מטופל נפטר מדלקת נדירה לאחר טיפול שיניים - האם רשלנות?

המנוח, יליד 1935, נפטר לאחר שלקה בדלקת נדירה בעקבות עקירת שן. האם מדובר ברשלנות רפואית של רופא שיניים או שמא המנוח קיבל טיפול רפואי ראוי ולא היה ניתן לאבחן את הדלקת הנדירה? סוגיה זו עמדה במרכזו של פסק דין אשר ניתן בבית המשפט העליון לאחר ערעור שהוגש על ידי המנוח ובני משפחתו בגין דחיית תביעתם בבית המשפט המחוזי.

תחילתה של הפרשה הוא ביולי 2001 כאשר המנוח מגיע למרפאת שיניים בשל תחושה של אי נוחות בשן בינה בצד ימין. הרופאים עושים למנוח צילום רנטגן ונראה כי הוא סובל מספיגה של למעלה ממחצית מתמיכת העצם בשן. בעקבות הממצא הנ"ל, וכטיפול ראשוני, השחיז הרופא את כותרת השן של המנוח. אלמנתו של המנוח טענה כי ארבעה ימים לאחר מכן התקשר בעלה למרפאה ומסר כי הטיפול הצליח והרגשתו השתפרה.

עוד פסקי דין בנושא:
קשישה השוהה בבית אבות קיבלה טיפול שיניים רשלני
תביעה נגד רופאת שיניים עקב רשלנות בטיפול אורתודנטי
האם מטופל שעבר טיפול שיניים רשלני זכאי לפיצויים?
רשלנות ברפואת שיניים: הרופא התקין כתרים רופפים שאינם זהים
במהלך טיפול שורש רופא שיניים גרם לנקב בשורש השן

חרף כך, לטענת האישה, רופא השיניים המליץ על עקירת השן. הרופא טען, לעומת זאת, כי המנוח היה זה שביקש את עקירת השן וזאת על מנת "לשחרר אותו מהמטרד". כך או כך, שבועיים וחצי לאחר מכן הגיע המנוח למרפאה לשם ביצוע עקירת השן. ביומיים הבאים, לטענת האלמנה, סבל המנוח מכאבים רגילים האופייניים לימים שלאחר עקירה.

מכאן ועד לפטירתו של המנוח היו הצדדים חלוקים באופן משמעותי בנוגע להשתלשלות העניינים. האלמנה טענה כי המנוח התלונן פעמים רבות במרפאה ובטלפון על כאביו ולא זכה ליחס הרפואי ההולם. לטענתה, הרופאים הנתבעים לא השכילו להבין כי מדובר בכאבים חריגים ויש לבחון את מצבו בדקדוק ובתשומת לב. לעומת זאת, הרופאים טענו כי המנוח עשה דין לעצמו, לקח אנטיביוטיקה ללא מרשם, לא הגיע לבדיקה כאשר נתבקש. כמו כן, הרופאים הוסיפו כי המנוח נפטר מדלקת נדירה שלא ניתן היה לאבחן אותה חרף תלונותיו הרבות של האחרון.

ב-30 ליולי 2001, שמונה ימים לאחר העקירה, סבל המנוח מכאבים עזים וחום של 40 מעלות. אי לכך, המנוח הגיע למחרת למרפאת השיניים. רופא השיניים אשר ראה את פניו של המנוח (נפוחים ואדומים) לקח אותו מיד לחדר מיון. בבית החולים אובחן המנוח כסובל מדלקת רקמות מסוג NF, שהינה דלקת מסכנת חיים. המנוח נותח עוד באותו היום בבית החולים והועבר לאשפוז במחלקה לטיפול נמרץ. במחלקת טיפול נמרץ שהה התובע כחודש ושבוע, שבועיים מתוך תקופה זו בהרדמה והנשמה. לאחר מכן, המנוח הועבר למחלקת אף אוזן גרון וכעבור עשרה ימים הוא נפטר בבית החולים.

הרישום הרפואי המצומצם

בית המשפט המחוזי בחן ראשית את טענותיהם של בני המשפחה בנוגע לרישום הרפואי. כידוע, בתביעות רשלנות רפואית ישנו משקל רב לרשומה הרפואית אשר נערכת על ידי הרופאים בזמן אמת. העדר רשומה רפואית, אי מילוי חלקי של הפרטים הדרושים וכדומה, יכול במקרים רבים לעומד לרועץ לנתבעים בתביעות כגון אלו.

במקרה דנן, המשפחה טענה כי הרישומים הרפואיים נעשו בצמצום ובקיצור ועל כן נגרם להם נזק ראייתי להוכיח את טענותיהם. בית המשפט קבע כי למרות שהרישומים הרפואיים אינם מפורטים ומדויקים כנדרש, הדבר אינו עולה כדי רשלנות רפואית, ולא מדובר בנזק ראייתי. "הרישומים הרפואיים שנערכו במקרה זה", כתב השופט בפסק הדין, "נעשו בדרך הנהוגה אצל רופאים בני הדור הישן, ואין בצמצום בהם בכדי להעביר את נטל הראיה".

האם ניתן היה לאבחן את הדלקת?

בית המשפט התייחס בפסק הדין גם לטענותיהם של בני משפחת המנוח לכך שניתן היה לאבחן את הדלקת מבעוד מועד. ההגנה הציגה בפני בית המשפט חוות דעת רפואיות אשר ניתנו על ידי שורה של מומחים רפואיים. בין מומחים אלו היו מומחה לרפואת הפה, מנתח פה ולסת, מנהל מחלקה לטיפול נמרץ ומומחה להרדמה בטיפול נמרץ. לטענת המומחים מטעם בית החולים, עסקינן בדלקת המתפתחת במהירות ובאגרסיביות.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בנפילת מקדח לפה המטופל בטיפול שיניים, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בטיפול ציפוי שיניים, איך אפשר לקבל פיצויים?
טיפול שיניים ללא הסכמה מדעת, מתי תוגש תביעה בגין רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית בעקירת שיניים, מתי תוגש תביעה?
נסיגת חניכיים בעקבות טיפול שיניים רשלני, מתי תוגש תביעה?

לטענתם, מדובר במחלה אשר יכולה להתפתח גם מפצע קטן ובתוך זמן קצר להתפשט בכל הגוף. למעשה, גם המומחה מטעם התובעים העיד כי ייתכן ויהיה פער של ממש בין התלונות של החולה (אשר אינן מעידות על שום דבר חריג) לבין התדרדרות די מהירה במצבו הבריאותי. כל המומחים היו תמימי דעים בנוגע לכך שמדובר במחלה נדירה וקשה לאבחנה. המומחים, אשר הינם בעלי ניסיון רפואי רב, טענו כי נתקלו בדלקת זו פעמים ספורות בלבד במהלך הקריירה.

לסיכום, בית המשפט קבע כי יש להעדיף את גרסתם של הרופאים והמומחים מטעמם. בפסק הדין נכתב כי לא היה ניתן לראות, לאבחן, או לזהות את הדלקת אשר התפתחה אצל המנוח. השופטים קבעו כי מדובר במחלה נדירה ביותר אשר קשה מאד לאבחן ואו לזהות אותה מחוץ לבית החולים. הדלקת הקטלנית יכולה להידמות לדלקת רגילה ויש להניח כי אם מצבו של המנוח היה כה חמור, גם לפני הגעתו לחדר מיון, חזקה שהיה מגיע לבית החולים במועד מאוחר יותר, אם על דעת הרופאים הנתבעים או על דעת עצמו.