רשלנות רפואית - לידת פג וטיפול בפגיה

מרבית הלידות הרגילות מתרחשות בסביבות השבוע ה-40 להיריון לאחר שהתינוק התפתח ברחם באופן מושלם. תינוק אשר נולד בטרם מלאו להריון 37 שבועות או במשקל נמוך מ-2.5 ק"ג, נחשב פג מבחינה רפואית. בישראל נולדים מדי שנה כ-15,000 פגים, המהווים כ-10% מהתינוקות בבתי החולים.

לידה אשר מסתיימת בטרם עת עלולה להיות רצופה בסיכונים כגון אי התפתחות המערכת החיסונית, התפתחות לא שלמה של מערכות הגוף של התינוק, רגישות למחלות וסכנת הידבקות בזיהומים (כגון שיתוק מוחין, בעיות נשימה, פיגור שכלי, בעיות חושים ועוד).

רופאים יכולים לזהות כיום לידות פגים והגורמים להן, ברמה של 50%. פעמים רבות ממליצים הרופאים ליולדת לבצע הפלה מלאכותית, שכן לידה מוקדמת מהווה סיכון ממשי הן לעובר והן לאם. לידות מוקדמת עלולות להיות "הולדות בעוולה" ועל הרופאים מוטלת חובת הזהירות והאחריות לשלומם של מטופליהם (התינוק והאם). שימו לב, אי אבחון ליגת פג צפויה, עלול להיות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות בהריון.

הסיכונים להולדת פג קטנו בשנים האחרונות, תודות להתפתחויות הטכנולוגיות המשמעותיות בנושא, ואחוז התמותה בקרב פגים צנח אף הוא. עם זאת, הסיכונים לחייו התקינים של הפג עדיין גדולים באופן משמעותי ביחס לתינוק שנולד לאחר הריון מלא, ועל כן יש לבדוק האם הולדתו כפג נבעה עקב רשלנות בלידה או רשלנות רפואית בהריון.

גורמים ידועים להולדת פגים:

היסטוריית פגים או הריונות שנסתיימו בהפלה.
הריונות של שני עוברים ויותר.
הריונות בסיכון גבוה (רעלת הריון).
נשים נרקוטיות – התמכרויות לסמים, אלכוהול וכו’.
נשים מחוץ לטווח הלידה הנפוץ – צעירות מ-18 או מבוגרות מ-35.
האישה סובלת ממחלות רקע כגון אפילפסיה.

לאחר הלידה

לאחר לידת פג, מובל הרך הנולד למחלקת פגים מיוחדת בבית החולים, ושם מקבל הוא טיפול מיוחד ואישי על ידי רופאים מומחים. התינוקות נשמרים במחלקה בתוך אינקובטורים, שהינם מעין עריסות סגורות והיגייניות המדמות את התפתחות התינוק ברחם אימו. הרופאים שולטים בטמפ’ בתוך האינקובטור, ויכולים אף לספק חמצן לתינוק שמתקשה לנשום בכוחות עצמו, או מזון דרך ורידיו של הפג במקום בו טרם התפתחה מערכת העיכול.

היערכות לפני לידת פגים

במקרים בהם קיים חשש ללידת פג (לדוגמא בשל פערים בין משקל העובר לגיל ההיריון), נערכים הרופאים בשתי דרכים. מצד אחד, נעשים ניסיונות לעיכוב הלידה כמה שניתן, ומן הצד השני, מתכוננים הרופאים ליילד את התינוק כפג ולטפל בו במחלקה המיוחדת.

עיכוב הלידה הינו האופציה המומלצת יותר, שכן לא ניתן לעולם להעניק לתינוק מחוץ לרחם את התנאים אותם הוא מקבל בבטן אימו. שיטות נפוצות לעיכוב הלידה הן למשל הכנסת האם למשטר של "שמירת הריון" (האם נשארת במיטה ומשתדלת לזוז כמה שפחות), שכיבה צידית של האם תוך הפחתת הלחץ על צוואר הרחם, תזונה מתאימה, שתייה מרובה ו\או נטילת תרופות מיוחדות למניעת התכווצות הרחם.

עיכוב לידה מוקדמת אינו אפשרי בכל מצב, ולעיתים התינוק נולד בשבוע מוקדם מהצפוי, כאשר טרם התפתחו מערכות הנשימה או העיכול שלו. אי לכך, הרופאים אמורים להיות ערוכים גם להולדתו של התינוק בטרם עת, תוך הענקת הטיפול האופטימאלי הדרוש במחלקת הפגים.

סיכויי הישרדות של עוברים

שאלה רפואית שמגיעה לעיתים לפתחו של בית המשפט, עוסקת בסוגיה ממתי יש לראות בעובר יצור חי בעל סיכויי הישרדות סבירים. רופאים נוטים להכיר בסיכויי חייו של עובר, במקרים בהם ההריון עבר את רף 25 השבועות והעובר שוקל בין 400 ל-500 גרם.

לידות לפני השבועות הללו נחשבות על פי רוב כהפלות ולא כלידות. פרט זה הינו משמעותי במקרים בהם עולה חשד לגבי רשלנות רפואית, שכן לאבחנה בין לידה להפלה יכולות להיות השלכות לגבי ההליך נשוא התובענה, הן מבחינת הפיצויים והן מבחינת החבות והנזק.

רשלנות רפואית בפגיה

בשנים האחרונות עלתה המודעות לגבי רשלנות רפואית בבית החולים בכלל ובמחלקות הפגים בפרט. תביעת רשלנות רפואית לגבי התנהלות האחיות, הרופאים או הצוות הרפואי בפגייה צריכה להיסמך על חוות דעת רפואית מטעם גניקולוג, רצוי המתמחה בתחום הפגים. פיצויים בגין רשלנות רפואית במחלקת הפגים, אשר גרמה לתינוק נזק חמור (ולעיתים בלתי הפיך) יכולים להסתכם באלפי שקלים ואף במיליונים. לדוגמא, תינוק שיסבול משיתוק מוחין בגלל רשלנות במחלקת הפגים, זכאי לפיצויים בעבור כל חייו שנפגמו (לרבות סיוע סיעודי, פרנסתו שאבדה וכו’).