www.rashlanut-refuit.org

פיצויים בגין רשלנות רפואית שהביאה לתרדמת של המטופל

פיצויים בגין רשלנות רפואית שהביאה לתרדמת של המטופל

עובדות המקרה:

 

התובע,כבן 65 לפני קרות האירוע, יצא לגימלאות משירות במשטרת ישראל ולאחר מכן עבד כקצין בטחון בחברת אבטחה. ביום 16.2.01, לטענת התובעים, פגש לראשונה את ד"ר גאנדין בסניף קופת חולים כללית בשכונת גונן בירושלים, עת התלונן על כאבי בטן, קיבל הפניה לביצוע בדיקת אולטרסאונד, אותה ביצע. קודם לכן היה מטופל בסניף אחר.

 

לטענת הנתבעים, ביום זה התייצבה אצל ד"ר גאנדין, רק אשת התובע (התובעת), אשר קיבלה עבור בעלה מכתבי הפניה לבדיקות לרבות א.ק.ג., במטרה לקבל מידע עדכני בנוגע למצבו הכללי בהיותו חולה "חדש" אצל הרופאה. ביום 1.4.01 התייצבו התובעים אצל ד"ר גאנדין, זאת לאחר שיום קודם (שבת) התלונן התובע בפני אישתו על כאבים, לחץ בחזה ובכתף שמאל וקוצר נשימה. בעת הביקור אצל הרופאה התלונן בפניה התובע, לגירסת התובעים, על כאבים בחזה, כאבים בכתף, הזעה וקוצר נשימה בעיקר בזמן עליה במדרגות וכן על שיעול יבש.

 

כן ביקש התובע מהרופאה את חתימתה על טופס לצורך חידוש רישיון הנהיגה. הרופאה שלחה אותו לשלם עבור הבדיקה, לצורך כך, במשרד הקבלה, ומשחזר מולא הטופס והתובע נבדק על ידי ד"ר גאנדין. גירסת הנתבעים לגבי ביקור זה שונה, בחלקה, ולטענתם, מצבו של התובע משתקף ברשומה הרפואית  כדלקמן:"החולה סובל מכאבי בטן תחתונה, דיזוריה במשך כמה שנים. 3 ימים יש שיעול יבש, כאבים בחזה ובכתף שמאל בזמן נשימה".

 

כן צויין ע"י הרופאה כי חום גופו היה תקין, לחץ דם 130/70, דופק 78 סדיר, מצב כללי טוב, קולות הלב סדירים, ריאות נקיות, בטן שמנה, רכה, ללא רגישות. במישוש יש כאבים בכתף שמאלית. אין מחלוקת כי בסעיף האבחנות ברשומה הרפואית נכתב: "Chest pain". בתום הבדיקה קיבל התובע תרופות וכן הופנה לבדיקות מעבדה, רנטגן וכן א.ק.ג והתבקש לשוב עם התוצאות.

 

ביומיים שלאחר מכן הלך לעבודתו, אולם עדיין חש בכאבים, וביום 3.4.01 בשעות הערב איבד את הכרתו. התובעת הזעיקה מיד נט"ן, ולאחר טיפול שכלל מכות חשמל ועיסוי לב, פונה על ידם לבית החולים "ביקור חולים" כשהוא מחוסר הכרה ומונשם, שם טופל, ובסופו של יום נותר נכה (בתרדמת).

 

הפיצויים שנפסקו:

 

הוצאות בעבר-58,110 ₪;

שכירות מזרון לחץ וכסא גלגלים לתובע 3,200 ₪;

נסיעות של התובעת לבית חולים 13,212 ₪;

עזרה וסיעוד בעבר וכן אובדן שירותי בעל- 20,000 ₪;

הפסדי שכר בעבר לתובע-67,860 ₪;

הפסדי שכר בעבר לתובעת- 29,250 ₪;

נזק לא ממוני - כאב וסבל- 300,000 ₪;

קיצור תוחלת חיים-175,000 ₪;

הוצאות רפואיות בעתיד-194,600 ₪;

נסיעות לעתיד-26,920 ₪;

הפסד השתכרות בעתיד לתובעת-49,708₪;

הפסדי השתכרות לתובע בעתיד-131,682 ₪;

הוצאות אחרות-73,900₪;

 

סה"כ 1,143,442 ₪

 

*מסכום זה נפסק לתובע 50% לאחר שנקבע שלתובע אשם תורם של 50% בכך שלא ביצע את בדיקת הא.ק.ג. לה הופנה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום
רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

האם מטופל אשר סובל מעיוורון בגין סיבוך נדיר במסגרת ניתוח מעקפים יזכה לפיצויים בעקבות הגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

הנזק הקרדיולוגי כבר אירע, אך הנזק המוחי היה ניתן למניעה על ידי מתן טיפול אנטיביוטי, האם ישנו מקום להשתמש בדוקטורינת אובדן סיכויי החלמה? 

