www.rashlanut-refuit.org

פיצוי בגין רשלנות רפואית בטיפול בסרטן שגרמה לדלקת קרום המוח

פיצוי בגין רשלנות רפואית בטיפול בסרטן שגרמה לדלקת קרום המוח

עובדות המקרה

 

התובע הינו  יליד 1.3.1959, נשוי לתובעת 2 ואב לשלושה ילדים, מפעיל מחשבים במקצועו. הנתבע  (מרכז רפואי רבין) הינו בית-החולים בו אושפז וטופל התובע במועדים הרלבנטיים לתביעה זו. בסוף שנת 1999 חש התובע בהפרעה בראיה בעינו השמאלית.

 

הוא הופנה לבדיקות, וביום 15.12.99 נערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול סרטני בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע ואשתו פנו לקבלת ייעוץ רפואי מפרופ' צבי רפפורט, מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה במרכז הרפואי רבין, אשר הסביר להם על הגידול והמליץ לתובע לעבור ניתוח לצורך הסרתו.

 

לאחר הפגישה עם פרופ' רפפורט, זומנו התובע ואשתו לישיבה בבית-החולים בה השתתף פורום גדול של רופאים ורנטגנאים, אשר בדקו את הצילומים שנערכו לתובע ודנו בניתוח. ביום 26.1.00 נותח התובע ע"י פרופ' רפפורט בסיועו של ד"ר איתן יניב, מומחה למחלות אא"; הניתוח נערך בשיטה האנדוסקופית, ובשלביו ההתחלתיים נגרם נקב בלוחית הכברה והופיעה דליפת נוזל מוח שדרתי (נוזל CSF); בדו"ח הניתוח נרשם, בין היתר, כי הגידול הוסר בשלמות ולאחר מכן נאטמה הדליפה.

 

לאחר הניתוח חווה התובע מספר התקפים אפילפטיים אשר טופלו תרופתית. ביום 31.1.00 שוחרר התובע מבית-החולים עם הוראות להמשך טיפול תרופתי, ביקורת ומעקב רפואי. ביום 16.2.00 פנה התובע לחדר המיון של בית-החולים, בגלל הופעת נוזל מעורב בדם מהאף; הוא נבדק על-ידי רופא אא"ג ועל-ידי נוירוכירורג ושוחרר לביתו בהמלצה להמשך מעקב אצל הרופא המטפל.

 

ביום 4.4.00 נערכה לתובע בדיקת MRI במסגרת ביקורת בתר-ניתוחית; בדו"ח הבדיקה נרשם כי קיימים עדיין ממצאים מימין שלא ברור אם הם מהווים שינוי לאחר ניתוח או רקמה של גידול ולכן הומלץ על המשך מעקב ובדיקה נוספת לקבלת בסיס להשוואה.

  

ביום 22.4.00 חזר התובע לחדר המיון של בית-החולים עקב נזלת דמית בזמן קינוח האף. הוא נבדק על-ידי רופא אא"ג ונוירוכירורג ושוחרר עם המלצה להמשך מעקב הרופא המטפל, והנחיה לשוב לחדר המיון במידה ותופיע דליפת נוזל מן האף. ביום 4.6.00 נבדק התובע על-ידי פרופ' רפפורט, אשר המליץ בכתב לרופא המטפל על עריכת MRI לביקורת ולצורך מעקב. ביום 26.10.00 פונה התובע על-ידי מד"א למיון בית-החולים לאחר שחש ברע; צוות מד"א אבחן אצלו דלקת של העוצבה - מנינגיטיס.

 

כשהגיע לבית-החולים היה התובע במצב של אי שקט קשה מלווה בתנועות בלתי רצוניות.בבית-החולים הוא אובחן כסובל מדלקת העוצבה-מנינגיטיס (דלקת קרום המוח), קיבל טיפול תרופתי אנטיביוטי ושוחרר ביום 9.11.00 עם הפניה להמשך מעקב רפואי.ביום 21.11.00 אושפז התובע במחלקה הנוירוכירורגית בבית-החולים לצורך ניתוח אלקטיבי לסגירת פתח בלוחית הכברה הניתוח בוצע ביום והתובע שוחרר מבית-החולים ביום 26.11.00, עם המלצה להמשך טיפול תרופתי וביקורת.במסגרת המעקב הרפואי נבדק התובע עוד מספר פעמים אצל פרופ' רפפורט וד"ר יניב.

 

בשנים 2004-2005 היה התובע במעקב רפואי בבית-חולים שיבא תל השומר ועבר בדיקות MRI שלא העידו על שינוי בממדי שארית הגידול. ביום 2.12.06 פונה התובע לחדר המיון של בית-החולים שיבא כשהוא סובל מכאבי ראש עזים. בבדיקות שנערכו לו אובחנה דלקת חיידקית חמורה של קרומי המוח; הוא אושפז לקבלת טיפול אנטיביוטי ושוחרר מבית-החולים ביום 15.12.06.

 

לטענת התובע, התרשלו הנתבעים כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.

 

הפיצויים שנפסקו

 

הפסד השתכרות לעבר ולעתיד- נקבע לפי בסיס שכר שנתי ממוצע של 192,472 ₪ לשנה עד גיל 67; הפסדי פנסיה- פיצוי עפ"י תלושי המשכורת בגובה ההפרשה החודשית לפנסיה ממועד יציאתו הוירטואלית לגימלאות ועד תום תוחלת חייו, בהיוון המקובל;

הפסדי השתכרות של אשת התובע-30,000 ₪;

עזרת צד ג' לעבר- 45,000 ₪;

הוצאות רפואיות לעבר-  3,800 ₪;

הוצאות ניידות ונסיעות- 150,000 ₪;

כאב וסבל- 250,000 ₪


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

המנוחה שהיא ילידת שנת 1972, נפטרה ביום 7.10.03 ממחלת הסרטן במעי הגס. התובעים טוענים כי הנתבעים אחרו באיבחון המחלה, בשל טיפול בלתי סביר במנוחה. 

בית המשפט קבע כי רופאים בבית החולים שניידר לא התייחסו כנדרש לבדיקות שנערכו לפעוט ואי לכך לא אבחנו גידול בראש הילד... 

רופאי קופת חולים כללית התרשלו באבחון גידול בראשו של התובע. האם יזכה התובע לפיצויים והאם יש לפסוק עבורו פיצויים גם בגין הפגיעה בתפקודו המיני? 

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם מעקב הריון פרטי אשר לא הסתיים בביצוע הלידה על ידי הרופא הפרטי מהווה הפרה של חובת האחריות כלפי המטופלת? 

האם רופאי בית החולים התרשלו כלפי המנוחה בכך שלא אבחון את מחלת סרטן הריאות ממנה סבלה לאחר צילום רנטגן אקראי שבוצע בעקבות דימום ומצוקה רפואית בתום לידה?  

התובעת טענה כי רופאת המשפחה ורופאי קופת חולים התרשלו בכך שהתעלמו מתלונותיה לאורך שנים, תוך שהם אינם עורכים את הבדיקות והבירורים הנדרשים...