www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית באבחון וטיפול במלנומה, מתי תוגש תביעה?

רשלנות רפואית באבחון וטיפול במלנומה, מתי תוגש תביעה?

מלנומה היא סוג מסוכן של סרטן העור, שבו תאים סרטניים מתהווים בתאים המלנוציטים, שהם תאים המייצרים מלנין האחראים לצבע העור. המחלה מתפתחת כאשר תאים אלה מאבדים את הבקרה על הגדילה וההתרבות שלהם.

 

מלנומה יכולה להופיע בכל מקום על פני העור וגם בריריות הגוף כגון חלל הפה, לחמיות העין ואיברי המין. גילוי מוקדם של המחלה עשוי להציל את חייו של החולה, ואם לא מגלים אותה בזמן, המלנומה יכולה להיות תוקפנית מאוד ולשלוח גרורות לאיברים נוספים בגוף וגם למוח.


האבחנה הסופית נעשית על ידי ביופסיה

 

תסמיני המחלה מתחילים בשינוי בעור וכוללים שינוי במראה של שומה או אזור בעל גוון בעור והופעת נגע עם פיגמנט בעל גבולות לא ברורים, בצבעי אדום, לבן או כחול, בנוסף לבצע החום שחור של הנגע. האבחון מתבצע באמצעות בדיקות הנערכות על העור, כולל בדיקות דם, בדיקה ידנית של בלוטות הלימפה, צילום חזה, אולטרסאונד, CT ו-MRI, מיפוי שומות עור, כאשר האבחון הסופי והמדויק נעשה רק לאחר בדיקת ביופסיה

 

הטיפול במלנומה מותאם לסוג המסוים של המחלה, לשלב שבו נמצא החולה, גילו ומצבו הבריאותי. הטיפול מתבצע על ידי צוות רופאים ומטפלים כולל: רופא עור, פלסטיקאי, אונקולוג ואחות מומחית בתחום גידולי העור, הוא כולל בין היתר הסרת תאים ממאירים בניתוח, מתן תרופות ביולוגיות וטיפול כימותרפי להשמדת מוקדים אפשריים של גרורות זעירות ונסתרות.

 

רשלנות רפואית באבחון מלנומה יכולה לבוא לידי ביטוי באי הפניית החולה על ידי רופא משפחה לבדיקה אצל מומחה, חרף תסמינים מחשידים הכוללים הופעת נגע עם פיגמנט, שומה בעלת גוון לא אחיד או שינוי בצורתה וכדומה. הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי גם בפענוח שגוי של תוצאות הביופסיה או אי התייחסות לממצאי הבדיקות הנוספות. 

 

רשלנות רפואית בטיפול במלנומה יכולה לבוא לידי ביטוי באי מתן הסבר לחולה לגבי מצבו ואפשרויות הטיפול העומדות בפניו, כולל הסברים לגבי הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהטיפולים ואי קבלת הסכמה מדעת לביצוע הטיפול. וכן עקב מתן טיפול רשלני שנעשה בחוסר זהירות ובחוסר מיומנות המצופה מרופא סביר ובניגוד לפרקטיקה המקובלת בעולם הרפואה ובשל אי מעקב אחרי החולה.


תביעה בגין אבחון מאוחר של סרטן מלנומה ברגל

 

לתובעת, ילידת 1932, חברת קופת חולים, אובחנה ברגלה השמאלית מלנומה ממאירה, לטענתה, האבחון נעשה באיחור רב, וזאת לאחר שפנתה וטופלה בעניין תלונותיה ברגל על ידי כל אחד מהנתבעים המשמשים כרופאים או כמטפלים והעובדים בשירותה של קופת חולים הנתבעת ושהתרשלו לטענתה בכך שלא אבחנו את מחלתה במועד.

 

לטענת התובעת, הנתבעים גרמו לכך שזמן יקר חלף מבלי שניתן לה טיפול הולם, ובכך גרמו לסבל מיותר, לסיכון חייה ולהחמרת מצבה לעבר ולעתיד, על כן פנתה אל בית המשפט ודרשה לקבל פיצויים בגין עזרת הזולת לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות ונסיעות, כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים וכן התאמת דיור והנעלה. בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את קופת חולים לפצות את התובעת בסך 153,000 שקלים בגין אבחון מאוחר של סרטן מלנומה.  

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

המנוחה שהיא ילידת שנת 1972, נפטרה ביום 7.10.03 ממחלת הסרטן במעי הגס. התובעים טוענים כי הנתבעים אחרו באיבחון המחלה, בשל טיפול בלתי סביר במנוחה. 

בית המשפט קבע כי רופאים בבית החולים שניידר לא התייחסו כנדרש לבדיקות שנערכו לפעוט ואי לכך לא אבחנו גידול בראש הילד... 

רופאי קופת חולים כללית התרשלו באבחון גידול בראשו של התובע. האם יזכה התובע לפיצויים והאם יש לפסוק עבורו פיצויים גם בגין הפגיעה בתפקודו המיני? 

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם מעקב הריון פרטי אשר לא הסתיים בביצוע הלידה על ידי הרופא הפרטי מהווה הפרה של חובת האחריות כלפי המטופלת? 

האם רופאי בית החולים התרשלו כלפי המנוחה בכך שלא אבחון את מחלת סרטן הריאות ממנה סבלה לאחר צילום רנטגן אקראי שבוצע בעקבות דימום ומצוקה רפואית בתום לידה?  

התובעת טענה כי רופאת המשפחה ורופאי קופת חולים התרשלו בכך שהתעלמו מתלונותיה לאורך שנים, תוך שהם אינם עורכים את הבדיקות והבירורים הנדרשים...