פיצויים בגין פענוח שגוי של בדיקת מוניטור במהלך הריון
התובעת נולדה ביום 3.10.1993 בבית החולים ע"ש שיבא בתל-השומר. בסמוך לאחר הלידה התברר שהקטינה סובלת מפגיעה מוחית קשה ומפגיעה רב מערכתית: פיגור שכלי עמוק, שיתוק ספסטי קשה של ארבע הגפיים ועיוורון. האם השחרור המוקדם של אימה של התובעת מבית החולים, עת הגיעה היא לחדר הלידה, מהווה רשלנות רפואית בלידה?
על רקע זה הגישו הקטינה והאם תביעת נזיקין רבת היקף נגד המדינה האחראית על הפעלתו של בית החולים ונגד שלושה מרופאי בית החולים. בתביעה נטען שהנזק המוחי ממנו סובלת הקטינה נגרם עקב התרשלותם של הרופאים. בפסק הדין נקבע, שההחלטה לשחרר את האם לביתה הייתה החלטה רשלנית וראוי היה להשאירה בבית החולים. בית המשפט קמא ביסס מסקנה זו על חוות דעתו של פרופ' שנקר.
שאלה נוספת אשר בית המשפט נדרש לבחון הייתה - האם מדובר בהריון בסיכון בעקבות גיל היולדת (קראו עוד על רשלנות בהריון)? לפי חוות דעתו זו, הריונה של האם היה כרוך בגורמי סיכון מיוחדים שהתבטאו בגילה המבוגר של היולדת, גיל ההיריון והיותה של הלידה לידה ראשונה לאחר טיפולי פוריות. גורמי סיכון נוספים שהתקיימו במקרה זה, כך נקבע בפסק הדין, הם מיעוט מי השפיר כפי שנמצא בבדיקה מיום 1.10.93 ושינויים בדופק העובר כפי שנצפו בבדיקות המוניטור. נתונים אלו חייבו להשאיר את היולדת בבית החולים למעקב רפואי לשם ביצוע בדיקת מוניטור מדי שעתיים שלוש והתייחסות לכל חריגה מן הנורמה, דבר שלא ניתן היה לעשות כשהיולדת בביתה.
בית המשפט המחוזי קיבל את דעתו של פרופ' שנקר, כי בדיקת המוניטור שנעשתה לתובעת קודם לשחרורה (שלא נמצאה), חייבת הייתה להצביע על הפרעות בדופק העובר ופעילות רחמית בלתי תקינה, שהיה בהן כדי להעיד על סבל עוברי. לדעתו, הרופא התורן נכשל בכך שלא קרא נכונה את ממצאי הבדיקה ולא הבין את הסיכון שבו היה נתון העובר. מכל האמור לעיל, נקבע כי הרופאים התנהלו כלפי התובעים ברשלנות רפואית.
הפיצויים שנפסקו:
- עבור נזק לא ממוני (כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים) - 450,000 ש"ח.
- עבור העסקה של מטפלת זרה ומטפלת ישראלית, שתיהן בהיקף של משרה מלאה, בעלות של 18,090 ש"ח לחודש.
- עבור העסקת עזרה לניקיון הבית ובישול - 1,470 ש"ח לחודש.
- עבור שכר אפוטרופסות עבור הטיפולים השונים שיבוצעו בעניינה של הקטינה, כחסויה בגירה שאינה מאושפזת- בסכום של 400 ש"ח לחודש.
- עבור עזרת האם לקטינה משך תקופה של 13 חודשים לאחר הלידה בהם היא הייתה מאושפזת בבית החולים, נפסק פיצוי בסכום של 6,000 ש"ח לחודש, סה"כ 42,000 ש"ח.
- עבור הוצאות ניידות - 116,107 ש"ח (בשל רכישת רכב מסוג Van).
- פיצוי עבור רכישת מעלון- 5,540 ש"ח.
- הוצא-ות הניידות השוטפות, כולל החזקת המעלון, הוערכו על-ידי בית המשפט בסכום של כ – 2,340 ש"ח לחודש.
- עבור הוצאות ניידות עד למועד מתן פסק הדין, נפסק, בהסכמת הצדדים, סכום של 55,000 ש"ח.
- בגין הוצאות דיור שיותאם לצרכיה של קטינה נפסק סכום של 412,585 ש"ח.
- בנוסף על אלו, נפסק פיצוי בגין טיפולים פרה-רפואיים, תרופות וציוד רפואי (שאינם נכללים בסל הבריאות), וצרכים מיוחדים נוספים, כמו ייבוש כביסה, טיטולים, מיזוג אויר, צעצועים לימודיים ואביזרים שונים.