פיצויים בעקבות טיפול רשלני למרות אבחון זיהום חמור בדרכי השתן

המנוחה ילנה אזרוב ז"ל ילידת 27.3.1973 , נפטרה ביום 11.10.2000. התובע מס' 1 הוא עזבונה. התובע מס' 2 (התובע) הינו בעלה לשעבר, ידועה בציבור של המנוחה ואביו של התובע מס' 3. התובע מס' 3 הינו קטין, בנה של המנוחה, ואביו התובע מס' 2 הינו אפוטרופסו הטבעי.

התובעים 2 - 3 הינם יורשיה של המנוחה ותלוייה. הנתבעת הינה אישיות משפטית מאוגדת כחוק, ובכל הזמנים הרלוונטים לתובענה זו ניהלה את המרכז הרפואי "סורוקה" שבבאר-שבע.

כמו כן, הנתבעת העסיקה הרופאים ו/או האחיות בין באופן ישיר ובין באמצעות התקשרות קבלנית ו/או מטפלים ובכללם עובדי מעבדה ואחרים  וכפי הגדרתם בחוק זכויות החולה התשנ"ו - 1996, שטיפלו כולם במנוחה.  ביום 6.10.00 הגיעה המנוחה לבית החולים, כשהיא מתלוננת על כאבים עזים מאוד במותניים ובבטן. המנוחה סיפרה לצוות חדר מיון, כי בשל מום מולד בדרכי השתן נותחה בעבר.

עוד סיפרה המנוחה, כי היא סובלת לעיתים קרובות מדלקות בדרכי השתן. מיד עם קבלתה הסתבר שהיא אכן סובלת, וכדברי הרופא הכירורג שבדק אותה, מזיהום עולה, שהוא החמור מבין סוגי הזיהומים בדרכי השתן. אין מחלוקת, כי זיהום מסוג זה מצריך התייחסות בכובד ראש ומתן אנטיביוטיקה מיוחדת על מנת לעצור התפתחותו המהירה והדוהרת.

לטענת התובעים, לא ניתן הטיפול ומשום כך התפשט ועלה הזיהום עד לכליה ויצר בה מורסה עצומה, שהתנקבה ובהמשך גרמה לאלח דם שהביא למותה של המנוחה.

הפיצויים שנפסקו:

כאב וסבל- 150,000 ₪;

קיצור תוחלת חיים- 350,000 ₪;

הוצאות קבורה- 10,000 ₪;

אובדן שירותי אם ורעיה- 200,000 ₪.

סה"כ-710,000 ₪