www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה

רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה

סרטן השד נחשב לאחת מן המחלות הנפוצות ביותר בעולם המערבי, והוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל. על פי הסטטיסטיקה בכל שנה מאובחנים בישראל כאלפי מקרים חדשים, ולמעלה מאלף נשים נפטרות בכל שנה כתוצאה מהמחלה, כאשר 25% הן נשים מתחת לגיל 50, שאינן נקראות לבצע בדיקת ממוגרפיה באופן מוסדר, לכן רובן אינן מודעות לצורך ולחשיבותה בהצלת חייהן.

 

אי הפניית מטופלת לבדיקת ממוגרפיה

 

ממוגרפיה היא בדיקת רנטגן של השדיים, ומטרתה לאתר גושים ותאים סרטניים בשלב מוקדם ככל האפשר ולאבחן סרטן השד בשלבים המוקדמים, וכך להעלות את סיכויי הריפוי. הבדיקה נמשכת דקות ספורות, באמצעות שליחת קרני רנטגן במינון נמוך, כדי ליצור תמונות של רקמת השד בזוויות שונות, ומאפשרת זיהוי טוב יותר של ממצאים חשודים בשד.

 

בבדיקת ממוגרפיה ניתן לגלות שינויים במרקם השד, ועקב הניסיון רב שנצבר בשימושה, הרופא המפענח יכול לזהות דגמים שונים של ממצאים, ולהתאים אותם לרמת החשד שמדובר בממצא ממאיר.

 

רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה יכולה לנבוע ממספר גורמים: אבחון מאוחר של הסרטן עקב אי הפנייה לבדיקה למרות חשד סביר, אי מתן הסבר מפורט למטופלת בנוגע לחשיבות שבביצוע הבדיקה, רשלנות של טכנאי המעבדה בעת ביצוע הבדיקה, רשלנות בפענוח תוצאות הבדיקה, תקלה בשרשרת העברת המידע, ועוד.

 

פענוח שגוי של בדיקת ממוגרפיה

 

רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בחוסר תשומת לב לממצא מחשיד ופענוח שגוי של בדיקת ממוגרפיה. כאמור גילוי מוקדם של סרטן השד הוא קריטי להחלמה ועל כן, רשלנות בבדיקה על כל שלביה, לרבות פענוח שגוי עלולה לפגוע בסיכויי ההחלמה של המטופלת ולהוביל לתוצאה טרגית. בעבר קרו מקרים שבהם הרופא אבחן את המחלה, אך העריך בצורה לא מדויקת את היקפו של הגידול, ולכן בנה תכנית טיפולים שאיננה מתאימה וגרם לנזקים חמורים.

 

רופא משפחה שהפנה מטופלת לעבור בדיקת ממוגרפיה, ולא עקב בפועל אחרי ביצוע הבדיקה, עלול להיות אף הוא אחראי במידה מסוימת להתפתחות המחלה. כמו כן, במקרה שהמטופלת כבר עברה בדיקת ממוגרפיה, הרופא נדרש להשוות את צילומים האחרונים לצילומים קודמים, כדי לעקוב אחרי שינויים רלוונטיים.

 

תביעת רשלנות בגין אי שליחת מטופלת לבדיקה

 

בדיקת ממוגרפיה מומלצת אחת לשנה לנשים מעל גיל 50, ולעתים בגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר, בעיקר לנשים הנמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד. מכיוון שאבחון מוקדם של המחלה הוא גורם מרכזי בסיכויי הריפוי מהמחלה, הרופא מחויב לשלוח את המטופלת, כאשר קיים חשד, ולו הקטן ביותר לתסמיני המחלה.

 

בתביעה שהוגשה לאחרונה בעילת רשלנות רפואית בגין אי ביצוע בדיקת ממוגרפיה, טענה התובעת כי כאשר היתה בת 34, היא פנתה אל רופא המשפחה, וביקשה הפנייה לבדיקת ממוגרפיה, בעקבות היסטוריה משפחתית של סרטן השד. הרופא סירב לבקשתה, בטענה כי הגיל הממוצע לביצוע הבדיקה הוא 55, וכאשר קיים רקע משפחתי להופעת המחלה, ניתן לשלוח את המטופלת רק בהיותה בת 45.

 

התובעת פנתה אל הרופא בבקשות חוזרות ונשנות, אך הוא עדיין לא הסכים, ולאחר כשנתיים, כאשר הרגישה גוש בשד בבדיקה ידנית שערכה לעצמה, פנתה התובעת לרופא מומחה ועברה בדיקת ממוגרפיה, אובחן כי היא סובלת מגידול סרטני ומגרורות סרטניות בבלוטות הלימפה.

 

בית המשפט קבע כי קיים קשר סיבתי בין גילוי הסרטן בשלב מתקדם, לבין אי שליחת המטופלת לביצוע הבדיקה בעת פנייתה הראשונה, וסבר כי אם הרופא היה נעתר לבקשתה, היה נמנע ממנה הסבל הרב שעברה בעקבות הטיפולים הקשים. לפיכך חייב את הרופא לשלם פיצויים למטופלת בסך של מאות אלפי שקלים בגין רשלנותו.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

המנוחה שהיא ילידת שנת 1972, נפטרה ביום 7.10.03 ממחלת הסרטן במעי הגס. התובעים טוענים כי הנתבעים אחרו באיבחון המחלה, בשל טיפול בלתי סביר במנוחה. 

בית המשפט קבע כי רופאים בבית החולים שניידר לא התייחסו כנדרש לבדיקות שנערכו לפעוט ואי לכך לא אבחנו גידול בראש הילד... 

רופאי קופת חולים כללית התרשלו באבחון גידול בראשו של התובע. האם יזכה התובע לפיצויים והאם יש לפסוק עבורו פיצויים גם בגין הפגיעה בתפקודו המיני? 

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם מעקב הריון פרטי אשר לא הסתיים בביצוע הלידה על ידי הרופא הפרטי מהווה הפרה של חובת האחריות כלפי המטופלת? 

האם רופאי בית החולים התרשלו כלפי המנוחה בכך שלא אבחון את מחלת סרטן הריאות ממנה סבלה לאחר צילום רנטגן אקראי שבוצע בעקבות דימום ומצוקה רפואית בתום לידה?  

התובעת טענה כי רופאת המשפחה ורופאי קופת חולים התרשלו בכך שהתעלמו מתלונותיה לאורך שנים, תוך שהם אינם עורכים את הבדיקות והבירורים הנדרשים...