www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית של אורטודנט, כיצד ניתן לקבל פיצויים?

רשלנות רפואית של אורטודנט, כיצד ניתן לקבל פיצויים?

אורתודונטיה היא התמחות ברפואת שיניים העוסקת ביישור שיניים, ומלבד התחום האסתטי והקוסמטי, היא מטפלת בפגמים בסגירת הפה כתוצאה מאי סדירות השיניים או חוסר התאמה בין הלסתות. במסגרת הטיפול יכול אורתודונט לעקור שיניים ולשנות את מנחן בתוך עצם הלסת, באמצעות הכנסת חוטי מתכת, אשר באינטראקציה עם הסמכים, נוצר גשר המפעיל כוח על השיניים ומזיז אותן לעמדתן הרצויה. 

 

תביעות רשלנות רפואית של אורתודנט יוגשו כאשר הטיפול הצליח באופן זמני בלבד ובמשך הזמן השיניים חזרו למצבן הקודם כתוצאה מאי השמת קיבוע. עילות נוספות להגשת תביעה הן היווצרות עששת ומחלות חניכיים שנגרמו כתוצאה מהגשר שהונח על השיניים לתקופה ארוכה מדי, ללא מעקב וללא טיפול מונע.

 

טענות הגנה שכיחות שנטענות מפי אורתודונטים בנושאי תביעות רשלנות רפואית היא כי הנזק אירע באשמת המטופל אשר לא שמר על היגיינת הפה ולא הקפיד על ההנחיות שניתנו לו במרפאה, לרבות הגעה לביקורים סדירים אצל שיננית ואצל האורטודנט. עם זאת, על הרופא מוטלת האחריות ליזום ביקורים סדירים ולשלוח תזכורות למטופל אשר לא הגיע לביקורת. הרופא מחויב על פי חוק זכויות החולה לתעד ברשומה הרפואית כי המטופל קיבל הסבר מפורט וחוזר על חשיבות שמירת היגיינת הפה למען הצלחת הטיפול.

 

במקרה שהרופא הבחין כי המטופל לא הגיע למעקב סדיר והטיפול התארך מעבר למקובל ועקב כך נוצר סיכון לבריאות השיניים, להיווצרות עששת ועוד, מחובתו להסיר את הגשר. אם למטופל נגרם נזק כתוצאה מהטיפול הלקוי, ניתן לתבוע פיצויים מרופא שיניים שנקט בגישה פאסיבית ולא יזם ביקורים ולא דאג לערוך מעקב סדיר אחרי מצבו של המטופל. 

 

אי אבחון מחלת חניכיים במסגרת טיפול אורתודנטי

 

בשנת 1992, במסגרת בדיקה שגרתית לתלמידי בית ספר נבדקה התובעת, ילידת 1980, אז כבת 12 שנים, על ידי רופא שיניים אשר הצביע על הצורך בטיפול ליישור השיניים. הנתבעת היא רופאת שיניים במקצועה, אשר במועד הרלוונטי עבדה במרפאת שיניים בסמוך לבית התובעת.

 

הוריה של התובעת הכירו את רופאת השיניים מטיפולים קודמים, על כן פנו אליה ומשציינה בפניהם כי היא מוסמכת לבצע טיפול אורתודנטי הביאו את הבת לטיפול. בדיעבד התברר כי הנתבעת אינה בעלת התמחות באורתודנטיה בארץ. לפי עדותה רכשה את השכלתה ברפואת שיניים בארץ מולדתה ארגנטינה שם גם קבלה תואר מומחה באורתודנטיה. עם עלייתה ארצה נבצר ממנה לגשת למבחני הסמכה מסיבות אישיות ולכן אינה בעלת תואר מומחה בארץ, אך לגרסתה אין מניעה חוקית שתעסוק בתחום.

 

הנתבעת החלה בטיפול בתובעת בשנת 1992 והמשיכה בו למעלה משש שנים. במהלך כל הטיפול התלוננה התובעת על כאבים ותזוזה בשיניה. בשנת 1998 ונוכח החמרה במצב הופסק הטיפול ביוזמת התובעת, אז חיילת בשירות חובה. עוד בטרם הגשת כתב התביעה פנו הוריה בתלונה למשרד הבריאות נגד הנתבעת. תלונתם התבררה על ידי מומחה רפואי אשר מצא כי הנתבעת נהגה ברשלנות בעת מתן הטיפול האורתודנטי.