בית המשפט קבע כי בית החולים בילינסון התרשל בטיפול בחולה שהגיע בשעריו, והיה זקוק לצנתור דחוף... 

האם ניתן לעכב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית לאחר הגשת ערעור על פסק הדין? 

בית המשפט העליון הגדיל את סכום הפיצויים שנפסקו בעבור תובעת, אשר נפגעה בגין רשלנות רפואית במתן זריקת אפידורל רשלנית... 

חבלה באזור הצוואר עלולה לגרום לנפגע נזק עצבי ואף לסכן את חייו. לכן קיימת חשיבות רבה לאבחן את החבלה בהקדם האפשרי כדי לאתר את הנזק ולגבש תוכנית טיפולית מתאימה. במקרה שבו הוכח נזק עקב רשלנות בטיפול או באבחון חבלת צוואר ניתן לתבוע פיצויים עקב רשלנות רפואית 

מטופלים מבוגרים רבים נמצאים בסיכון מוגבר לנפילה שיכולה לגרום לחבלות קשות ובחלק מהמקרים אף למוות. האם בית חולים נדרש להשגחה מוגברת על חולה בסיכון לנפילה, ומתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בעקבות נפילה? 

כאשר עצם השמע באוזן מתקשה ומאבדת תנועתיות, העברת הקולות אל השבלול נפגעת ועימה גם השמיעה. ניתוח סטפדקטומיה נועד להחליף את עצם השמע בפרוטזה ניידת. אם נגרם נזק למטופל עקב רשלנות בטיפול שאחרי הניתוח ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד הצוות הרפואי 

האם הגידול בראשה של התובעת (מנינגיומה) נגרם עקב ההקרנות שקיבלה נגד מחלת הגזזת? האם ניתן היה לגלות את הגידול בראשה של התובעת בשלב מוקדם יחסית אילו התובעת היתה עורכת בדיקות הדמיה תקופתיות? האם גילוי מוקדם של הגידול היה מונע, או למצער מקטין, הנזק שנגרם לתובעת? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

אף שסכום הפיצויים הממוצע בגין כאב וסבל שנפסק בבתי המשפט עלה עד שנת 2000, הרי שמשנת 2001 מסתמנת מגמת ירידה  

סכומי הפיצויים הממוצעים נבחנו על בסיס מאגר נתונים הכולל מתוך 4559 תיקי ביהמ"ש שהוגשו לביהמ"ש במשך עשור 

עד שנת 2000 הייתה מגמה כללית הן של עלייה במספר התיקים שניתנו בהם פסקי דין, 

בעקבות קטטר אפידורלי שהוכנס לגבו ותהליך זיהומי שהלך והתפתח, מצא עצמו התובע מרותק לכסא גלגלים. 

התובע, כבן 65 לפני קרות האירוע, יצא לגימלאות משרות במשטרת ישראל ולאחר מכן עבד כקצין בטחון בחברת אבטחה. לטענת התובעים, פגש לראשונה את ד"ר גאנדין בסניף קופת חולים כללית בשכונת גונן בירושלים, עת התלונן על כאבי בטן, קיבל הפניה לביצוע בדיקת אולטרסאונד. 

התביעה היא בגין טענת התובעים כי הנתבעים גרמו לכך שקרוב משפחתם המנוח קיבל בשתי הזדמנויות שונות תרופה מסוג אופטלגין אף שהיה רגיש לה ותוך כדי התעלמות מרגישותו לתרופה זו. 

התובע אובחן כחולה במחלת סוכרת מסוג 2 בשנת 1993. עד שנת 1999 תפקד התובע באופן עצמאי לחלוטין וללא מגבלות, עבד במשרה מלאה בחברת "בזק", לרבות בעבודות פיזיות קשות. 

האם התובע זכאי לפיצויים בגין נזקים נפשיים אשר נגרמו לו, למרות החלמתו הפיסית לאחר הרשלנות הרפואית? 

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף?