www.rashlanut-refuit.org

דילול עוברים רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

דילול עוברים רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

כאשר האישה נושאת ברחמה יותר מעובר אחד מדובר בהריון מרובה עוברים, וככל שמספר העוברים רב יותר, כך גובר הסיכון לסיבוכים ולסיכונים במהלך ההריון ובזמן הלידה, אשר עלולים לגרום נזק חמור הן ליולדת והן לעוברים, ואף קיים סיכוי גבוה יותר ללידת פגים ופגיעה נוירולוגית קשה.


במצב של היריון עם שלושה עוברים ויותר, נהוג להמליץ ליולדת לעבור הליך של דילול עוברים כדי להפחית את מספר העוברים ולמנוע סיכונים, כגון: הפלה, הגברת בעיות התפתחותיות, לידת עובר מת והגברת סיכויי נכות אצל עובר אחד או יותר.

 

ההליך בדרך כלל מתבצע בשלב מוקדם של ההיריון, במסגרתו רופא נשים מחדיר דרך הבטן מחט המכוונת אל העובר ומזריק לו נוזל אשלגן כלורי כדי להפסיק את תפקוד לבו. העובר המת נספג על ידי הגוף של האם, וכתוצאה מכך נגרם דימום נרתיקי, ללא פגיעה בעוברים האחרים. 


הליך דילול העוברים כרוך בסיכונים, וליקויים בביצוע שלו עלולים להוות בסיס לתביעה בעילת רשלנות רפואית. עוולת הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי באי מתן הסבר מלא בדבר הסיכונים הכרוכים בהיריון מרובה עוברים ואי יידוע ההורים בדבר האפשרות של דילול עוברים בהריון מרובה עוברים, דבר המהווה פגיעה באוטונומיה, המאפשר לתבוע פיצויים גם ללא גרימת נזק.

 

כמו כן, במקרה של היריון שנוצר עקב הפריה חוץ גופית, ייתכן שהחדרת מספר רב של עוברים לרחם תיחשב כרשלנות רפואית, לנוכח הסיכון שנוצר בכך עבור היולדת והעוברים. אם נגרם נזק כתוצאה מטיפול רשלני ניתן להגיש תביעה לתשלום פיצויים, באמצעות הוכחת קשר סיבתי בין הנזק לטיפול הלקוי והצגת חוות דעת רפואית


רשלנות רפואית בהריון במסגרת דילול רביעיית עוברים 


התובעת, ילידת 1960, הייתה בעלת חנות בגדים. בכתב התביעה, שהוגש כנגד מי שהיה בזמנים הרלוונטיים לתביעה מנהל מחלקת נשים בבית חולים, כנגד עיריית חיפה כמפעילת בית חולים, וכנגד המדינה, נטען שבפברואר 1990, לאחר 10 שנות עקרות שבהן קיבלה התובעת טיפולי הפרייה ממושכים, הצליחה התובעת להרות, ובבדיקות אולטרסאונד נמצא כי היא נושאת ברחמה ארבעה עוברים.  


על פי הנטען בתביעה, בייעוץ רפואי שקיבלה התובעת ממנהל המחלקה, הוא שכנע אותה כי במצב שבו יש ארבעה עוברים רצוי ומומלץ לבצע דילול עוברים שלאחריו ייוותרו שני עוברים שסיכוייהם להיוולד חיים וללא מומים גדולים יותר.


הנתבע, כך נטען, שכנע את התובעת לעבור במחלקתו תהליך דילול עוברים מבלי שהסביר לה מה הסיכונים הכרוכים בביצוע תהליך זה, הן לתובעת והן לעוברים שברחמה. וכן, מבלי שהביא לידיעתה שהוא חסר ניסיון בתחום רגיש זה, ואף הציג בפניה מצג שווא כאילו הוא ובית החולים בעלי ניסון מעשי רב בביצוע תהליך זה, וכי יש בתהליך האמור סיכון קטן ביותר.

 

התובעת זומנה לביצוע הדילול בשבוע העשירי להריונה, אך נשלחה לביתה וביצוע הדילול נדחה מחמת שביתה בבית החולים. הנתבע אמר לתובעת שאין בכך כדי להגדיל את הסיכון לפגיעה בה או בעוברים.


חתימה על הסכמה לאחר זריקת טשטוש


בשבוע ה-15 להריונה, אושפזה התובעת לביצוע דילול העוברים מארבעה לשניים. בטרם כניסתה לחדר הניתוח, בהיותה מטושטשת מזריקת הטשטוש, ומתקשה להבין את הנאמר לה, הוחתמה על ידי הנתבע על טופס הסכמה לניתוח, למרות התנגדות בעלה. נטען שהתובעים לא הועמדו על הסיכונים שבניתוח ועל סיכוי הצלחתו האמתיים. בניתוח הופחת מספר העוברים לשלושה ולא לשניים כפי שנאמר לתובעת כשנתקבלה לניתוח.


לאחר הניתוח הושארה התובעת באשפוז בבית החולים מחמת דימומים חוזרים והקאות יום יומיות. כעבור ימים ספורים, נשלחה התובעת לחופשת סוף שבוע בביתה, אך בטרם חלפה יממה, נאלצה לחזור לבית החולים כשהיא סובלת מדימומים חזקים, חום גבוה, פתיחת צוואר הרחם וכאבי בטן. כיומיים לאחר מכן הפילה את שלושת העוברים, בגרידה תוך הרדמה כללית.


התובעת נשארה לאחר מכן חמישה ימים נוספים באשפוז כשהיא סובלת מחום, כאבים ודימומים ומקבלת טיפול אנטיביוטי. לבסוף שוחררה לביתה עם המלצה להמשך מנוחה ומעקב רפואי. בכתב התביעה נטען שעקב אובדן העוברים, לאחר עשר שנות עקרות, וטיפולי פוריות כואבים ויקרים, התדרדר מצבה הנפשי והיא שקעה בדיכאון, מכרה את החנות המצליחה שהייתה ברשותה והיחסים בינה לבין בעלה נקלעו למשבר. 


בנסיבות אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית בהריון המצדיק תשלום פיצויים לזוג בגין עוולת הרשלנות, על כן חייב את הנתבעים לשלם להם פיצוי גלובלי בסך של 200,000 שקלים. 

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

פיצויים לתינוק הסובל ממום מולד במערכת השתן - הולדה בעוולה ורשלנות

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

רשלנות בהריון והתיישנות בעקבות פסק דין המר - החלטה של השופטת דורנר

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

לידה מוקדמת לאחר הריון עם התקן תוך רחמי - האם רשלנות רפואית?

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,