www.rashlanut-refuit.org

מהו עיקרון ריחוק הנזק בתביעת רשלנות רפואית?

מהו עיקרון ריחוק הנזק בתביעת רשלנות רפואית?

כל אדם שנגרם לו נזק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני, יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית ולתבוע פיצוי כספי מהגורם המטפל. מטרת הפיצויים בדיני נזיקין, היא החזרת מצב הנפגע לקדמותו, כלומר ניסיון להעמיד את התובע ככל הניתן במצב שבו היה לפני שנגרם לו נזק, טרם האירוע המזכה אותו בפיצויים. 

 

במסגרת הגשת התביעה, התובע נדרש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית, רשומה רפואית, עדים וראיות שונות שנגרם לו נזק משמעותי כתוצאה מטיפול רשלני, עליו להוכיח שהנזק נגרם כתוצאה מהפרת חובת הזהירות על ידי הנתבע וכי קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק. 

 

מהו עיקרון ריחוק הנזק? 

 

עיקרון ריחוק הנזק הוא מושג משפטי המהווה מבחן תנאי מצטבר לקיומו של קשר סיבתי ולזכאות לקבלת פיצויים בגין נזק שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית. עיקרון זה נועד למזער את אחריות הרופא המטפל או הצוות הרפואי שגרם נזק למטופל ולפטור אותו מתשלום פיצויים בגין נזקים מסוימים, הנחשבים כרחוקים מבחינה כרונולוגית מאירוע התרחשות הנזק.

 

סעיף 76 לפקודת הנזיקין קובע כי אפשר שישולמו פיצויים בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו, אלא שאם התובע סובל מנזק, ישולמו לו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע, ואם התובע סובל מנזק ממוני, לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצירוף לו. 

 

לפיכך, עיקרון ריחוק הנזק מתקיים כאשר המזיק אחראי רק לנזק שנגרם באופן ישיר מהמעשה שלו. כלומר, אם התובע סובל מנזק, יינתנו לו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע וכל נזק אחר אינו בר פיצוי, גם אם הוא נובע מבחינה עובדתית מהעוולה. 

 

קשר סיבתי וסוגיית ריחוק הנזק

 

כדי לקבל פיצויים בגין רשלנות רפואית, על התובע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו ובין התנהגות הנתבע - כלומר, עליו להוכיח שהנזק לא היה נגרם לולא המטפל לא היה נוהג כפי שנהג. קשר סיבתי בתביעת נזיקין בוחן את הקשר בין הגורם האשם לבין הנזק הראשוני שנגרם, והוא מהווה תנאי להטלת אחריות על הנתבע בגין אותו נזק העומד לדיון משפטי. 

 

ואולם, יש להפריד בינו לבין סוגיית ריחוק הנזק, הבוחנת על אילו נזקים יחויב הנתבע מתוך כלל הנזקים שנגרמו עובדתית כתוצאה מאשמתו, כלומר הקשר הסיבתי דורש קיום קשר מדעי ישיר בין המעשה לבין הנזק, בעוד מבחן הריחוק דורש קרבה טבעית בין השניים ואף מגדיר נזק רחוק מדי כנזק שאינו בר פיצוי.

 

סעיף 64 לפקודת הנזיקין קובע כי התובע יהיה זכאי לקבל פיצויים רק אם אשמתו של הנתבע גרמה סיבתית לנזק. לשם כך, על התובע להוכיח כי קיים קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי. הדיון בסוגיית ריחוק הנזק ממוקם במסגרת שאלת הקשר הסיבתי המשפטי, כפי שנקבע בסעיף 76 לפקודה. 

 

מבחן הצפיות לגבי סוג הנזק

 
סעיף 64 קובע כי יש מצבים שבהם לא יראו אדם כאילו גרם באשמתו לנזק, אף על פי שמתקיים קשר סיבתי עובדתי בין מעשיו לנזק. כאשר הנזק נגרם על ידי מקרה בלתי רגיל שאדם סביר אינו יכול לצפות אותו מראש, או כאשר אשמתו של אדם אחר הוא הסיבה המכרעת לנזק.
 
