www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בגידול מוחי, מהן העילות להגשת תביעה?

רשלנות רפואית בגידול מוחי, מהן העילות להגשת תביעה?

גידול מוחי עלול לגרום לשינויים ברקמות מוח תפקודיות, ללחץ על הרקמה ולגרום לשינויים אחרים. התסמינים של גידול מוחי כוללים כאבי ראש שנוטים להחמיר עם הזמן, הפרעה בשדה הראייה, הפרעה בתנועה או בתחושה, פרכוסים והפרעות ביציבות, בהפקת השפה ובשמיעה. 

 

גידול מוחי עלול להיות קטלני, ואף לגרום למוות. על כן ישנה חשיבות מדרגה ראשונה לאבחן אותו בשלב מוקדם ככל האפשר, כדי שיהיה ניתן להתחיל בטיפול לפני שיהיה גדול מדי. אבחון גידול מוחי נעשה באמצעות בדיקות הדמיה שונות, ביופסיה, תרשים כלי דם, צילום גולגולת ועוד. רשלנות רפואית באבחון גידול מוחי יכולה לבוא לידי ביטוי באי שליחת מטופל לבדיקות אבחון חרף התסמינים, ביצוע בדיקות בחוסר מיומנות או מקצועיות, פענוח שגוי של ממצאי הבדיקות וכדומה. במקרה שנגרם נזק חמור עקב רשלנות באבחון, ניתן להגיש תביעה נגד הרופא המטפל. 

 

הטיפול המרכזי בגידול מוחי הוא ניתוח להסרת הגידול. אולם במקרים מסוימים ניתן לבחור בטיפול קרינתי, כימותרפיה, טיפול קרינתי משולב כימותרפיה, שימוש בתרופות שונות כגון סטרואידים ותרופות נגד פרכוסים ועוד. רשלנות רפואית בטיפול בגידול מוחי יכולה לבוא לידי ביטוי באי מתן טיפול חרף הממצאים, מתן טיפול לא מתאים, גרימת נזק במהלך הטיפול, ביצוע מעקב לא תקין לאחר הטיפול ועוד.

 

תביעה בגין אבחון מאוחר של גידול בראש

 

התובע, יליד שנת 1966, נפגע בתאונת דרכים קשה בהיותו בן שלוש וחצי. לאחר התאונה אושפז התובע בבית חולים, שם עבר ניתוח ראש, והמשיך במעקב במרפאה הנוירוכירורגית. כשנה לאחר התאונה, החל התובע להתלונן על כאבי ראש וסחרחורות, שבגינן נשלח לבירור פסיכיאטרי. במקרה זה תלונותיו של התובע היו בגין גידול סרטני, אולם הרופאים לא השכילו לאבחן זאת, על כן הוגשה תביעה בעילת רשלנות רפואית. 

 

על פי עובדות התביעה, לאחר הניתוח הראשון, התובע נשאר עם שיתוק של עצב שביעי משמאל בפנים ופגיעה בשמיעה משמאל. התובע המשיך במעקב בעיקר בבית חולים ובמסגרת זו נעשו לו בדיקות CT, והגיע לטיפול גם בקופת חולים. הישנות הגידול אובחנה לראשונה ב-CT של המוח. בדיקת MRI הראתה גידול בקוטר 3 X 3.5 X 4 ס"מ. ביולי 1996 נותח התובע עקב הישנות הגידול. התביעה נתמכה בחוות דעת רפואית של נוירוכירורג, אשר ציין כי ניתן היה לאבחן את הגידול בשלב יותר מוקדם וניתן היה לבצע כריתה מלאה ללא פגיעה בעצבים שנפגעו בניתוח


הוצאת הגידול באיחור פגעה ברקמות באופן קשה יותר

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת המקרה, סבר בית המשפט כי אכן מדובר ברשלנות רפואית עקב אבחון מאוחר של גידול בראש שגרם נזק רב. בית המשפט קבע כי רופאי קופת החולים התרשלו כלפי התובע, באיחור באבחון צמיחת הגידול, בתקופה שלפני הניתוח הראשון וכן בתקופה שלאחריו. בית המשפט קבע כי אבחון מוקדם יותר היה מונע את הנזק הרב שנגרם לתובע. על כן התביעה התקבלה, והנתבעים חויבו לשלם לתובע פיצויים בסכום של מעל ממיליון שקלים, בגין כאב וסבל, הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, עזרת הזולת בעתיד והוצאות ניידות. 

 

תא 1410/99

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

המנוחה שהיא ילידת שנת 1972, נפטרה ביום 7.10.03 ממחלת הסרטן במעי הגס. התובעים טוענים כי הנתבעים אחרו באיבחון המחלה, בשל טיפול בלתי סביר במנוחה. 

בית המשפט קבע כי רופאים בבית החולים שניידר לא התייחסו כנדרש לבדיקות שנערכו לפעוט ואי לכך לא אבחנו גידול בראש הילד... 

רופאי קופת חולים כללית התרשלו באבחון גידול בראשו של התובע. האם יזכה התובע לפיצויים והאם יש לפסוק עבורו פיצויים גם בגין הפגיעה בתפקודו המיני? 

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם מעקב הריון פרטי אשר לא הסתיים בביצוע הלידה על ידי הרופא הפרטי מהווה הפרה של חובת האחריות כלפי המטופלת? 

האם רופאי בית החולים התרשלו כלפי המנוחה בכך שלא אבחון את מחלת סרטן הריאות ממנה סבלה לאחר צילום רנטגן אקראי שבוצע בעקבות דימום ומצוקה רפואית בתום לידה?  

התובעת טענה כי רופאת המשפחה ורופאי קופת חולים התרשלו בכך שהתעלמו מתלונותיה לאורך שנים, תוך שהם אינם עורכים את הבדיקות והבירורים הנדרשים...