מחלת הירשפרונג - רשלנות רפואית ופיצויים בגין כריתת מעי גס

ביום 26.12.99 נולד התובע בביה"ח קפלן בלידה רגילה. לאחר 24 שעות "נתן" יציאה צהובה ובהמשך הלילה של יום 28.12.99 התפתחו הקאות עם תפיחות של הבטן. בבדיקה רקטלית שבוצעה נמצא כי הרקטום היה ריק מצואה וגם לאחר חוקן סליין שבוצע לא היו יציאות.

בלילה של יום 28.12.99 בוצעו גם מספר צילומי רנטגן תוך בליעת בריום. צילומי הרנטגן הדגימו, בין היתר, האטה בולטת במעבר חומר הניגוד ללא חסימה עד הרקטום. בבדיקה רקטלית שבוצעה האמפולה הייתה ריקה וגם חוקן עם סליין שבוצע לא הראה כל תוצאות ועל כן הסיק הצוות הרפואי כי אין פעולת מעיים. ביום 29.12.99 בוצע שיקוף של דרכי העיכול העליונות עם חומר ניגוד, אשר הדגים קיבה גדולה, תריסריון מורחב, לולאות מעי דק מורחבות. צילומי בטן חוזרים עד 4.5 שעות לאחר בליעת הבריום הדגימו חוסר התקדמות בריום במעי הדק.

ביום 30.12.99 נעשתה סדרה נוספת של צילומים שהדגימה מעבר איטי יותר של חומר ניגוד לכל אורך מערכת העיכול. מאחר ולא נראתה חסימה מלאה עלה החשד לחסימה חלקית של מערכת העיכול.

מהי מחלת הירשפורנג?

מחלת הירשפרונג מתגלית בשבועות הראשונים לחיים וסימניה העדר מוחלט של שכבת עצבים (תאי גנגיליונים) בתת – רירית של המעי הגס, הגורם להיצרותו ולפגיעה בתנועתיות הטבעית שלו. תאי הגנגיליון הם שיוצרים את התנועתיות במעי ומובילים את הפסולת אל מחוץ לגוף. הצוות הרפואי של ביה"ח קפלן זימן להיוועצות את ד"ר סיפלוביץ, מנהל מחלקת כירורגית ילדים בביה"ח העמק  בעפולה. 

ד"ר  סיפלוביץ סבר כי התובע  לוקה במחלת הירשפרונג ארוך (TCA) - משמע חוסר תנועתיות לכל אורך המעי הגס ולא רק בחלקו, כפי שבא לידי ביטוי במחלת הירשפרונג.

ביום 8.1.2000 החליט הצוות הרפואי בביה"ח קפלן, בישיבה בה נטל חלק גם ד"ר סיפלוביץ, על ביצוע הניתוח יומיים לאחר מכן. הצוות הרפואי הגיע להחלטה זו משסבר, (כטענת הנתבעים עליה חלוקים הצדדים), כי הטיפול השמרני שניתן לתובע עד לאותו מועד, לא הביא לשיפור במצבו של התובע.

מדוחות האחיות עולה כי בימים 7.1.00 עד 9.1.00 לא חל שינוי לרעה במצבו של התובע שנראה רגוע; היקף הבטן בירידה; יציב; הפרשות מרתיות. טרם הניתוח נפגש הצוות הרפואי עם הורי התובע והסביר להם את מהות המחלה, מהות הניתוח המתוכנן ותוצאותיו.

לטענת התובעים, משנמצאו, טרם הכריתה, תאי גנגיליון ומשנמצא מיעוט סיבי עצב - משמע כי אין עסקינן במחלת הירשפרונג/הירשפרונג ארוך - ועל כן היה על הצוות הרפואי להמשיך בבירור הרפואי בטרם החליט על כריתת המעי.

לשם כך היה צורך, טרם הניתוח לבצע את הבדיקות כדלקמן: חוקן בריום; ביופסיה עמוקה; בדיקה מנומטרית.לטענת התובעים, עובר לניתוח, לא הייתה לצוות הרפואי אבחנה ברורה של מחלת הירשפרונג ארוך, ועל כן אסור היה לבצע את עצם הניתוח בטרם הושלמו הבדיקות.

פיצויים שנפסקו:

עזרת צד שלישי בעבר- 100,000 ש"ח;

הוצאות רפואיות ואחרות לעבר- 100,000 ש"ח;

הוצאות רפואיות ואחרות לעבר- 15,000 ש"ח;

הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד- 150,000 ש"ח;

הפסד השתכרות בעתיד- 828,748 ש"ח;

הפסד תנאים סוציאליים- 57,750 ש"ח;

עזרת צד שלישי לעתיד- 150,000 ש"ח;

נזק לא ממוני- 700,000 ש"ח.

סה"כ 2,126,623 ש"ח