מגמת בית המשפט בסוגיית ריחוק הנזק היא אימוץ מבחן הצפיות לגבי סוג הנזק, וכדי לקבוע אם נזק מסוים עלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים, יש להשתמש במבחן הצפיות ולראות האם המזיק היה יכול לצפות את הנזק המסוים. יש לצפות את הנזק באופן כללי ואין צורך לצפות את פרטי הפרטים של התפתחות הנזק. 
 
מהו מבחן ריחוק הנזק?
 
מבחן ריחוק הנזק כולל שלושה שלבים. הראשון, שאלת האחריות: האם קיימת התרשלות מצד הרופא המטפל? השני קיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי, בין ההתרשלות לבין התוצאה המזיקה. והשלישי – היקף האחריות. גם כשקיימת התרשלות וקיים קשר סיבתי בינה לבין הנזק יש לשאול האם קשר זה מגיע לנזקים הרחוקים מהנזק הראשוני שנגרם.
 
עם זאת, העמדה המקובלת בתביעת רשלנות רפואית, היא כי לפחות בהקשר של עוולת הרשלנות, גם שאלת ריחוק הנזק נבחנת בהתאם למבחן הסיכון הצפוי מההתנהגות, אך בשונה משאלת הקשר הסיבתי המשפטי, שבה נבחן הקשר בין ההתנהגות לנזק, במסגרת ריחוק הנזק הצפיות נבחנת ביחס לאירוע הנוסף, שהוביל לנזק הנוסף.
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית? האם רופא תורן אשר הגיע לביתה של מטופלת ושגה באבחון הבדיקה, העניק טיפול רשלני? האם מותה של המטופלת, יום לאחר מכן בבית החולים, מטיל את האחריות על כתפיו של הרופא התורן? קראו עוד... 

רשלנות רפואית - האם הטיפול הרשלני בחדר המיון במטופלת הסובלת מדלקת בקרום המוח, הביא בסוף למותה של המנוחה? קראו עוד... 

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

האם האבחון המאוחר של הגידול בראשה של התובעת, נבע גם בעקבות רשלנותה של המטופלת? קראו עוד... 

האם קיים קשר סיבתי, רפואי ומשפטי, בין הפסקות הנשימה מהן סבל התינוק לאחר לידתו, לבין התנהלות הרופאים? האם - כטענת הרופאים - התינוק סבל מפגם מולד והפסקות הנשימה היו סימפטום ותו לא... 

הטיפול בחולה נעשה בשני בתי חולים, מי יישא באחריות לרשלנות הרפואית? 

מחלות אוטואימוניות נובעות מכך שמערכת החיסון תוקפת רקמות בריאות. מחלות מסוג זה לא קלות לאבחון, ולאחר האבחנה מתחיל טיפול מורכב הכולל שילוב של תרופות שונות.  

דלקת קרום המוח היא מחלה קטלנית, שעלולה לגרום לנזק מוחי ואף למוות, אם לא מאבחנים ומטפלים בה תוך זמן קצר. תביעת רשלנות רפואית תוגש במקרים שבהם נגרם למטופל נזק משמעותי עקב אבחון או טיפול לא סביר.  

צהבת היא תופעה שנגרמת בשל שקיעת פיגמנט הבילירובין בלחמיות ובעור. מדובר בתופעה מדבקת ואחת מדרכי ההדבקה היא בעת לידה כאשר האם היא נשאית הנגיף או עקב שימוש במזרק מזוהם.  

מחלת אסתמה עלולה לגרום להתקפי שיעול ומחנק, לקוצר נשימה ולמועקה בחזה. התקפים שאינם מטופלים בזמן עלולים לגרום לנזקים ארוכי טווח ובמקרים חמורים עלולים להוביל למוות. 

בית המשפט דחה תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר אובדן ראיה וזאת בשל העדר קשר סיבתי... 

קשר סיבתי בין אי אזהרה בדבר סיכון לחלות בסרטן לבין נזק בעקבות רשלנות רפואית 

מומחה זה ציין כי באם הזמן מרגע הופעת הכאבים עולה על 6 שעות - הפגיעה באשך הנה בלתי הפיכה... 

האם במקום בו הייתה רשלנות רפואית אך לא נגרם נזק, קיימת עילה להגשת תביעה כנגד הרופא? 



תגיות: הפסדי שכר,