טיפול רשלני בהוצאת רסיסי זכוכית ופיצויים בגין צלקות ואובדן תחושה

התובע נפגע מרסיסי זכוכית שחדרו לכתפו השמאלית, לאחר שדלת זכוכית התנפצה על גופו. בעקבות התאונה, פנה התובע לחדר המיון, באותו היום, לקבלת טיפול רפואי. בחדר המיון נבדק התובע על ידי הנתבע, בדיקה שטחית והורה לגורם אחר, לבצע תפרים בכתפו של התובע, לאיחוי החתכים, שנגרמו בשל התאונה. לטענת התובע והגם שנפגע מזכוכית אטומה, שהכילה יסודות מתכתיים, נמנע הנתבע מלבצע צילום של הכתף ולא ערך בדיקה, בדרך של מישוש המקום הפגוע, לאיתור גופים זרים.

התובע שוחרר מחדר המיון, עם הוראות למנוחה ובתעודת השחרור צויין "חתך שטחי ללא דימום, ללא גוף זר בתוכו, ללא פגיעה ברקמות תת עוריות". לאחר 10 ימים חזר התובע לביקור במרפאת החוץ של בית החולים, לצורך הוצאת התפרים וגם במהלכם, לא בוצע צילום רטגן ולא נעשתה בדיקת מישוש של מקום הפגיעה. בחודש 8/97 התגייס התובע לצה"ל ובמהלך חודש 1/98 חש "בדקירות" במקום החתך, בכתף שמאל ומתנועה בלתי רצונית. התובע פנה למרפאה צבאית וטופל במשככי כאבים.

התובע המשיך לסבול מחולשה בלתי רצונית ביד שמאל ולפיכך, הופנה להסתדרות מדיצינת הדסה, שם נבדק ביום 18/2/98 ונמצאה רגישות בהנעת זרוע שמאל. בצילום רנטגן שנעשה, נראו 3 גופים זרים בכתפו השמאלית. התובע הופנה לביצוע בדיקות נוספות וניתוח להוצאתם. ביום 30/3/98 אושפז התובע במחלקה האורטופדית של הסתדרות מדיצינית הדסה. בבדיקת מישוש נמושו 2 גופים זרים מתחת לעור ובצילום סי.טי. נצפו 3 גופים זרים. ביום 31/3/98 נותח התובע בכתפו, בהרדמה כללית והוצאו מכתפו 2 רסיסי זכוכית, בגודל 2.5 X 0.5 ו- 1.2 X 3.5. רסיס זכוכית קטן נוסף לא הוצא.

התובע שוחרר לביתו עם הוראות למנוחה והנחיות להוצאת התפרים. ביום 8/4/98 נבדק התובע, במרפאה האורטופדית, של הסתדרות מדיצינת הדסה ולאחר שנמצא זיהום מקומי בפצע הניתוח, טופל באנטיביוטיקה והמשיך טיפול ומעקב במרפאה, לרבות טיפולי פיזיוטרפיה. לטענת התובע, הטיפול הרפואי שניתן לו על ידי הנתבעים, גרם להחמרה במצבו, הצריך ניתוח בהרדמה מלאה, להוצאת רסיסי הזכוכית והסב לו נזקים.

טענתו העיקרית של התובע, כלפי הנתבעים, הינה בכך שלא נקטו, באמצעים הסבירים, בנסיבות העניין, לאבחון אפשרות המצאותם של רסיסי הזכוכית, שחדרו לכתפו, משנמנעו מלבצע, במהלך הטיפול הרפואי, צילום רנטגן או סי.טי., לגילוי גופים זרים, הגם שידעו, או צריכים היו לדעת כי התובע נפגע מזכוכית אטומה שהתנפצה על גופו. כתוצאה מהטיפול הרפואי, סבל התובע מחולשה ביד שמאל ומ- 4 צלקות מכוערות בכתפו השמאלית, עם ירידה בתחושה.

המומחה מטעם התובע העריך את נכותו, בגין הצלקות, בשיעור של 10%, לצמיתות ושיעור נוסף של 10% בגין החולשה ביד שמאל. כמו כן, קבע המומחה, נכות זמנית, בשיעורים שונים.

הפיצויים שנפסקו

פיצוי בגין כאב וסבל – סך של 40,000 ₪

פיצוי בגין הפסד השתכרות בעבר – סך של 1,000 ₪

פיצוי בגין הפסד השתכרות בעתיד – סך של 43,500 

פיצוי בגין עזרה וסיעוד לעבר – סך של 2,000 ₪

סה"כ: 86,500 ₪.