www.rashlanut-refuit.org

פיצויים ורשלנות רפואית - טיפול אחרי ניתוח מעקפים ומות מטופל

פיצויים ורשלנות רפואית - טיפול אחרי ניתוח מעקפים ומות מטופל

האם שוב מקרה של רשלנות רפואית בניתוחים הביא למותו של מטופל? בסוף חודש יוני 1994, החל המנוח לסבול מקשיי נשימה בעת עלייה במדרגות ומלחצים בחזה. הוא פנה לרופאת המשפחה, ד"ר פיין, אשר הורתה לו ליטול כדורי קורדיל בשעה שהוא נתקף בלחץ בחזה. משהגיב בחיוב לכדורים, הפנתה אותו ד"ר פיין בדחיפות לבדיקות במכון מור.

 

במכון מור נערכו למנוח ביום 12.7.94 בדיקות א.ק.ג. ואקו לב; קרדיולוג המכון ד"ר גפן, החליט שלא לבצע למנוח מיפוי לב ומבחן מאמץ עקב תמונה קלינית היכולה להתאים לתסמונת תעוקתית חדשה (כשבועיים), והמליץ להפנותו בהקדם למכון הלב לשקול ביצוע צנתור. ביום 13.7.94 פנו המנוח ואשתו עם ממצאי הבדיקות ממכון מור אל רופאת המשפחה, ד"ר פיין, וזו נתנה למנוח הפנייה למכון הלב בבי"ח בילינסון.

 

מאחר והמנוח המשיך לחוש בלחץ בחזה בזמן מנוחה, פנו למחרת שוב הוא ואשתו לד"ר פיין, אשר נתנה למנוח הפנייה לחדר מיון. המנוח הגיע ביום 14.7.94, בשעות הערב, לחדר המיון של בי"ח בילינסון, כשהוא סובל מלחצים בחזה ומלחץ דם גבוה; בבדיקות שנערכו לו בחדר המיון אובחנה אצלו תעוקה בלתי יציבה והוחלט לאשפזו במחלקה פנימית ג' (גיליון תולדות המחלה מיום 14.7.94 בו מצוין חשד לקיומה של תעוקה בלתי יציבה Unstable AP). בגיליון הפקודות נרשמו הוראות לטיפול במנוח, בין היתר, מתן הפרין (חומר נוגד קרישה), במשך 24 שעות וכן נרשמה הוראה לא לרדת מהמיטה.

 

למחרת, ה-15.7.94 בשעות הבוקר המוקדמות, ערך ד"ר שמואלי ביקור במחלקה והחליט לשחרר את המנוח מבית-החולים. ביום 18.7.94 נבדק המנוח באופן פרטי במרפאתו של הקרדיולוג ד"ר אברהם שוטן, אשר כיהן אותה עת בתפקיד רופא בכיר במכון הלב בבי"ח שיבא. ד"ר שוטן הפנה את המנוח לבי"ח שיבא לביצוע צנתור כלילי עקב תעוקת חזה בלתי יציבה; הוא ציין שבמידה ותחול החמרה כלשהי בתלונותיו יש לאשפזו קודם לכן.

 

ביום 26.7.94 התאשפז המנוח בבי"ח שיבא שם עבר צינתור לב ושוחרר לביתו למחרת בבוקר. בצנתור נמצאה אצל המנוח מחלה כלילית משמעותית בשניים מתוך שלושת העורקים הכליליים, היצרות קשה בעורק הקדמי היורד, המערבת מוצא ענף דיאגונלי גדול וענף ספטלי גדול, אשר היתה מסוכנת להרחבה בצנתור ע"י בלון, ובנוסף היצרות בעורק העוקף. ביום 28.7.94 נבדק המנוח שוב באופן פרטי בידי ד"ר שוטן אשר כתב לרופאת המשפחה ד"ר פיין, כי הוא ממליץ למנוח לעבור ניתוח מעקפים בבי"ח שיבא, בהקדם.

 

המנוח נבדק גם ע"י פרופ' סמולנסקי מהיחידה לניתוחי לב שקבע שיש לנתחו ניתוח מעקפים. המנוח זומן למחלקת ניתוחי לב בבי"ח שיבא ליום 1.8.94 לצורך בדיקות לקראת הניתוח. לאחריהן שוחרר ונתבקש להמתין להזמנה לאשפוז לפני הניתוח.

 

ביום 4.8.94 לקה המנוח באוטם חריף בשריר הלב בדופן קדמי נרחב, והובהל ע"י ניידת נט"ן ליחידה לטיפול נמרץ במכון הלב בבי"ח שיבא. מועד ניתוח המעקפים נקבע ליום 7.8.94 ועובדה זו התבררה למנוח ולאשתו בדיעבד, ביום 4.8.94. המנוח היה מאושפז בבית-החולים עד יום 21.8.94; ביום 4.9.94 אושפז שוב. 

 

ההתדרדרות ההדרגתית במצבו המשיכה בשנים שלאחר אירוע אוטם שריר הלב, כאשר הוא סובל  מאי ספיקת לב מתקדמת; ובנוסף מאירועי פרפורי פרוזדורים והפרעות קצב חדריות; לפיכך עבר המנוח השתלת קוצב לב דו חדרי, וטופל במסגרת היחידה לאי ספיקת לב בבי"ח שיבא. כמו כן הוא נכלל ברשימת הממתינים הארצית להשתלת לב בבי"ח שיבא. הוא אושפז עוד מספר פעמים בבי"ח שיבא ונפטר ביום 29.9.03. ביום 8.7.01, כשנתיים לפני שנפטר, הוגשה ע"י המנוח התובענה דנן.

 

הפיצויים שנפסקו:

 

הפסד השתכרות לעבר- 175,127 ₪;

הפסד השתכרות לעתיד- 190,095 ₪;

הפסד תמיכה לאחר מות המנוח- 162,656 ₪;

עזרת צד ג' 300,000 ₪;

הוצאות רפואיות- 30,000 ₪ ;

תרופות 50,000 ₪;

הוצאות נסיעה 20,000 ₪;

כאב וסבל 300,000 ₪;

קיצור תוחלת חיים 100,000 ₪;

הוצאות קבורה ומצבה 35,416 ₪;

 

סה"כ 1,363,294 ש"ח


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך... 

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה?