מן הרוטינה בחדר הלידה. זאת בעקבות העובדה, שהתובעת הגיעה לבית החולים ללא כל מעקב הריוני מקדים, דבר, אשר לכשעצמו מגדיר את היולדת כבעלת סיכון גבוה. בסיום בדיקתו רשם U/S בקבלתה – עובר  I. מצג לא נראים מומים גסים. לא בוצעה הערכת משקל. ריבוי מי שפיר ניכר. 

תוך השימוש באולטרסאונד שלל הרופא את קיומם של מומים גסים, כגון היעדר התפתחות המוח או הידרוצפילוס, שמגדיל את הראש, ובירר, שאין ריבוי עוברים. הרופא העריך את משקל העובר קלינית שגובה הרחם הוא 42 ס"מ. לאחר הדפסת טופס "הבדיקות שבוצעו במהלך ההיריון" על ידי המחשב, ובו נתוני הבדיקות למיניהן, כגון, אחוז מחיקת צוואר הרחם, מילא הרופא בכתב ידו את המשבצת ליד התיבה "גובה הרחם" במספר "42" בעט. זהו הנתון היחיד על גבי הטופס, שממולא בכתב יד.

בשעה 22:00 חוברה התובעת למוניטור. בשעה 22:08 פקעו קרומי מי השפיר. נמצאה כמות גדולה של מים. בשעה 22:10 צוואר הרחם נמחק לחלוטין. הפתיחה הייתה גמורה והצירים הגיעו לרמה של שלושה פלוסים.החל השלב השני של הלידה. הלידה עצמה ארכה חמש דקות. התינוק נולד בשעה 22:15. לאחר לידת הראש נכלאו הכתפיים. נקטו הרופאים, בתמרונים, כדי לשחררן, קודם בשיטת מק רוברטס, הרמת רגלי האם בכיפוף תוך הפעלת לחץ סופראפובי, דבר שלא צלח. בוצעה אפיזיטומיה, חתך הרקמות הרכות, והרופא ניסה לסובב את הכתף הקדמית לאחור, אולם גם ניסיון זה נכשל.

לבסוף, החדיר הרופא את כף ידו לנרתיק מאחור, החזיק בזרוע האחורית של העובר, חילץ את האחורית ולאחריה את הכתף הקדמית. התינוק נולד במשקל 4,795 גרם עם שיתוק על שם "ארב" בידו הימנית. האם הייתה סוכרתית ולילוד הייתה רמה נמוכה של סוכר, כך שניתן לו עירוי של גלוקוזה.

בית המשפט קבע כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית בלידה בסיכון גבוה, אשר הוביל לנזק חמור שבא לידי ביטוי בשיתוק ביד של התינוק, על כן פסק לתובעת פיצויים בגין כאב וסבל, עזרת הזולת בעבר ובעתיד, הוצאות בעבר, הפסד שכר בעתיד והפסד פנסיה, בסך כולל של כ – 1,186,000 שקלים, זאת בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. 
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,