 

בנוגע להתפתחות מחלת החניכיים צוין כי זו לא נגרמה על ידי הטיפול אולם חריגתה של הנתבעת מנורמת טיפולים מקובלת ובמיוחד הימנעותה מביצוע צילומי ביקורת במהלך הטיפול האורתודנטי הממושך כל כך, מנעו את איתורה וזיהויה של המחלה שהתפתחה.

 

בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת וקבע כי אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית, על כן חייב את הנתבעת לשאת בתשלום פיצויים בסך של 429,200 שקלים, בגין טיפול לשיקום פה, החזרת עלות הטיפול הכושל, אבדן סיכויי החלמה ופיצוי בגין כאב וסבל. 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית ואחריות רופא בגין נזק נדיר. המטופל התעלף במהלך ניסיונו לקום לאחר טיפול עקירת שן בינה... 

במסגרת הטיפול ביצע הנתבע , ביום 3.1.96, השתלה, בלסת השמאלית התחתונה ובלסת הימנית התחתונה של התובע. בצד השמאלי עבר הטיפול בהצלחה. לעומת זאת, בשעת הקדיחה בצד הימני, הרגיש לפתע התובע זרם חזק וכאב בלתי נסבל למרות ההרדמה.  

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

לטענת התובעת, הנתבע שהינו רופא שיניים התרשל בטיפול בה.תביעת התובעת התקבלה 

התובעת פנתה לנתבע, כירורג ברפואת שיניים, לצורך טיפול בבעיית שיניים ופה שהתמקדה בתנוסדיות חלקית של השיניים שנותרו בפיה 

התובע קיבל תוכנית לטיפול בחלל הפה. הטיפול כשל ולתובע נגרמו נזקים בגינם הגיש תביעה זו 

פיצוי בשל נזקי רשלנות בטיפול השתלת שתלי שיניים אשר גרמה לתובעת ללקויות קשות בחלל הפה. התובעת נזקקה לטיפולים מתקנים  

התובע הגיע לקליניקת הנתבע לשם ביצוע עקירת שן בינה, עקירה שבמסגרתה, טופל התובע בין היתר בחומר מרדים (אלחוש). לאחר הטיפול נפל התובע על פניו שתיים משיניו זזו. התובע קיבל טיפול מידי 

התובעת מבקשת לחייב את הנתבע, רופא שיניים, לפצותה בגין נזקים שנגרמו לה במהלך טיפולו בשינייה. לטענתה, הנתבע התקין בלסתה התחתונה גשר שאינו תקין, ללא התאמה לסגר הטבעי של פיה ובניגוד למקובל.  

התובע עבר טיפול שורש בשיניו על ידי הנתבע. הטיפול כשל וגרם לתובע לריקבון מתחת לשיניים המטופלות  

בעקבות טיפול שיניים רשלני, התובע סבל מכאבים עזים ונפיחות בחניכיים, שלא ירדה עד לעקירת השיניים.  

רופא שיניים פרטי הסכים לעקור שן לחולת סכרת, למרות שהיה מודע לסיכונים. זמן קצר לאחר העקירה, המטופלת נפטרה. 

לאחר טיפול שיניים צבאי, לקתה המטופלת בזיהום קשה בעצם שהצריך טיפולים מסובכים בארצות הברית. 

האם חובת מתן טיפול חלה גם על רופאי שיניים? האם רופא שיניים חייב לתת טיפול רפואי מכוח חוק זכויות החולה? 

האם טיפול שיניים שלא נעשה ברשלנות, אך שגרם נזק בעצב הפנים, יזכה את הנפגע בפיצויים? 

בית המשפט פסק פיצויים בסך כ-60,000 ₪ בגין רשלנות בטיפול שיניים אשר קיבל אזרח ישראלי המתגורר בארצות הברית... 

האם רופא שיניים היה צריך להציע למטופלת טיפול חלופי יקר, וזאת למרות שהוא ידע כי מצבה הכלכלי איננו מן המשופרים? 

האם רופא שיניים העניק למטופלת טיפול שורש בשן, מבלי להסתמך על בדיקה מעמיקה לפני כן? 

האם טיפולים ליישור שיניים חייבים להתבצע על ידי רופא שיניים מומחה באורטודנטיה? האם במקרה שהרופא איננו מומחה מדובר ברשלנות רפואית? 

בית המשפט קבע כי טיפול השיניים אשר ניתן לתובעת היה תוך רשלנות רפואית. לאחר מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, נקבע כי יש לקבל את התביעה...