הריון בסיכון גבוה רשלנות רפואית, מתי ניתן להגיש תביעה?

הריון בסיכון גבוה הוא הריון שקיים לגביו סיכון גבוה של היולדת או העובר, עקב גורמים שונים, כגון: מחלות כרוניות, רעלת הריון, סוכרת הריון, יתר לחץ דם, אפילפסיה, מחלות לב וכלי דם, הפלות חוזרות, הריון עם תאומים, גיל היולדת, עברה הרפואי ועוד.

הריון בסיכון גבוה מצריך השגחה וטיפול קפדניים, על ידי רופאים המתמחים בתחום, כולל ניטור האם והעובר, שמירת הריון, טיפולים ואשפוז במקרה הצורך. רשלנות רפואית בטיפול בהריון בסיכון גבוה יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון מאוחר או שגוי של מומים אצל העובר, אי ביצוע בדיקות מעקב נדרשות, פענוח לקוי של ממצאי הבדיקות הרפואיות, אי מתן טיפול הולם וכדומה.

תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון בסיכון גבוה תוגש כאשר נגרם נזק חמור ליולדת או לעובר כתוצאה מעוולת הרשלנות של רופא נשים שערך את מעקב ההיריון. כדי להגיש תביעה יש לפנות בשלב ראשון אל מומחה רפואי בתחום הילודה, כדי להעריך האם קיים קשר סיבתי בין התנהלות הרופא לנזק שנגרם. בשלב הבא יש לפנות אל עורך דין העוסק בתחום רשלנות רפואית, כדי להעריך מהם סיכויי התביעה והאם יש מקום לתבוע פיצויים.

שיתוק ביד עקב רשלנות רפואית בהריון בסיכון גבוה

בחודש ספטמבר 1994, בשעה 20:00 התקבלה התובעת לחדר הקבלה של חדר הלידה במרכז רפואי בדרום הארץ. התובעת הגיעה ללידתה השמינית בשבוע ה-38.4 להריון, ללא מעקב טרום לידתי. באותו הזמן בבדיקה וגינאלית אבחנה המיילדת, שצוואר הרחם של התובעת מחוק ב-100% ושפתיחת צוואר הרחם היא 9 ס"מ מתוך 10 ס"מ, המהווים פתיחה גמורה, שמאפשרים את השלב השני של הלידה.

התובעת טרם חוברה למוניטור, ולכן, בעת קבלתה לחדר הקבלה בשעה 20:00 העריכה המיילדת, את ציריה ברישום פלוס אחד, המציין צירים לא משמעותיים ולא מספיקים כדי לקיים לידה, לעומת שלושה פלוסים בגיליון המראים צירים משמעותיים. בשעה 20:07 נבדקה התובעת על ידי אחות, אשר בדקה סוכר בשתן וקיבלה ממצא שלילי. האחות לא בדקה אצטון בשתן.

בשעה 20:30 נבדקה שוב על ידי המיילדת. בשעה 20:58 ביצע הרופא הנתבע את בדיקתו היחידה לפני הלידה עצמה. בבדיקה זו הוא מצא את צוואר הרחם מחוק ב-90% ופתיחה של 8 ס"מ, כך שאין הבדל משמעותי בין ממצאיו אלו לבין אלו, שנרשמו על ידי המיילדת בשעה 20:00, שהרי בדיקת צוואר הרחם מתבצעת ידנית וחסר בה דיוק מכשירני. עוד מצא הרופא את העובר במנח אורכי במצג ראש, כשהראש בספינה מבחינת המדידה הספינה, שהיא אזור בליטה בעצם האגן, חוצה את האגן לשניים וספינה 3 משמעה, שראש העובר היה בגובה 3 ס"מ מעל הספינה. זהו ראש גבוה.

התובעת הגיעה לבית החולים ללא כל מעקב הריוני מקדים

הרופא ביצע בדיקה באמצעות האולטרסאונד, מהלך שאינו חלק מן הרוטינה בחדר הלידה. זאת בעקבות העובדה, שהתובעת הגיעה לבית החולים ללא כל מעקב הריוני מקדים, דבר, אשר לכשעצמו מגדיר את היולדת כבעלת סיכון גבוה. בסיום בדיקתו רשם U/S בקבלתה – עובר I. מצג לא נראים מומים גסים. לא בוצעה הערכת משקל. ריבוי מי שפיר ניכר.

תוך השימוש באולטרסאונד שלל הרופא את קיומם של מומים גסים, כגון היעדר התפתחות המוח או הידרוצפילוס, שמגדיל את הראש, ובירר, שאין ריבוי עוברים. הרופא העריך את משקל העובר קלינית שגובה הרחם הוא 42 ס"מ. לאחר הדפסת טופס "הבדיקות שבוצעו במהלך ההיריון" על ידי המחשב, ובו נתוני הבדיקות למיניהן, כגון, אחוז מחיקת צוואר הרחם, מילא הרופא בכתב ידו את המשבצת ליד התיבה "גובה הרחם" במספר "42" בעט. זהו הנתון היחיד על גבי הטופס, שממולא בכתב יד.

בשעה 22:00 חוברה התובעת למוניטור. בשעה 22:08 פקעו קרומי מי השפיר. נמצאה כמות גדולה של מים. בשעה 22:10 צוואר הרחם נמחק לחלוטין. הפתיחה הייתה גמורה והצירים הגיעו לרמה של שלושה פלוסים.החל השלב השני של הלידה. הלידה עצמה ארכה חמש דקות. התינוק נולד בשעה 22:15. לאחר לידת הראש נכלאו הכתפיים. נקטו הרופאים, בתמרונים, כדי לשחררן, קודם בשיטת מק רוברטס, הרמת רגלי האם בכיפוף תוך הפעלת לחץ סופראפובי, דבר שלא צלח. בוצעה אפיזיטומיה, חתך הרקמות הרכות, והרופא ניסה לסובב את הכתף הקדמית לאחור, אולם גם ניסיון זה נכשל.

לבסוף, החדיר הרופא את כף ידו לנרתיק מאחור, החזיק בזרוע האחורית של העובר, חילץ את האחורית ולאחריה את הכתף הקדמית. התינוק נולד במשקל 4,795 גרם עם שיתוק על שם "ארב" בידו הימנית. האם הייתה סוכרתית ולילוד הייתה רמה נמוכה של סוכר, כך שניתן לו עירוי של גלוקוזה.

בית המשפט קבע כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית בלידה בסיכון גבוה, אשר הוביל לנזק חמור שבא לידי ביטוי בשיתוק ביד של התינוק, על כן פסק לתובעת פיצויים בגין כאב וסבל, עזרת הזולת בעבר ובעתיד, הוצאות בעבר, הפסד שכר בעתיד והפסד פנסיה, בסך כולל של כ – 1,186,000 שקלים, זאת בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.