רשלנות רפואית באבחון וטיפול במלנומה, מתי תוגש תביעה?
מלנומה היא סוג מסוכן של סרטן העור, שבו תאים סרטניים מתהווים בתאים המלנוציטים, שהם תאים המייצרים מלנין האחראים לצבע העור. המחלה מתפתחת כאשר תאים אלה מאבדים את הבקרה על הגדילה וההתרבות שלהם.
מלנומה יכולה להופיע בכל מקום על פני העור וגם בריריות הגוף כגון חלל הפה, לחמיות העין ואיברי המין. גילוי מוקדם של המחלה עשוי להציל את חייו של החולה, ואם לא מגלים אותה בזמן, המלנומה יכולה להיות תוקפנית מאוד ולשלוח גרורות לאיברים נוספים בגוף וגם למוח.
האבחנה הסופית נעשית על ידי ביופסיה
תסמיני המחלה מתחילים בשינוי בעור וכוללים שינוי במראה של שומה או אזור בעל גוון בעור והופעת נגע עם פיגמנט בעל גבולות לא ברורים, בצבעי אדום, לבן או כחול, בנוסף לבצע החום שחור של הנגע. האבחון מתבצע באמצעות בדיקות הנערכות על העור, כולל בדיקות דם, בדיקה ידנית של בלוטות הלימפה, צילום חזה, אולטרסאונד, CT ו-MRI, מיפוי שומות עור, כאשר האבחון הסופי והמדויק נעשה רק לאחר בדיקת ביופסיה.
הטיפול במלנומה מותאם לסוג המסוים של המחלה, לשלב שבו נמצא החולה, גילו ומצבו הבריאותי. הטיפול מתבצע על ידי צוות רופאים ומטפלים כולל: רופא עור, פלסטיקאי, אונקולוג ואחות מומחית בתחום גידולי העור, הוא כולל בין היתר הסרת תאים ממאירים בניתוח, מתן תרופות ביולוגיות וטיפול כימותרפי להשמדת מוקדים אפשריים של גרורות זעירות ונסתרות.
רשלנות רפואית באבחון מלנומה יכולה לבוא לידי ביטוי באי הפניית החולה על ידי רופא משפחה לבדיקה אצל מומחה, חרף תסמינים מחשידים הכוללים הופעת נגע עם פיגמנט, שומה בעלת גוון לא אחיד או שינוי בצורתה וכדומה. הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי גם בפענוח שגוי של תוצאות הביופסיה או אי התייחסות לממצאי הבדיקות הנוספות.
רשלנות רפואית בטיפול במלנומה יכולה לבוא לידי ביטוי באי מתן הסבר לחולה לגבי מצבו ואפשרויות הטיפול העומדות בפניו, כולל הסברים לגבי הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהטיפולים ואי קבלת הסכמה מדעת לביצוע הטיפול. וכן עקב מתן טיפול רשלני שנעשה בחוסר זהירות ובחוסר מיומנות המצופה מרופא סביר ובניגוד לפרקטיקה המקובלת בעולם הרפואה ובשל אי מעקב אחרי החולה.
תביעה בגין אבחון מאוחר של סרטן מלנומה ברגל
לתובעת, ילידת 1932, חברת קופת חולים, אובחנה ברגלה השמאלית מלנומה ממאירה, לטענתה, האבחון נעשה באיחור רב, וזאת לאחר שפנתה וטופלה בעניין תלונותיה ברגל על ידי כל אחד מהנתבעים המשמשים כרופאים או כמטפלים והעובדים בשירותה של קופת חולים הנתבעת ושהתרשלו לטענתה בכך שלא אבחנו את מחלתה במועד.
לטענת התובעת, הנתבעים גרמו לכך שזמן יקר חלף מבלי שניתן לה טיפול הולם, ובכך גרמו לסבל מיותר, לסיכון חייה ולהחמרת מצבה לעבר ולעתיד, על כן פנתה אל בית המשפט ודרשה לקבל פיצויים בגין עזרת הזולת לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות ונסיעות, כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים וכן התאמת דיור והנעלה. בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את קופת חולים לפצות את התובעת בסך 153,000 שקלים בגין אבחון מאוחר של סרטן מלנומה.