רשלנות רפואית בטיפול ואבחון טחורים ופיסורה

פיסורה היא סדק או קרע בתעלת פי הטבעת שאינו נרפא, וטחורים הם התרחבות של כלי הדם באזור. מדובר בשתי תופעות שונות לחלוטין, שלעתים גם רופאים מתקשים לעיתים להבדיל ביניהן, מכיוון שבשני המקרים התסמינים זהים, ובשניהם החולים נוטים לדמם בעיקר בעת עשיית צרכים, והם נראים כדימום על משטח צואה, נייר טואלט, תחתונים או על האסלה.

פיסורה וטחורים נפוצים אצל אנשים מבוגרים שסובלים מעצירות כרונית ונשים בהריון, ויכולים להתרחש כתוצאה מלחץ על האזור בזמן יציאות, בשל עצירות שהקושי של הצואה גורם לקרע בפי הטבעת, או עקב מחלות זיהומיות שונות, היסטוריה של ניתוחים, מחלת מעיים דלקתית וכדומה. אפשרויות הטיפול במחלת פיסורה וטחורים משתנות בהתאם למצב המטופל, וכוללות התערבות כירורגית, צריבה וקשירה, טיפול בתרופות לשיפור זרימת הדם ולמניעת עצירות, תזונה עשירה בסיבים תזונתיים, שתייה מרובה, ואסטרטגיות שונות המיועדות להקל על אי הנוחות הנגרמת כתוצאה מהם.

כמו בכל הליך רפואי גם ניתוח להסרת טחורים כולל סיכונים וסיבוכים כגון: דימומים, דלקות, סיבוכי הרדמה, תגובה שלילית לתרופות, בעיות בנשימה ועוד. רשלנות רפואית עשויה להתרחש בגין אבחון רשלני של התופעה ומתן טיפול לא מתאים, או בגין היעדר הסכמה מדעת של החולה בניתוח להסרת טחורים ופיסורה, או אי מתן אישור לביצוע הפרוצדורה הדרושה לפי חוק זכויות החולה.

רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בטחורים ופיסורה עלולה לגרום נזקים חמורים, כגון אובדן שליטה על הצרכים וכריתת פי הטבעת. במקרה שנגרם נזק חמור, יש לפנות למומחה בתחום הפרוקטולוגיה, כדי לקבל חוות דעת רפואית ולברר האם קיים קשר סיבתי בין התנהלות לא סבירה של הרופא לבין הנזק שנגרם למטופל. במידה והמומחה סבר כי קיים קשר סיבתי, ניתן להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית בטיפול בטחורים ובפיסורה.

תביעה בגין טיפול רשלני בפיסורה וטחורים

התובעת סבלה במשך זמן רב מבעיית פיסורה וטחורים. רופאיה המליצו על ניתוח לשם פתרון הבעיה, ובשל חששה הרב מניתוח, הלכה בעקבות פרסומים אשר שפרסמה הנתבעת בעיתונות לטיפול אלטרנטיבי בבעיה ללא התערבות כירורגית, ופנתה לסניף מרפאת הנתבעת בקרית ביאליק.

התובעת התקבלה לייעוץ אצל רופא מטעם הנתבעת. לדבריה, היא הסבירה לרופא את מצבה, הראתה לו את ההפניה לניתוח מקופת חולים, והבהירה לו שמטרתה היא להימנע מהניתוח. התובעת הדגישה כי אמרה לנתבע שתעבור טיפולים אצלו רק אם הוא מבטיח לה שלא תצטרך ניתוח. בתגובה אמר הנתבע כי הוא צריך ראשית כל לבדוק אותה ולאחר הבדיקה, הבטיח כי היא יכולה לשכוח מהסבל, מכיוון שהטיפול יצליח והיא לא תצטרך כלל לעבור ניתוח.

התובעת טענה כי במשך עשרה חודשים עברה סדרת טיפולים אצל הנתבעת, שבסיומם נאמר לה שהיא צריכה לעבור ניתוח. לדבריה, הנתבע הודה כי הטיפול האחרון נכשל, ולא נותרה ברירה אלא לעבור ניתוח להסרת טחורים. לאחר מכן נאלצה התובעת לעבור ניתוח, אשר היה כרוך, כפי שחששה מלכתחילה, בייסורים רבים.

התובעת אישרה כי בפרסומות שהציגה הנתבעת נכתב כי אחוז ההצלחה הוא 90%, אולם הבהירה, כי הנתבע אמר לה מפורשות, שבמקרה שלה לא יהיה צורך בניתוח, ואף הכחישה את טענתו כי אמר לה, שאין 100% הצלחה. עוד הכחישה כי הוסבר לה על ידי הנתבע, שייתכן שתצטרך מספר רב של טיפולים, אשר לאחריהם ייתכן שלא יהיה מנוס מניתוח.

התובעת הדגישה כי מטרת הביקור הראשון היתה לברר אם במקרה שלה ניתן יהיה בוודאות להימנע מניתוח, ולטענתה, הנתבע אמר לה, שכדי להשיב על שאלה זו עליו ראשית כל לבדוק אותה, ורק לאחר שבדק אותה, אמר שהיא יכולה לשכוח מניתוח.

בנסיבות אלה הגישה תביעה בעילת רשלנות רפואית ודרשה לקבל החזר כספי מלא על הסך ששילמה עבור הטיפולים, הוצאות בגין נסיעות ופיצויים בגין כאב וסבל. לאחר שמיעת טענות הצדדים, בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את המרפאה לפצות את התובעת בסך של 8,200 שקלים, בגין כאב וסבל, החזר הוצאות והחזר עלויות הטיפול.