רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה

סרטן השד נחשב לאחת מן המחלות הנפוצות ביותר בעולם המערבי, והוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל. על פי הסטטיסטיקה בכל שנה מאובחנים בישראל כאלפי מקרים חדשים, ולמעלה מאלף נשים נפטרות בכל שנה כתוצאה מהמחלה, כאשר 25% הן נשים מתחת לגיל 50, שאינן נקראות לבצע בדיקת ממוגרפיה באופן מוסדר, לכן רובן אינן מודעות לצורך ולחשיבותה בהצלת חייהן.
אי הפניית מטופלת לבדיקת ממוגרפיה
ממוגרפיה היא בדיקת רנטגן של השדיים, ומטרתה לאתר גושים ותאים סרטניים בשלב מוקדם ככל האפשר ולאבחן סרטן השד בשלבים המוקדמים, וכך להעלות את סיכויי הריפוי. הבדיקה נמשכת דקות ספורות, באמצעות שליחת קרני רנטגן במינון נמוך, כדי ליצור תמונות של רקמת השד בזוויות שונות, ומאפשרת זיהוי טוב יותר של ממצאים חשודים בשד.
בבדיקת ממוגרפיה ניתן לגלות שינויים במרקם השד, ועקב הניסיון רב שנצבר בשימושה, הרופא המפענח יכול לזהות דגמים שונים של ממצאים, ולהתאים אותם לרמת החשד שמדובר בממצא ממאיר.
רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה יכולה לנבוע ממספר גורמים: אבחון מאוחר של הסרטן עקב אי הפנייה לבדיקה למרות חשד סביר, אי מתן הסבר מפורט למטופלת בנוגע לחשיבות שבביצוע הבדיקה, רשלנות של טכנאי המעבדה בעת ביצוע הבדיקה, רשלנות בפענוח תוצאות הבדיקה, תקלה בשרשרת העברת המידע, ועוד.
פענוח שגוי של בדיקת ממוגרפיה
רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בחוסר תשומת לב לממצא מחשיד ופענוח שגוי של בדיקת ממוגרפיה. כאמור גילוי מוקדם של סרטן השד הוא קריטי להחלמה ועל כן, רשלנות בבדיקה על כל שלביה, לרבות פענוח שגוי עלולה לפגוע בסיכויי ההחלמה של המטופלת ולהוביל לתוצאה טרגית. בעבר קרו מקרים שבהם הרופא אבחן את המחלה, אך העריך בצורה לא מדויקת את היקפו של הגידול, ולכן בנה תכנית טיפולים שאיננה מתאימה וגרם לנזקים חמורים.
רופא משפחה שהפנה מטופלת לעבור בדיקת ממוגרפיה, ולא עקב בפועל אחרי ביצוע הבדיקה, עלול להיות אף הוא אחראי במידה מסוימת להתפתחות המחלה. כמו כן, במקרה שהמטופלת כבר עברה בדיקת ממוגרפיה, הרופא נדרש להשוות את צילומים האחרונים לצילומים קודמים, כדי לעקוב אחרי שינויים רלוונטיים.
תביעת רשלנות בגין אי שליחת מטופלת לבדיקה
בדיקת ממוגרפיה מומלצת אחת לשנה לנשים מעל גיל 50, ולעתים בגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר, בעיקר לנשים הנמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד. מכיוון שאבחון מוקדם של המחלה הוא גורם מרכזי בסיכויי הריפוי מהמחלה, הרופא מחויב לשלוח את המטופלת, כאשר קיים חשד, ולו הקטן ביותר לתסמיני המחלה.
בתביעה שהוגשה לאחרונה בעילת רשלנות רפואית בגין אי ביצוע בדיקת ממוגרפיה, טענה התובעת כי כאשר היתה בת 34, היא פנתה אל רופא המשפחה, וביקשה הפנייה לבדיקת ממוגרפיה, בעקבות היסטוריה משפחתית של סרטן השד. הרופא סירב לבקשתה, בטענה כי הגיל הממוצע לביצוע הבדיקה הוא 55, וכאשר קיים רקע משפחתי להופעת המחלה, ניתן לשלוח את המטופלת רק בהיותה בת 45.
התובעת פנתה אל הרופא בבקשות חוזרות ונשנות, אך הוא עדיין לא הסכים, ולאחר כשנתיים, כאשר הרגישה גוש בשד בבדיקה ידנית שערכה לעצמה, פנתה התובעת לרופא מומחה ועברה בדיקת ממוגרפיה, אובחן כי היא סובלת מגידול סרטני ומגרורות סרטניות בבלוטות הלימפה.
בית המשפט קבע כי קיים קשר סיבתי בין גילוי הסרטן בשלב מתקדם, לבין אי שליחת המטופלת לביצוע הבדיקה בעת פנייתה הראשונה, וסבר כי אם הרופא היה נעתר לבקשתה, היה נמנע ממנה הסבל הרב שעברה בעקבות הטיפולים הקשים. לפיכך חייב את הרופא לשלם פיצויים למטופלת בסך של מאות אלפי שקלים בגין רשלנותו.