פיצויים למטופל בגין אבחון רשלני של דלקת בלב על ידי רופא משפחה

התובע, יליד 12/2/68, עבר בילדותו, כשהיה כבן 7 וחצי, ניתוח לב בבית החולים "תל השומר" (ניתוח מסוג קאורקטציה של האאורטה), בעקבות מום מולד. אין מחלוקת שהניתוח עבר בהצלחה, ומאז ניהל התובע אורח חיים תקין, אם כי סבל מאי ספיקה קלה של האאורטה. התובע לא נזקק לטיפולים בעקבות הניתוח שעבר בילדותו, והיה במעקב שוטף מידי שנה בביה"ח "תל השומר".

לטענת התובע, בהיותו כבן 30, חלה ובתאריך 15/8/97 פנה לרופאת המשפחה בקופת החולים (הנתבעת), שם היה מטופל. התובע הופנה לד"ר שובל, אשר לא קישרה את מצבו של התובע לניתוח שעבר בילדותו, והפנתה אותו לבדיקות שונות, רשמה לו אנטיביוטיקה ונתנה לו טיפול מקומי נוגד שיעול ואנטי אלרגני.

לטענת התובע הוא כלל לא נבדק ("במיוחד לא בדקה לי את הלב" – כמצויין בתצהירו של התובע), והרופאה אך רשמה לו אנטיביוטיקה. כשלא הייתה הקלה במצבו, פנה התובע מספר פעמים נוספות לד"ר שובל (אותה פגש לראשונה ב-15/8/97).

לפני כן, היה מטופל אצל רופאה אחרת בקופ"ח הכללית והוא נשלח לבצע בדיקות שונות, וזאת "מבלי לבדוק אותי ומבלי לרשום את הביקור וההפניה בכרטיס". מצבו הלך והחמיר והוא אף ירד כ-10 ק"ג במהלך החודש וחצי מאז ביקורו הראשון אצל הרופאה, ואז הופנה למרפאת ריאות בביה"ח וולפסון, ורק בשל התעקשותה של אמו – אושפז התובע במיון בביה"ח ולמחרת, 13/10/97, מצאו שהוא סובל מדלקת בלב (SBE).

הפיצויים שנפסקו:

כאב וסבל 450,000 ₪;

הפסד השתכרות לעבר 440,000 ₪,

הפסד השתכרות לעתיד 127,500 ₪;